בימ"ש השלום בירושלים קבע, כי אשה שקנתה בגדים בחנות בקניון, ונתקלה בדרכה החוצה בדלתות זכוכית, שנסגרו לקראת שעת הסגירה כדי למנוע כניסת לקוחות נוספים, תקבל פיצוי של 70,000 שקלים.

התובעת, פנסיונרית ילידת 1924, טענה כי הנתבעת, החברה שמפעילה את החנות התרשלה כלפיה. התרשלות זו באה לידי ביטוי בכך שהמוכרת בחנות סגרה את דלתות הזכוכית של  החנות כאשר בתוכה קונים וללא שהזהירה את הקונים טרם צאתם; כמו-כן, טענה התובעת כי לא נעשה סימון של דלת הזכוכית בסימני אזהרה בולטים, ולא הודבקו מדבקות סימון ואזהרה. 

ליעוץ בנושא פיצויים, פנו לעורכי דין נזיקין
הנתבעות (החברה מפעילת החנות וחברת הביטוח שלה) טענו מנגד, כי עובדת החנות לא התרשלה, וכי יש להטיל אשם תורם משמעותי על התובעת.

הפרת חובת הזהירות
השופט ארנון דראל קבע, כי החנות הפרה את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפי התובעת. " משבחרה הנתבעת לנהוג בדרך זו ולסגור את הדלתות כאשר יש לקוחות בפנים עליה לנקוט אמצעים שיבהירו ללקוחות כי המצב שהיה בעת כניסתם לחנות אינו מתקיים בצאתם. אמצעים כאלה יכולים להיות מתן אזהרה על ידי אחד מעובדי  החנות בטרם צאת הלקוחות ממנה; הצבת עובד בקרבת דלת החנות כדי שיזהיר את הלקוחות בעת שהם יוצאים או למצער הדבקת מדבקות בולטות ובעלות נוכחות שיבהירו את ההבדל בין הדלת הסגורה לדלת הפתוחה", כתב השופט בפסק הדין.

השופט קבע, כי בנסיבות המקרה אין להטיל על התובעת אשם תורם, שכן מידת האשם המוסרי שדבק בתובעת נמוכה ומזערית לעומת האשם המוסרי שדבק בחברה מפעילת החנות.

השופט פסק לתובעת פיצוי של 70,000 שקלים בשל נזק לא ממוני, עזרת הזולת והוצאות. (א 7107/05 דבורה פטינקין נ' א.ל. סיס אדמין בע"מ).