חוות דעת רפואית מצד הנתבעים - מסירת אינפורמציה חיונית?

שברתי את שורש כף ידי השמאלית עקב מפגע במדרכה ובהמשך כתוצאה מכך, נתגלתה תסמונת התעלה הקרפלית שבעטיה עברתי ניתוח.לצורך הגשת התביעה נקבעה בחוות הדעת הרפואית נכות צמיתה של 20% (עשרה אחוז עקב השבר ועשרה אחוז עקב סיבוך וניתוח התעלה הקרפלית). עקב כך אני מאד מוגבלת בפעילויות יומיומיות שקשורות להגבלה בטווחי היד , כולל כאבים לסירוגין עקב פעילות או בלעדיה וכדומה. (חלק מהפעילויות המקשות עלי פורטו בכתב התביעה). בפגישה עם רופא מטעם הנתבעים לצורך מתן חוות דעת - לא פירטתי את הפעילויות שמהן אני סובלת מדי יום , כי נראה לי לנכון שיש לציין רק את מוקדי הבעיות,מתוך הנחה שרופא מומחה יודע שהפועל היוצא מהן, הם היווצרות קשיים וחוסר יכולת בתיפקוד שנובעים ישירות מהמוגבלות הן בטווחי היד, חולשת שרירי כף היד , הרגשת נימול ,קשיות אצבעות וחוסר יכולת איגרוף, כאבים.מצאתי גם שאין טעם לפרט אין ספור של פעילויות שכל בן אדם מבצע בשיגרת חייו. כידוע, כל כוונתה של חוות הדעת מצד הנתבעים , היא להתייחס בזילות לנכות - לגמד אותה ככל האפשר ולהמעיט באחוזי הנכות, על מנת להביאם למינימום, או לבטלם . אני שואלת: האם טעיתי וזה יכול להיות בעוכרי, כאשר לא פירטתי אחת לאחת את כל קשיי התיפקוד והמוגבלות היומיומית שלי שהם בין היתר: רחצה, לבוש, בישול, טיפול במטלות הבית ,נשיאת חפצים ועוד אין ספור קשיים שמתגלים מדי יום, האם יש לפירוט הזה משקל חשוב לצורך הכרעת אחוזי נכות,או שמא אם יועלו בבית המשפט (יש פירוט בכתב התביעה, כאמור), יטען נגדי על חוסר מלוא האינפורמציה בפני הרופא בבדיקת חוות דעת מצד הנתבעים - מה שעלול להיות בעוכרי ולהמעיט אחוזי הנכות. מאד התייסרתי שלא "פתחתי את הפה" לספר ולפרט את כל הקשיים בחיי היום יום שנובעים מכל המיגבלות שהרופא בדק, ורק איפשרתי לו לבדוק את מה שהוא מצא לנכון. כי זה מה שנראה לי הכי רלוונטי בזמן הבדיקה. דווקא זה , לדעתי, צריך להיאמר לזכותי. אשמח אם אדע אם נהגתי כשורה.