הכרה בדור 2 נכים 100% אי כושר ...

ביום בו עשרות חכי'ם נופשים בפולין, וב-T.V שואלים : איך חיים מ- 2.500 ש'ח לחודש ? אני רוצה לספר לך : (כבת לניצולי שואה, עם כל המשתמע מכך): על הרעב המחפיר בימי ילדותי (ארץ ישראל, שנות ה- 60-70-80), שמנת אחת חולקה ל- 3 ילדים … וזאת היתה כל (!) הארוחה, מי יאמין !?…… 2 אחיי היחידים הם נכים 100% (מילדות), דבר ש"לא מפריע" להגשת תביעות נגדם: 1. אגודת כפר: http://cafe.themarker.com/post/774593/ 2. מועצה איזורית: http://cafe.themarker.com/post/2827186/ הורי (ז'ל) שרידים יחידים למשפחתם, הגיעו לארץ, מרוסקים וחולים … "תבנו מדינה" – אמרו להם … ואבי ז'ל – *פרטיזן* לשעבר – בנה, תרתי משמע, עבד בבניין ובצבע – ולהאכיל את ילדיו הרעבים – לא ידע … (!!!) גם אנו דור 2 עברנו שואה … (!!!), האמא (ז'ל) ילידת רומניה, לא הוכרה בארץ כ: "ניצולת שואה", למרות שאחיה (לייבל'ה אברהם ז'ל) הוצא להורג בפרוגרום יהודי יאס רומניה. מעולם לא היה לנו דוד/ה, סב/תא … כולם עלו במשרפות השמיימה … כשהגיעו הבנים (אחיי) לגיל 18 וקיבלו ק. נכות … המצב כבר היה "טוב" (יחסית …). בילדות, ההורים *לא ידעו* שילדים נכים זכאים ל-ק. נכות … (!) העוני היה מחפיר (!!!) לא לתיאור בכמה שורות … חברי/ות ילדות שלי *עדים* = ועד היום, מזועזעים! העוני *עודנו* … "חתיכת התמודדות" (!) : אז איך מתקיימים מ- 2.500 ש'ח לחודש ? אה, אחד האחים עובד בח'ב "המשקם" בגינון = 15 ש'ח לשעת עבודה -) בימי הקיץ הלוהטים … ובימי החורף הסוערים … הורי ז'ל, ניצולי השואה – בארץ ישראל הפכו ל-מנוצלים. *על חשבוננו* בנו את המדינה (!) על חשבון פרוסת הלחם שלנו שנמנעה מאיתנו (!!!) … ו … עדיין לא מאוחר … לכפר … (!) אנו דור 2 לשואה. כן, מקרה *קיצון* … כמה כמונו יש במדינה !? כל עוד נשמה באפינו – יש אפשרות למקבלי ההחלטות במדינה לכפר על פשעי העבר (!), ולאפשר לנו *לפחות כיום* – נשימה ! חיים בכבוד ! שנבורך מפי עליון : שאנה : 04-6596516