חוקי עזר מוניציפליים – "לא יעמיד אדם, לא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה."

קיבלתי דוח לפני 3 שנים ביום שבת בשעות הבוקר בעקבות קריאה למוקד העירוני. אני מרגיש וטוען שנגרם לי עוול ובמקרה הזה, הדוח ניתן בשגגה. להלן טיעוניי: החניתי את הרכב במרכז החניה כאשר רכבים נוספים מחנים בצדדים, ברחוב ללא מוצא, במקום אשר מיועד לחניה, במקום אשר מסומן ע"י תמרור כמקום לחניה, במקום אשר משמש את דיירי הרחוב לחנייה, כך נהוג מזה שנים. אציין כי בדרך כלל מחנים שני רכבים במרכז החניה בעוד ברגע מתן הדוח נמצא רק רכב אחד. יתר על כן, בידי צילום של ניידת שיטור עירוני מחנה בדיוק באותה החנייה. זאת ועוד, הפלא ופלא! רק לפני שבוע הוצב במקום תמרור האוסר חניה במרכז החניה, תמרור שלא היה קיים כלל במקום ביום מתן הדוח. על האמור לעיל, גם אם הדבר מפריע, מה שלא, מעולם לא ניתנה התראה ע"י העירייה. למען הסר ספק, המרווח מכל צד הרכב החונה במרכז הוא כ- 3.8 מ"ר, מספיק מקום לאפשר לרכבים להיכנס ולצאת, מה גם מדובר בחניה ולא כביש בינעירוני. לשם המחשה, רוחב הכביש בכניסה לחניית דיירי בניין מגורים הינו 3 מטרים. יש בידי סרטונים של רכבים נעים כנהוג בחניית רחוב בזמן שהרכב "האשם" חונה במרכז החניה. אני מחפש בפסיקה מקרה בו דו"ח בוטל בגלל שלא היה מוצב תמרור\סימון האוסר על חניה ולאחר זמן מה כן הוצב תמרור כזה – זו ההוכחה החיה שהעירייה מתקנת את הפסול ועל כן יש לבטל לאלתר את הדוח שניתן טרם הצבת התמרור. או אם, עצם זה שרק לאחר 3 שנים נזכרו להציב תמרור מספיק לביטול הדוח?