לבתי המשפט לתביעות קטנות מוגשות תביעות במגוון רב של נושאים, החל בתביעות בשל איחורים בטיסות, אובדן מזוודות, חופשות לא מוצלחות וכלה בתביעות נגד חברות התקשורת השונות בשל חיובי יתר, מחיקת זיכרונות מהמכשיר, תקלות חוזרות ונשנות במכשירים הסלולריים, היעדר קליטה ועוד.

מדי יום בתי המשפט לתביעות קטנות נדרשים לדון בנושאים צרכניים אלו ואחרים. עם זאת, לא אחת מוגשות לבתי המשפט לתביעות קטנות תביעות שנראות מן הצד מעט "הזויות", מופרכות, מוזרות, אשר ביחס אליהן ניתן להרים גבה ולתהות: מיהו התובע אשר כל עיתותיו בידיו, והוא מוכן לבזבז זמן, לכתת רגליים ולתבוע בנושא כה שולי, לכאורה חסר חשיבות, תוך הסתכנות שהשופט "יגלגל אותו מכל המדרגות", ידחה את תביעתו ויחייבו בהוצאות.

הנה כמה תביעות ביזאריות, שנדונו בבתי המשפט לתביעות קטנות:

הציור נשרף או אבד? העירייה תפצה!
תביעה בנושא לא נפוץ הגיעה לפתחו של בית-המשפט לתביעות קטנות באילת. בשנת 1996 התובעת השאילה לעיריית אילת ציור פרי יצירתה. לטענתה, בשריפה שאירעה בחדר הישיבות של העירייה, בשנת 2003, נשרף הציור.
התובעת טענה, כי שווי הציור הוא 7,000 דולר, והגישה תביעה על סך 17,800 שקל, במסגרתה טענה, כי: " ערך התמונה גם סנטימנטלית וגם כספית יקר לאין שיעור מבקשתי".

השופט יואל עדן קבע, כי אין בפניו ראייה לכך שהציור נשוא התביעה אכן נשרף. יחד עם זאת, קבע השופט כי העירייה לא הכחישה כי הציור אכן נמסר לה, ועל כן, בין אם הציור נשרף ובין אם ניזוק או אבד, העירייה, כשואלת הציור, אחראית מכוח חוק השומרים לפצות את התובעת בגינו.

השופט ציין, כי לא הוכח בפניו כי שווי הציור הוא 7,000 דולר כטענת התובעת, ועל כן חישוב הפיצוי יערך על דרך האומדן, ויעמוד על סך של 1,500 שקל.
(ת"ק 5/08 קריספיל תמר פלוא גד עיריית אילת).

הדגים מתו? המדביר יפצה
תביעה לא קונבנציונלית נוספת נדונה בבית-המשפט לתביעות קטנות בנתניה.
לטענת התובע, בעקבות ריסוס שביצע הנתבע, מדביר במקצועו, בגינת ביתו כשעתיים לפני אירוע בת המצווה של בתו, מתו שמונה דגים בבריכת הדגים שבגינת הבית. הדבר התגלה במהלך אירוע בת המצווה.
לדברי התובע, כתוצאה מכך נגרמה עוגמת נפש לבתו, לו ולמשפחתו וכן נגרם אובדן של הדגים.

המדביר טען מנגד, כי כאשר הוזמן לבצע את הריסוס לא נאמר לו על-ידי התובע ואשתו כי יש דגים בחצר.
 לדבריו, הם אמרו לו כי יש כלב, ולכן הוא ביקש להרחיקו מהאזור בזמן הריסוס.

השופטת ד"ר איריס רבינוביץ' ברון קיבלה את התביעה באופן חלקי. השופטת דחתה את טענת המדביר כי לא הבחין בבריכה. לדברי השופטת, מהתמונות עולה כי הבריכה בולטת לעין, ועל כן "כמדביר מקצועי היה עליו לברר האם יש בבריכה דגים. משלא עשה כן, מוטלת על הנתבע אחריות לנזקים שנגרמו כתוצאה מהריסוס".

 יחד עם זאת נקבע, כי גם על התובע ואשתו הייתה מוטלת החובה להבהיר למדביר, כפי שעשו לעניין הכלב, כי אכן יש בבריכה דגים, ועל כן יש לייחס להם רשלנות תורמת בשיעור של 25%.
לאור האמור, נקבע כי המדביר ישלם לתובע 1,440 שקל בגין עגמת הנפש ועלות הדגים, וכן הוצאות משפט בסך 450 שקלים.
(ת"ק 2683/07 גרנט צפריר נ' שיגריס טובי).

נס קפה לא כשר לפסח
ריח האביב כבר מורגש באוויר, ועימו חג הפסח המתקרב ובא. אנשים רבים שומרים כשרות בחג הפסח. מה קורה כאשר מתברר שהמזון שרכשו אינו כשר? האם מגיע להם פיצוי?

מר יחזקאל כהן הגיש תביעה לבית-המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע, במסגרתה טען, כי הוא פנה לשופרסל  עשרה ימים לפני חג הפסח, כדי לקנות לקראת החג.
לדבריו, אחת הפקידות הבטיחה לו שכל המוצרים הנמכרים כשרים לחג, ואולם בדיעבד התברר לו שקופסת הנס קפה אינה כשרה לפסח, ומאז אינו יודע מנוח לנפשו ולצערו אין גבול.
לדבריו, היה צריך לתלות שלטים שלא כל המוצרים כשרים לפסח ובכך שופרסל התרשלה.

לטענת שופרסל, לא הובטח לתובע במועד הנטען שהמוצרים כשרים לפסח.

השופט אילן בן-דור העדיף את גרסת שופרסל, וקבע כי שופרסל לא התחייבה באותו מועד למכור לתובע מוצר כשר לפסח. לפיכך, החליט השופט לדחות את התביעה.
יחד עם זאת, נציג שופרסל הודיע בזמן הדיון, כי כמחווה שופרסל מוכנה לשלוח לתובע תלושים בשווי של 200 שקל, ועל כן נקבע כי התלושים ישלחו לביתו של התובע בתוך שבועיים מהדיון.
(ת"ק 1530/08 כהן יחזקאל נ' שופרסל בע"מ).