ביטול דו"ח חניה..

ליטל שלום, סעיף 2 לחוק חניה לנכים מאשר לנכה (כאשר הרכב נושא תו נכה) לחנות במקום שאין החניה מותרת בו, אם התקיימו כל אלה: (1) בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה; (2) בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה; (3) החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים; (4) החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה. לצד ההיתר בסעיף 2 כאמור, מסייג החוק את המקומות הבאים כאסורים לחניית נכה: (1) בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטרים ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו; (2) במקום כניסה לשטח המיועד לחניית כלי רכב; (3) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים-עשר מטרים לפניו; (4) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדר על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור - בתוך עשרים מטרים לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטרים אחריו, בשני צדי הדרך, ובלבד שמותר להחנות את הרכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטרים או יותר; (5) בתוך תחום תחנת מוניות המסומן בתמרור שהוצב או סומן; (6) בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית; (7) בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה של הדרך. אם תחליטי לבקש להישפט, והפקח יעמוד על גרסתו שאכן עברת על אחד הסייגים, יהיה עלייך לסתור את גרסתו ולהוכיח שלא כך. אם תיכשלי מלשכנע את בית המשפט, הרי שסביר שתורשעי בדין ויוטלו עלייך עונשים. לכן, אם אין בידייך ראיות חותכות, מומלץ שלא לבקש להשפט, שכן גרסת הפקח תגבר. בהצלחה.