נדחתה בקשת רשות ערעור לביטול הגבלה על רשיון נהיגה

בימ"ש השלום בת"א דן בבקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, בה התנתה את בירור הבקשה לביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה של המבקש, בתשלום חוב הפיגורים בתיק ההוצאה לפועל.

לטענת המבקש, נהג משאית אשר מתפרנס מנהיגה, ההגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה שלו, גדעה את מקור פרנסתו, ומשכך, לא רק שאינו יכול להתפרנס, אלא שאף אין ביכולתו לשלם את חובו, וזה הולך ותופח.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום הוצאה לפועל

עוד טען המבקש, כי לאורך כל התקופה של תיק האיחוד, נשא במרבית התשלומים שנפסקו לו, אך עקב אי יכולת כלכלית נצבר לחובתו לאחרונה חוב קטן בגין פיגורים, חוב שבעקבותיו הוטלה ההגבלה על רישיון הנהיגה שלו.
השופט עודד מאור דחה את הבקשה, תוך התייחסות לסוגיית התנאים לביטול הגבלה על רשיון נהיגה למי שזקוק לרשיון לצורך פרנסתו.

התנאים לביטול ההגבלה על רשיון הנהיגה
השופט ציין, כי הוראת סעיף 66 א (4) לחוק ההוצאה לפועל מחייבת את רשם ההוצאה לפועל שלא להטיל לכתחילה הגבלה על רישיון נהיגה של חייב אם הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב מפאת נכותו שלו או של בן משפחה התלוי בו, וזאת בלבד שהובאו לפניו ראיות מתאימות בטרם הטיל את ההגבלה.

כלומר: חייב המבקש למנוע את הטלת ההגבלה האמור חייב לכתחילה ומראש להמציא לרשם ההוצאה לפועל את כל המסמכים והראיות התומכים בכך, ודי בכך כדי למנוע מרשם ההוצאה לפועל את הטלת ההגבלה.
אולם, אם חייב מבקש לבטל את ההגבלה לאחר שהוטלה – מהטעם שאי החזקה ברישיון הנהיגה עלול לפגוע בפרנסתו או לעניין הצורך להשתמש ברישיון להסעת נכה (החייב עצמו או בן משפחה תלוי בו), הרי כי אז יחולו התנאים הקבועים בסעיף 66 ד לחוק בדבר ביטול ההגבלה, וכי אז רשאי רשם ההוצאה לפועל לשקול את ביטול ההגבלה במתן ערובה.

יש לשלם את הסכום על חשבון החוב
אולם, במקרה הנדון המבקש ביקש לבטל את ההגבלה לאחר שזו הוטלה, ומשכך גם אם לטענת המבקש רישיון הנהיגה דרוש לו לשם פרנסתו, בדין קבעה הרשמת שעל המבקש לשלם כתנאי לדיון סכום על חשבון החוב.
"משלא ביקש המבקש להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, הרי שעליו לעמוד בתנאים שנקבעו בה", פסק השופט מאור.

בהתאם לכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.
נקבע, כי בקשת המבקש לביטול הההגבלה על רשיון הנהיגה תתברר לגופה על ידי רשמת ההוצאה לפועל לאחר תשלום ההפרש החסר בסך 1,900 שקלים.

(רע"צ 9747-04-12 סתמקר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח')