כ-180,000 לידות מתרחשות בישראל מדי שנה. אין ספק כי לידת ילד היא אחד הרגעים המאושרים והשמחים בחיים. לידה היא הליך רפואי שכיח, ודאי בישראל בה שיעור הילודה מהגבוהים במדינות המערב. עם זאת, עדיין מדובר בהליך רפואי העלול להסתבך ולהסתיים בתוצאות קשות. האם כל הליך רפואי שהסתבך נחשב רשלנות רפואית? בכך נעסוק במאמר זה.
רשלנות רפואית עלולה להתרחש הן בבתי חולים והן במוסדות רפואיים בקהילה (קופות חולים ומרפאות שונות)
כ-50% מהתביעות עוסקות ברשלנות רפואית במהלך הלידה
הנתונים מראים כי שיעור התביעות על רשלנות רפואית שהוגשו לבתי המשפט עלה בכ-30% בעשור האחרון. סכום הפיצויים שנפסק לטובת התובעים הוכפל. גובה הפיצוי הממוצע בתביעות אלה עומד על כ-1.4 מיליון שקלים.
כך, בשנת 2017, הוגשו מעל 1,500 תביעות בגין רשלנות רפואית. כ-50% מהתביעות עוסקות ברשלנות רפואית במהלך הלידה. רשלנות רפואית עלולה להתרחש הן בבתי חולים והן במוסדות רפואיים בקהילה (קופות חולים ומרפאות שונות).
מצוקה עוברית היא אחד הסיבוכים העלולים לקרות במהלך ההריון או הלידה. מדובר במצב חירום, בו אספקת החמצן לעובר נפגעת ומתדלדלת, כאשר הוא עדיין מצוי ברחם אימו
מצוקה עוברית: אספקת החמצן לעובר נפגעת ומתדלדלת
מצוקה עוברית היא אחד הסיבוכים העלולים לקרות במהלך ההריון או הלידה. מדובר במצב חירום, בו אספקת החמצן לעובר נפגעת ומתדלדלת, כאשר הוא עדיין מצוי ברחם אימו. מצוקה כזו עלולה להתרחש החל מהשליש השני של ההריון ובמהלך כל הליך הלידה. כאשר ההפרעה באספקת החמצן מתמשכת, והעובר שרוי במצוקה עוברית לאורך זמן, עלול להיגרם לו נזק מוחי קשה ובלתי הפיך כמו לדוג': שיתוק מוחין, שלעיתים אף עלול להסתיים במותו.
עובר מקבל את החמצן הדרוש לו מהאם דרך השליה המחוברת לדופן הרחם ובאמצעות חבל הטבור, המושך את החמצן מהשליה עד לגופו של העובר. העובר עלול להיקלע למצוקה במצבים בהם נוצר קשר בחבל הטבור, כריכה של חבל הטבור סביב צווארו של העובר במהלך ההריון, או מעיכה של חבל הטבור על האם במהלך הלידה.
הגורמים לפגיעה בחבל הטבור עלולים להיות מספר לידות רב של האם שקדמו ללידה הנוכחית, תנוחה לא נכונה של העובר, מצג חריג של העובר, בעיות הקשורות בחבל הטבור, קריעה של הרחם, היפרדות שליה ועוד
תשניק סב לידתי
בכל אחד מהמצבים האלה, עלול להיווצר תשניק סב לידתי לעובר. הדבר עלול לגרום לשיתוק מוחין, נזק נוירולוגי, פגיעה מוחית קשה, פיגור, מומים בלתי הפיכים; ואף עלול לגרום חלילה למותו של העובר.
הגורמים לפגיעה בחבל הטבור עלולים להיות מספר לידות רב של האם שקדמו ללידה הנוכחית, תנוחה לא נכונה של העובר, מצג חריג של העובר, בעיות הקשורות בחבל הטבור, קריעה של הרחם, היפרדות שליה, סוכרת הריונית , פרע כתפיים ועוד.
תגובה טיפולית דחופה של הצוות הרפואי
לאור האמור, יש חשיבות מכרעת לזיהוי ואבחון מצוקה עוברית במועד ולתגובה טיפולית דחופה של הצוות הרפואי, אשר ימנעו סיבוכים והתדרדרות במצב העובר.
גם התעלפות של האם במהלך ההריון או פגיעה מחבלה באזור הבטן, מצריכים בדיקה רפואית מקצועית, שתשלול מצוקה עוברית
האמא היא הראשונה לזהות שינוי בתזוזות ובתנועות
בדרך כלל, במהלך ההריון, האמא היא הראשונה לזהות שינוי בתזוזות ובתנועות של העובר. הפרוטוקול הרפואי קובע, כי אם מורגשות לפחות 3 תנועות בחצי שעה או 4 תנועות במשך שעה, כאשר האם בשכיבה, אין חשש והמצב כנראה תקין.
אם נספרות פחות תנועות במשך הזמן האמור, יש לגשת לקבלת עזרה רפואית בדחיפות. גם התעלפות של האם במהלך ההריון או פגיעה מחבלה באזור הבטן, מצריכים בדיקה רפואית מקצועית, שתשלול מצוקה עוברית.
ניטור רציף של קצב הלב של העובר
במהלך הלידה, המכשור הרפואי המצוי בחדר הלידה והניטור הרציף אחר קצב הלב של העובר, מאפשרים לצוות הרפואי לזהות באופן מיידי אם העובר נקלע למצב מצוקה.
פחות מ-100 פעימות לב בדקה
אבחון רפואי של מצוקה עוברית עשוי להיעשות באמצעות ניטור אלקטרוני העוקב אחר קצב ליבו של העובר בעזרת מוניטור, כדי לבדוק שאין האטה בדופק העובר וירידה לפחות מ-100 פעימות לב בדקה.
ניתן לאבחן את המצוקה של העובר גם בבדיקת אולטרסאונד, המאפשרת הסתכלות ישירה על העובר, התנועות שלו, הנשימה שלו וזרימת הדם
תנועתיות נמוכה או קצב נשימה איטי
ניתן לאבחן את המצוקה של העובר גם בבדיקת אולטרסאונד, המאפשרת הסתכלות ישירה על העובר, התנועות שלו, הנשימה שלו וזרימת הדם. זיהוי תנועתיות נמוכה או קצב נשימה איטי של העובר יעיד על מצוקה עוברית.
בדיקת דם לעובר
במהלך הלידה, אם קיים חשש למצוקה, ניתן לעשות בדיקת דם לעובר, שתילקח מקרקפת ראשו ותמדוד את רמת החומציות בדמו. חומציות גבוהה בדמו של העובר מראה כי העובר מצוי במצוקה נשימתית כלשהי.
כדי לטפל במצוקה עוברית, ניתן לשנות את תנוחת האם, לתת תוספת חמצן לאם ולעובר, להזליף סליין לחלל מי השפיר ולהפסיק את הטיפול בפיטוצין
לידה מכשירנית
כדי לטפל במצוקה עוברית, ניתן לשנות את תנוחת האם, לתת תוספת חמצן לאם ולעובר, להזליף סליין לחלל מי השפיר ולהפסיק את הטיפול בפיטוצין. אם כל אלה אינם עוזרים והלידה עדיין רחוקה (או כלל לא החלה) - יש לבצע ניתוח קיסרי. אם הלידה כמעט הסתיימה, ניתן לנסות לחלץ את העובר במהירות בלידה מכשירנית.
במקרים בהם ההורים סבורים כי הפגיעה בעובר התרחשה בשל רשלנות רפואית, שמורה להם הזכות להגיש תביעה לפיצויים בשם היילוד
מתי מצוקה עוברית נחשבת רשלנות רפואית?
מצוקה עוברית עלולה להיחשב רשלנות רפואית במצב של אי אבחון, אי הפניה לבדיקות כאשר הבדיקות נדרשות ואי מתן טיפול ראוי בתקופת ההריון או במהלך הלידה.
במקרים בהם ההורים סבורים כי הפגיעה בעובר התרחשה בשל רשלנות רפואית, שמורה להם הזכות להגיש תביעה לפיצויים בשם היילוד. התביעה יכולה להיות מוגשת נגד משרד הבריאות, בית החולים, קופת החולים, הרופא שביצע מעקב אחר ההריון והצוות הרפואי שלקח חלק בלידה.
הגשת התביעה תלויה בשאלת האחריות של הצוות והקשר בין ההתרשלות לבין התוצאה. בתביעות אלה, נדרש להוכיח קשר סיבתי בין התנהגות הצוות הרפואי לבין הנזקים שנגרמו, כתוצאה מהתנהגות זו
שאלת האחריות של הצוות והקשר בין ההתרשלות לבין התוצאה
הגשת התביעה תלויה בשאלת האחריות של הצוות והקשר בין ההתרשלות לבין התוצאה. בתביעות אלה, נדרש להוכיח קשר סיבתי בין התנהגות הצוות הרפואי לבין הנזקים שנגרמו, כתוצאה מהתנהגות זו. נדרש להוכיח, כי הגורם המטפל נושא באחריות לפגיעה שנגרמה. לדוג' סיטואציה בה חל עיכוב משמעותי במתן הטיפול במצב של תשניק סב לידתי, יכולה להוות מקרה קלאסי של רשלנות רפואית.
מאחר שהילד אינו בעל כשרות משפטית ואינו יכול לתבוע לבדו, תקופת ההתיישנות תחל עם הגיע הילד לגיל 18
תקופת ההתיישנות תחל עם הגיע הילד לגיל 18
לתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה יש תקופת התיישנות ארוכה יותר מתביעות נזיקין אחרות, מאחר שבדרך כלל התביעה מוגשת בשמו של הילד, בגין הנזקים שנגרמו לו. מאחר שהילד אינו בעל כשרות משפטית ואינו יכול לתבוע לבדו, תקופת ההתיישנות תחל עם הגיע הילד לגיל 18. רק אז תחל ספירת 7 שנים עד להתיישנות. לכן, הילד רשאי להגיש תביעה נזיקית עד הגיעו לגיל 25.
לסיכום: מספר גורמים עשויים לגרום למצב של מצוקה עוברית. כדי שהמצוקה העוברית תיחשב רשלנות רפואית, יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין התנהגות הצוות הרפואי לנזקים שנגרמו, כתוצאה מכישלון באבחון או אי מתן טיפול כנדרש, במהלך ההריון או הלידה. את התביעה יכולים להגיש הוריו של הילד (בשמו) או הילד בעצמו. ההתיישנות לא תחול עד אשר ימלאו לילד 25 שנים (7 שנים מגיל 18).
* משרד עו"ד איל בלזר מתמחה בנזקי גוף, רשלנות רפואית, דיני עבודה ודיני ספורט. עו"ד איל בלזר בעל ניסיון רב בתביעות נזקי גוף בשל רשלנות רפואית (כתיבת כתב התביעה וניהול המשפט).
** סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.
