ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד) אישרה ב- 31.10.2011 שורה של תקנות הנלוות לחוק תרומת הביציות משנת 2010, ובכך סללה את הדרך לקבלת תרומת ביציות מנשים בריאות בישראל.
על פי התקנות, סכום הפיצוי שתשלם המדינה לתורמת מתנדבת בשל פעולת שאיבת ביציות יעמוד על 9,000 שקלים ועוד 1,000 שקלים עבור הוצאות נסיעה (החזר אחיד לכלל התורמות). בנוסף, סכום האגרה שתשלם נתרמת לבית חולים בעד אישור רופא אחראי להשתלת ביציות בגופה הועמד על עשרת אלפים שקלים.
במהלך הדיון הביעו חברי הכנסת חיים כץ, אורלי לוי-אבקסיס ורחל אדטו חשש לפיו אם תיכשל השתלה לנתרמת, היא תיאלץ לשוב ולשלם עשרת אלפים שקלים עבור תרומה נוספת. בנוסף, הובע חשש, כי בשל ביקוש יפוצלו ביציות שנלקחו בשאיבה אחת לכמה נתרמות וכך לא ייוותרו די ביציות לנתרמת הזקוקה למספר ניסיונות השתלה.
חדווה אייל, עמותת אישה לאישה: "מה לגבי פיצוי לתורמת במקרה שהיא עוברת תהליך, אך הוא לא הושלם?"
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, והיועצת המשפטית של משרד הבריאות עו"ד מירה היבנר הבהירו: "נתרמת לא תשלם שוב אם לא בוצעה שאיבת ביציות נוספת לצורך ההשתלה. בנוסף, היצע התורמות צפוי להיות קטן מהביקוש לתרומות ועלויות ההשתלות לבתי החולים צפויות להיות גבוהות, לכן מומלץ להשאיר על כנו את סכום עשרת אלפים השקלים שתשלם נתרמת לרופא בית חולים. לגבי תורמת, אם בוצעה בה שאיבה ישולמו לה עשרת אלפים השקלים. אם לא התבצעה שאיבה- לא תקבל פיצוי".
ח"כ רחל אדטו (קדימה): "לא אוכל להצביע בעד התקנות משני טעמים: בתקנות אין הסדרה של התחשבנות עם קופות החולים וכן סכום של עשרת אלפים שקלים שישולם לתורמת לא יגביר את המוטיבציה לתרום ביציות".
יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ: "זהו צעד ראשון שיאפשר לנשים בטיפולי פוריות הזקוקות לתרומת ביציות לקבל תרומה בארץ ולהימנע מטיפולים יקרים בחו"ל לשם כך. התקנות אינן מושלמות והן יוגבלו לשנה אחת. אז נשוב ונתעדכן באופן הצלחתן ובשינויים ותוספות שיש ליישם בהן".
ועדת הבריאות של הכנסת אישרה תקנות שיאפשרו תרומת ביציות בישראל
יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ: התקנות לא מושלמות, אך הן מהוות צעד חשוב עבור נשים העוברות טיפולי פוריות בישראל

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

כשהמערכת הרפואית מתגוננת: מה באמת קורה מאחורי הקלעים של תביעת רשלנות רפואית?
מטופל נכנס לבית החולים לצורך ניתוח שגרתי יחסית, אך יוצא ממנו עם פגיעה משמעותית שמשנה את חייו. בני המשפחה מבקשים להבין מה השתבש, ובתשובה נאמר להם שמדובר בסיבוך רפואי מוכר, כזה שעלול להתרחש גם כאשר הצוות פועל לפי הנהלים. אלא שמבחינת המשפחה, ההסבר הזה לא בהכרח מספק תשובה לשאלה המרכזית: האם באמת נעשה כל מה שנדרש כדי למנוע את הנזק?

זומנתם למרב"ד? הדקויות שקובעות אם תמשיכו לנהוג
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא פוסל רישיונות – אבל בפועל, המלצתו כמעט תמיד הופכת להחלטה. עו"ד יאיר סטולר מסביר איפה נהגים מפסידים את התיק עוד לפני שנכנסו לבדיקה, מה הזכויות שרוב הנבדקים לא מכירים, ומה המועדים שאסור לפספס.

הדלפת ההתכתבויות של יועץ ראש הממשלה: מי באמת חשוף לתביעה
הדלפת התכתבויות הוואטסאפ של היועץ לראש הממשלה מעוררת שאלות משפטיות סבוכות. עו"ד רועי וולר, מומחה להגנת הפרטיות ואבטחת מידע, מסביר מי חשוף לתביעה, מה מעמדם של הנפגעים השקטים, ומה כל אזרח צריך לבדוק כבר היום בטלפון שלו


