שיפוי בגין תאונת דרכים

אם לשני כלי הרכב נגרם נזק והאחריות לתאונה מתחלקת שווה בשווה בין שני הנהגים כל נהג צריך לשלם מחצית מנזקי הרכב השני. במקרה הנדון התבררה בבית המשפט רק התביעה אותה אתה היגשת ולכן רק היא נדונה ורק בה השופט הציע או פסק שיפוי חלקי בלבד (מחצית מהנזק). אם הסיבה לשיפוי החלקי היא חלוקה באחריות לתאונה אז יש לצד השני זכות לתבוע באותו הגיון מחצית מהנזק שנגרם לרכב שלו, ולבקש להפחית אותו מהפיצוי שהוצע או נפסק בגין הנזק לרכב שלך. הטענה שבית המשפט "יודע" שהאשמה כולה על נהגת הרכב השני דורשת הוכחה או אמירה מפורשת , ואילו כך היה מדוע הציע בית המשפט לפצות רק במחצית מהנזק?

בית המשפט הציע שהנתבעים ישלמו סך של 2500 לסילוק מלא וסופי של תביעתי. וציין שהצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט. לא צוינה אמירה. וגם לא רמיזה. שהאחריות מוטלת שווה בשווה על הנהגים... אך נציג חברת הביטוח שידע מהן ההשלכות. וכנראה השאיר פתח לדרוש שיפוי... ביקש מבית המשפט לציין כי..." אני רוצה לציין שהנתבעים הסכימו להצעה משום שהסכום שהוצע ע"י ביהמ"ש מגלם 50% מהנזק, לא כולל מע"מ

אין מה להבהיר. זו הצעת פשרה לא מחייבת . אין כאן החלטה מחייבת או פסק דין. אין כאן שום דבר המונע מחברת הביטוח לתבוע נזקי רכב אחר.

האם יש מקום לבקש הבהרה מבית המשפט?