סיווג עבירות

עמית שלום, סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, קובע כי "לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל". סעיף 14 לפקודה הנ"ל, שכותרתו "תיווך", קובע כי "לא יתווך אדם - בין בתמורה ובין שלא בתמורה - בפעולה אסורה לפי סעיף 13". לשאלתך, נראה שמדובר אפוא ככלל בעבירות התנהגותיות. ההתנהגות האסורה היא למשל ייצוא, ייבוא, תיווך, סחר וכולי, ב"סם מסוכן" כהגדרתו בפקודה. ככלל, נדרש רכיב מעשה הנמדד מבחינה אובייקטיבית(כאמור הייצוא, הייבוא, התיווך, הסחר וכולי) בלווית יסוד נפשי הנדרש (מודעות לטיב המעשה וכן לקיום הנסיבות, היינו שמדובר בסם מסוכן וכולי כנדרש בסעיף העבירה). מבחינה תיאורטית יש החולקים על עצם ההבחנה בין התנהגות לתוצאה, שכן להתנהגות עשויים להיות היבטים תוצאתיים בעולם הממשי, וההבחנה היא לעתים מלאכותית.