מנהלי הפורום
עו"ד דוד ידיד
בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בעל תארי B.A בכלכלה, מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים מטעם אוניברסיטת תל אביב ומוסמך במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב. יזם, בשנות השמונים, את פרויקט הפנסיה לאקדמאים מהביטוח הלאומי הגרמני. עסק עשרות שנים בתחום הביטוח וכיהן כמנכ"ל חברת הביטוח ישראם -לייף ( לימים "איתן חברה לביטוח", אשר התמזגה מאוחר יותר עם חברת כלל ביטוח). פועל בדרכים שונות מזה 30 שנה, בשירות ניצולי השואה. מייצג ניצולי שואה רבים בערכאות השונות, בכדי להביא להכרה בנרדפותם כניצולי שואה.
פיצוי לעובדים שלא בכפיה
פניתי לפני כשנתיים לשלטונות הגרמניים בבקשה לקבלת פיצוי בסך 2,000 יורו לאימי שעבדה שלא בכפיה ברומניה בעיר גלץ. קיבלנו כעת הודעה הדוחה את התביעה בטענה שגלץ לא נחשבת גטו לצורכי התשלום. אולם גלץ היתה תחת כיבוש גרמני ומופיעה ברשימת הגטאות שאושרו על ידי ממשלת גרמניה. האם ידוע לכם אם יש מקום לפנות בערעור על ההחלטה? (אימי מוכרת כניצולת שואה ומקבלת תגמול מהאוצר, שהתה בעיר גלץ ברומניה בתקופת המלחמה, חלו עליה הגבלות תנועה ונשאה טלאי צהוב על בגדיה).
שלום. אימי ז"ל עלתה מרומניה, בראשוב ב -1948. לאורך ימי ילדותי ליוו אותי סיפוריה על השאה ובביקורים משפחתיים ראינו כילדים מספרי קעקוע על זרועות בני משפחתה. לאחרונה נודע לי שגם צאצאי הניצולים זכאים לפיצויים. מה עלי לעשות כשלמעשה אין לי פרטים מדוייקים ומסמכים.
שולה שלום, מהנתונים בשאלתך אני סבור כי את מערבת קריטריונים של שני גופים שונים. הראשון- ועידת התביעות, אשר אני סבור הרשימה שאת מציינת היא שלה. השני- המוסד לביטוח סוציאלי, אליו הגשת את הבקשה למענק בגין עבודה בגטו. בשעה שועידת התביעות מטפלת בניצולי השואה, המוסד לביטוח סוציאלי אינו אמון על נושא זה, אלא כמו הביטוח הלאומי בישראל, עוסק ברווחה. התגמול אותו ציינת ניתן למי שעבד בגטו בעבור שכר, אשר יכול היה להינתן בדרכים שונות. מהנתונים שציינת אני מוצא כי כנראה אמך אינה זכאית לתגמול, ע"פ התבחינים הקיימים היום. בברכה,