העולם המשפטי נחשב מאז ומתמיד לאחד המקצועות השמרניים ביותר: ערימות של מסמכים, מילים גבוהות וטקסים שנדמה כאילו נשארו מהמאה הקודמת. הארון שמאחורי עורך הדין מלא בקלסרים מיושנים שכיום כבר קשה לאתר בחנויות, ויושב מולכם אדם שמדבר בביטחון ובעיניים עצומות על סעיפים וסמכויות.
אלא שמאחורי הקלעים מתחוללת בימים אלה מהפכה שקטה ודרמטית – הן במשרדי עורכי הדין והן באולמות בתי המשפט.
"העולם הולך לבינה מלאכותית. מי שלא לומד להשתמש בזה ולהתייעל – יישאר מאחור", קובע עו"ד ישי לבנון בנחרצות. "השימוש ב-AI, נועד להוביל עורך דין להיות מקצועי ומהיר יותר, אבל לא להחליף אותו". לדבריו, מי שיחפש קיצורי דרך ויסתמך בעיניים עצומות על מערכות אוטומטיות, עשוי לחשוף את עצמו לטענות רשלנות ובמקרים מסוימים אף לחיוב בהוצאות מבית המשפט.
עו"ד לבנון אינו רק צופה מהצד: החברה שבבעלותו (ליגלקוויק בע"מ), פיתחה את מערכת S-QUICK - כלי בינה מלאכותית שמייצר הסכמים בקלות ומנתח מסמכים מורכבים תוך דקות ספורות. הוא מכיר מקרוב את הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה לקצר הליכים ולהוזיל עלויות - אך מזהיר גם מהסיכונים שהיא נושאת עמה.
בתי המשפט: "צ'ט המשפט" והקוד האתי
מערכת המשפט בישראל כבר מטמיעה כלי בינה מלאכותית בשירות השופטים. המערכת, המכונה "צ'ט המשפט", פועלת בסביבה סגורה ומאובטחת ומסייעת בסיכום טענות הצדדים, בהתמצאות במסמכי התיק ובניתוחם. המשמעות העקרונית היא שחלק מהכנת השופט לדיון ולימוד התיק מבוצע כיום באמצעות AI.
כדי להפיג את החשש מפני פגיעה בשיקול הדעת השיפוטי, נקבע קוד אתי לשימוש בכלי בינה מלאכותית ברשות השופטת, שנועד להבטיח שההכרעות ישארו בידי גורם אנושי. עם זאת, עצם הצורך בניסוחו של קודקס כזה מחדד את גודל האתגר. שופטי ישראל מתמודדים דרך קבע עם עומס תיקים חריג, ועל כן נותרת בעינה שאלת העמידות של גבולות אלו במבחן המציאות: האם הלחץ המקצועי והנוחות שמציעה הטכנולוגיה לא יובילו ברבות השנים לשחיקה הדרגתית של המחיצה שבין האדם ל-AI? ימים יגידו.
דור העתיד מול הדור הישן: אימוץ הטכנולוגיה במשרדים
השינוי אינו פוסח על שוק עורכי הדין החופשי. הדור הצעיר מאמץ את הכלים החדשים במהירות ומבין את היתרון התחרותי שבהם. מנגד, הדור המבוגר והוותיק יותר מציג לעיתים חשש ושמרנות, ומתקשה לסגל לעצמו את שגרת העבודה החדשה.
ועדיין, המגמה ברורה: אפילו משרדי עורכי הדין שעבדו במשך עשרות שנים באופן מסורתי, מתחילים להטמיע תוכנות AI שמייעלות את ההתנהלות היומיומית. הטכנולוגיה דופקת על הדלת - ובסופו של דבר השוק כולו יתיישר לפי הסטנדרט החדש.
דיני משפחה וצוואות: הקו האדום של האלגוריתם
בנושאים מסחריים, חישובי איזון משאבים או ניסוח חוזים עסקיים, שימוש נכון ב-AI יכול לחסוך שעות עבודה יקרות. אך בכל הנוגע לצוואות, ירושות ודיני משפחה, קיימים כללים נוקשים המחייבים הקפדה יתרה, קריאה אנושית, הבנה עמוקה וחתימה פיזית בכתב יד.
בפועל, בתחומים שבהם ניתן לפסול מסמך בשל פגמים קלים בעריכתו (כדוגמת צוואה), הטכנולוגיה תתקשה להחליף את הצורך בבחינה אנושית-מקצועית. אזרח המגיע לעורך דין מפקיד בידיו את ענייניו הרגישים ביותר, ורוצה לדעת שיש כתובת אנושית ואחראית מאחורי כל סעיף.
סכנת הדיפ-פייק: מי יבטיח שהראיה לא מפוברקת?
עידן הבינה המלאכותית מביא עמו גם איומים שעד לפני כמה שנים נראו כמדע בדיוני. כיום, כשקל לפברק תמונות, לזייף הקלטות קוליות ולייצר מסמכים שנראים מקוריים לחלוטין, בתי המשפט ייאלצו לנהוג בזהירות מופלגת. ראיה שנראית מוצקה וחד-משמעית עשויה להיות תוצר של מספר דקות עבודה מול מחשב.
להערכתו של עו"ד לבנון, השינוי הזה יוליד תעשייה חדשה של חברות שיתמחו באימות ראיות עבור מערכת המשפט. חברות אלו יבדקו אם תמונה שהוגשה כראיה היא אמיתית, האם הקלטה עברה עריכה, או שמא סרטון שמציג אדם מבצע עבירה נוצר בכלל באמצעות AI.
אז לאן הולכים? האדם שבקצה המסמך
במבט של עשור קדימה, עו"ד לבנון אינו מאמין שעורכי הדין ייעלמו מהנוף. הבינה המלאכותית אמנם תוזיל עלויות, תקצר הליכים ותפחית את הצורך בעורכי דין למשימות טכניות, אך היא לא תוכל להחליף שיקול דעת שנובע משנים של ניסיון, אסטרטגיה ומקצועיות.
לקוחות תמיד יצטרכו אדם בשר ודם שיחזיק להם את היד ברגעים המורכבים של חייהם, יעמוד מאחורי המילים שלו, ייקח אחריות וידע מתי לדחוף קדימה ומתי לעצור. ואת זה - אף כלי AI לא יוכל לעשות.
משרד עו"ד ישי לבנון מתמחה בליטיגציה, במשפט מסחרי, אזרחי ומנהלי, תביעות ייצוגיות וייצוג נפגעי טרור ובני משפחתם. עו"ד לבנון, לשעבר שותף במחלקת הליטיגציה במשרד גדול ומוביל ובעל תואר שני (LL.M) בהצטיינות, מביא עמו למעלה מעשור של ניסיון עשיר לצד התמחות בינלאומית בניו יורק ופעילות כדיין בבית הדין המשמעתי, מגשר ובורר.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
