שופט בימ"ש השלום בחדרה, חננאל שרעבי קבע, כי עירית חיפה אחראית בנזיקין כלפי תובע , בשל ביצוע עיקול ותפיסת מטלטלין (מכח פקודת המיסים (גביה) ) , אשר בוצעה ע"י חברה פרטית מטעמה, לגביית חוב דו"ח חניה עירוני , שעה שהליך בצוע העיקול, לא היה תקין.

העיריה חוייבה לשלם לתובע את החזר הוצאות הגבייה שנגבו בפועל בסך 715 ₪ וכן 10,000 ₪ בשל עוגמת נפש בניכוי 20% -שיעור הרשלנות התורמת שנפסק לחובת התובע.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות

השופט שרעבי ציין, בין היתר, כי בנסיבות המקרה, משבוצעו העיקול והתפיסה ביום האירוע (בגין חוב שהוכח כדין) , ללא התראה מוקדמת וביום בו התקיימה שביתת עובדי עיריית חיפה, (כדוגמת המקרה דנן בו לא הוכח שנשלחה דרישה כדין עפ"י סעיף 4 לפקודת המיסים- מכתב דרישה לתשלום החוב ומתן לפחות 15 ימים לתשלומו עפ"י הדרישה), לא מן הנמנע כי בכך קופח התובע, שכן נמנעה ממנו האפשרות לברר במשרדי עיריית חיפה את מהות החוב ו/או תקינות ההליך.

לא מן הנמנע, ציין השופט, כי אלמלא היתה שביתה באותו מועד, היה יכול התובע לפנות (אף טלפונית) לנציגי העירייה המוסמכים, שלהם כאמור שיקול הדעת ולא לחברת הגביה הפרטית, ולשכנע אותם כי לא קיבל כל הודעה מוקדמת בנדון (כדרישת סעיף 4 לפקודת המיסים), ובכך יתכן ש העיקול והוצאת המטלטלין היו נמנעים.

הליך לא תקין
בנסיבות המקרה, בשל אי תקינות ההליך (כיוון שלא עמד בדרישות סעיפים 4 ו- 5 לפקודת המיסים (גביה)  וביצועו ביום שביתה, יש לומר כי העירייה הפרה את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית שהיא חבה כלפי התובע.

עוד הוסיף השופט, כי נאמר לא אחת בפסיקה כי הסמכות שניתנה לרשות המינהלית עפ"י פקודת המיסים (גביה) היא רחבה ודרקונית, ואף ללא הליך משפטי. על כן, יש להקפיד כי קודם שיופעלו כוחות וסמכויות אלה, תמלא הרשות אחר כל הדרישות הקבועות בפקודה. אם לא עשתה כן, יהיה מקום להורות על ביטול פעולתה.

במקרה דנן בו ביצוע העיקול, התפיסה וההוצאה נעשו שלא כדין כמפורט לעיל, יש לומר כי הוצאות הגביה שנגבו בפועל בשיעור של 715 ₪ , ללא קשר לסבירותן, נגבו שלא כדין, שכן כל האירוע היה שלא כדין .

השופט העריך את שיעור רשלנותו התורמת של התובע ב- 20%, שכן שוכנע שלתובע רשלנות תורמת שהרי ידע או היה צריך לדעת כי קיימים כנגדו חובת פעילים אצל העירייה בשל דו"חות חניה, אך הוא לא פעל לסילוקם בנדון, ובכך חשף עצמו לפעולות עיקול ו/או הוצאה מיותרות.

משכך, פסק השופט לתובע החזר הוצאות הגביה בשיעור של 715 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בשיעור של 10,000 ₪, נכון ליום מתן פסה"ד, ממנו יופחתו 20% כאמור לעיל.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ת"א 4914-07 בנימין נ' ולרי פסקל-מידגם-שירותי גביה ופתרונות ניהול ואח' )