קצבאות לניצולי שואה

חמי שלום, בבית המשפט העליון מצויים עתה מספר הליכים בעניין זכויותיהם של ניצולי השואה. אבקש לפרט חלק מהפסיקות המשמעותיות שפסק בית המשפט העליון בשנים האחרונות: ברע"א 1021/08-מרסל אבירם ואח' נגד הרשות המוסמכת, נפסק כי ניצולי שואה מיהדות בולגריה, אשר הגישו במהלך השנים 1998-2002 תביעות לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 ואשר תביעותיהם נדחו על ידי משרד האוצר, בנימוק שגירושם לא ענה על הגדרת "שלילת חירות". התקבל הערעור בנימוק כי קבלת הערעור מבטאת את האיזון הראוי של סיכויי ההליך והשיקול של "מאזן הנוחות" אשר משפיעים האחד על השני, ותוך איזכור דברי השופט חשין בפסק דין גרנות. ברע"א 5512/09- הרשקו חיים ו108 אח' נגד הרשות המוסמכת, נדונה טענת העוצר, התקבלה טענת ניצולי השואה להכרה בנרדפותם, מכח העוצר החלקי שהוטל עליהם, עת שהו בערים רבות בבולגריה ורומניה, מדינות שלא היו חלק מהרייך הגרמני אך פעלו בהשראת הממשל הנאצי באופן העולה כדי שלילת חירות ולכן מזכה בתגמולים לפי החוק. ברע"א 2620/07- מדינת ישראל הרשות המוסמכת נגד סטלה ארלזוב ו210 אח',דובר בתביעה של משרד האוצר לאחר שהכירו בניצולי שואה ילידי בולגריה אשר הגישו תביעות לתגמולים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז - 1957 ביסוד התביעה עמדה הטענה כי גירוש יהודי בולגריה - ובעיקר גירוש יהודי סופיה לערי השדה בשנת 1943 - מהוה "שלילת חירות", המזכה בפיצוי לפי חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני, לאחר שנדחו ע"י הרשות המוסמכת בתביעתם הראשונה לבסוף בבית המשפט המחוזי תביעתם התקבלה. הרשות המוסמכת ערערה לבית המשפט העליון וערעור זה נדחה. להלן ציטוט של השופט אליקים רובינשטיין מפסק הדין "אודה ולא אבוש, כי בהחלטתי זו שיויתי לנגד עיני את הנושא בו מדובר, רדיפות יהודים בימי הרעה של השואה. השואה היא ייחודית, אותה "פלנטה אחרת" של הסופר קצטניק (יחיאל דינור) בעדותו המזעזעת במשפט אייכמן. אכן, בסופו של יום ניצלה מרבית יהדות בולגריה, בשונה מיהודי מדינות רבות אחרות באירופה; אך הסבל שהיה מנת חלקם של המגורשים בהם מדובר ב-1943 (הוכר על-ידי בית משפט זה, גם בפרשת בלה פרנקו בה נדחתה התביעה).פסק הדין אף קבע כי את האיזון במועד מתן הפיצויים, כמועד הגשת התביעה לרשות לזכויות ניצולי השואה. וכמובן נזכיר את המלצות דוח ועדת דורנר מתאריך 29.10.09, אשר באו על יישומן: • תיקון הפגיעה בקניינם של חברי קבוצת ניצולי השואה שכתוצאה מהסכם השילומים נחסמה האפשרות שלהם להגיש תביעה לפי הBEG-התשלומים עודכנו. • הקמת מרכז מידע לבירור זכויות עבור ניצולי השואה אשר מופעל ע"י משרד הרווחה והשירותים החברתיים. • פס"ד גרנות אשר הפך להלכה בעניין תביעות יוצאי בולגריה המתייחס "שלילת חירות" ובית המשפט העליון החליט כי על המדינה להכיר בעותרים כמי שנשללה חירותם והם חיו ב"מעין מעצר" ובכך בית המשפט הפך את החלטת מדינת ישראל לדחות את תביעות יוצאי בולגריה בטיעון כי לא גורשו בגירוש מזוין ולכן לא נחשבו כמי שנשללה חירותם. בית המשפט העליון קבע בהחלטתו כי בתיקים פתוחים אלו שבהם יוכרו התובעים לנכות מתקוף חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957, התגמולים ישולמו רטרואקטיבית, אך לא לפני יולי 1998. בכך באה על פתרונה סוגיית התביעות של יוצאי בולגריה שלא הוכרו כמי שנשללה חירותם.