ביהמ"ש לתביעות קטנות בעפולה דן בתביעה לפיצוי בשל נזקים נטענים בסך של 31,200 שקלים, שנגרמו, על פי הנטען, לתובע כתוצאה ממחדלי חקירה של המשטרה, וטיפולה הרשלני בתלונה שהוגשה על ידו בשל גניבת מוטות ברזל ששימשו אותו לצרכיו החקלאיים.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות
לגרסת התובע, ב-29 בינואר 2008, הוא פנה למשטרת ישראל והגיש תלונה על גניבת מוטות ברזל, שהוא ייצר במו ידיו, בכמות של 1,660 יחידות, משדות מושב תל עדשים, בשווי של 16,000 שקלים.
לטענתו, בעקבות הגשת התלונה הוא עשה כל שביכולתו כדי לסייע למשטרה בניהול החקירה ואיתור הרכוש הגנוב וגילוי זהות הגנבים, בין היתר, הגיע למקום בו נמצאו מוטות הברזל שנגנבו, ביצע צילומי אוויר והמציא נוסח טאבו של השטח בו אותר הרכוש הגנוב. אולם, לטענתו לא נעשה דבר וחצי דבר, על ידי המשטרה לצורך ניהול החקירה, גילוי זהות הגנבים והשבת הרכוש הגנוב לידיו.
המשטרה טענה מנגד, כי היא פעלה במסגרת תפקידה וסמכותה, בצורה זהירה וללא רשלנות.
ביהמ"ש: המשטרה לא נקטה פעולות חקירה בסיסיות
השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד החליטה לדחות את התביעה. השופטת הגיעה למסקנה, שהמשטרה לא פעלה כנדרש: "בנסיבותיו המיוחדות של העניין המונח בפניי, עולה כי המשטרה הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, עת לא נקטה בפעולות חקירתיות בסיסיות, על מנת להביא לבדיקה ואיתור מבצע עבירת הגניבה של המוטות נשוא התלונה, על אף שהיו ברשותה פרטים מזהים של בעלי החלקה שעל פי החשד אותרו בה מוטות הברזל נשוא התלונה. סבורתני, כי זימון בעלי השטח בו מוצבים המוטות לחקירה, תפיסת המוטות שאותרו, או חלקם, ועריכת השוואה מדגמית בינם לבין המוטות שברשות התובע, הינן פעולות חקירה מתבקשות וחיוניות שיכלו לתרום לאיתור חשודים באירוע הגניבה ".
עם זאת, נקבע כי אין בפני בימ"ש נתונים שלפיהם אפשר לקבוע, כי המוטות שנראו בשטח הם המוטות של התובע, ונושא זה נשאר בגדר השערות וספקולציות.
זאת ועוד, לא מתקיים הקשר הסיבתי בין מחדלה של המשטרה לבין הנזק שנגרם לתובע. "נזקו של התובע לא נגרם כתוצאה מהתנהגותה והתנהלותה הרשלניים של המשטרה, אלא עקב התנהלותו של התובע אשר הותיר 1600 מוטות ברזל בשדה ללא כל השגחה, גידור או כל אמצעי הגנה אחר. בהקשר זה, עלינו להיזהר ולהישמר בל נהפוך את "כיסה העמוק" של המדינה כתחליף לפיצוי הנפגע על ידי המעוולים או העבריינים "האמיתיים" או כפטור מביטוח רכוש", כתבה השופטת בפסק הדין.
ליעוץ בנושא תאונות, פנו אל עורכי דין נזיקין
כאמור, התביעה נדחתה. השופטת החליטה שלא לחייב את התובע בהוצאות.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(ת"ק 38115-01-10 חנניה נ' מפקד מחוז צפון ואח')
המשטרה התרשלה, אך לא תחויב בפיצוי
ביהמ"ש קבע, כי המשטרה התרשלה ולא טיפלה כראוי בתלונה על גניבת מוטות ברזל. עם זאת, היא לא תחויב בפיצוי משום שלא מתקיים הקשר הסיבתי בין המחדל שלה לבין הנזק שנגרם.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

היטל השבחה: מי משלם, מתי, ולפי מה הוא מחושב
היטל השבחה הוא תשלום לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בגין עליית שווי של מקרקעין שנגרמה מאישור תוכנית, ממתן הקלה או מהתרת שימוש חורג. הוא מוסדר בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965. זו ההגדרה החוקית, אבל מה קורה בפועל בעסקה? עו"ד נאור גלברג, עו"ד נדל"ן ושמאי מקרקעין, מסביר.

חוזה שכירות: הסעיפים שחובה לבדוק לפני שחותמים (מדריך משפטי)
הסכם שכירות למגורים הוא אחד החוזים המשפטיים השכיחים ביותר בישראל. מדי שנה נחתמים עשרות אלפי חוזים בין משכירים לשוכרים, אך למרות מורכבות העסקה והסכומים המשמעותיים המעורבים בה, רבים עדיין נוהגים להתייחס אל המעמד כאל פרוצדורה טכנית בלבד. השימוש הנפוץ ב"חוזי מדף" סטנדרטיים שהורדו מפורומים או הועברו בין מכרים יוצר פתח למחלוקות קשות. חוזה שלא הותאם אישית למאפייני הנכס ולא נוסח בהתאם להסכמות מפורשות, עלול להותיר את שני הצדדים ללא הגנה משפטית ראויה ברגע האמת.

הגשם כבר כאן: מי אחראי לנזקי החורף?
רטיבות מהגג, נזילה מהשכן, דירה שכורה שמוצפת, עץ שנופל על הרכב או בית שקניתם בקיץ ורק בגשם הראשון התגלו בו ליקויים: החורף לא מביא איתו רק מטריות ושלוליות, אלא גם לא מעט מחלוקות משפטיות. מי אחראי לתקן, מתי אפשר לדרוש פיצוי ומה חשוב לתעד לפני שהמים מתייבשים?