יש קופסה כזאת כמעט בכל בית של סבא וסבתא. פנקסים ישנים בכתב לא מוכר, תעודה מצהיבה עם חותמת של מדינה שכבר לא קיימת בגבולות שהיו לה פעם, מכתב בפולנית שאיש כבר לא יודע לקרוא. עבור רבים אלה סתם ניירת מצהיבה של סבא וסבתא. אבל מבחינה משפטית, לא פעם, מדובר בכרטיס הכניסה לאזרחות אירופאית מלאה, על כל הזכויות שהיא נושאת עמה. השאלה היחידה היא אם יודעים לזהות את זה, ואיך הופכים פיסת נייר ישנה לדרכון תקף.
למה דווקא עכשיו?
בשנים האחרונות גל הפניות בנושא רק מתחזק, ולא במקרה. פולין הפכה לאחת הכלכלות הצומחות באירופה, מעמדה בקהילה האירופית התחזק, ובד בבד גברה בישראל המודעות לכך שאזרחות אירופאית איננה מותרות אלא נכס ממשי, שעובר בירושה לילדים ולנכדים. לכך מתווספת עובדה חשובה: שלילת, האזרחות הפולנית עקב קבלת האזרחות המנדטורית - בוטלה האחרונות, כך . שמה שהיה פעם התלבטות הפך להחלטה קלה הרבה יותר.
אבל יש גם צד שני למטבע. ככל שהזמן עובר, בני הדור שיכלו להעיד ולזהות מסמכים הולכים ומתמעטים, וארכיונים באירופה לא תמיד שומרים על מה שיש בהם לנצח. מי שמתלבט אם לבדוק זכאות, הזמן פועל לרעתו, לא לטובתו.
אזרחות פולנית: החוק מורכב, והפרטים מכריעים
כאן טמונה אי ההבנה הנפוצה ביותר. הרבה אנשים בטוחים שאם סבא נולד בפולין, ויש תעודת לידה פולנית, הדרך פתוחה. זה לא מדויק. באירופה, בשונה מארצות הברית, אין אזרחות מכוח לידה. תעודת לידה כשלעצמה מוכיחה היכן אדם נולד, אך היא איננה מוכיחה שהיה אזרח, ובוודאי איננה מספיקה כדי להנחיל את הזכאות הלאה. זו נקודת המוצא שממנה מתחילה כל בדיקה רצינית.
מבחינת הזכאות נהוג להבחין בין שתי קבוצות עיקריות:
הקבוצה הראשונה היא יוצאי פולין שעלו לישראל או היגרו למדינה אחרת אחרי 1920 וקיבלו אזרחות זרה לפני ינואר 1951. עבורם ההוכחה מורכבת יותר, והזכאות תלויה בשורה של תנאים הנוגעים בין היתר לשנת הלידה, למצב המשפחתי של ההורים ולשאלה אם אדם שירת בצבא זר מנקודת מבטה של פולין. הכללים אף מבחינים בין גברים לנשים בהתאם לשנת הלידה, וכל מקרה מחייב בדיקה פרטנית לגופו. אין כאן נוסחה אחת שמתאימה לכולם.
הקבוצה השנייה היא צאצאים של יהודי פולין שקיבלו אזרחות אחרת אחרי ינואר 1951. עבורם הדרך לאשרור האזרחות פשוטה יחסית, וזאת לאחר שהתגברנו בעבר על סוגיית הוויתור על האזרחות הפולנית באמצעות פסיקה מתאימה של בית המשפט העליון בפולין. כן, ההיסטוריה המשפטית משפיעה ישירות על מה שאפשר להשיג היום.
חשוב לדעת:
אזרחות יתומים קטינים: בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי המנהלי בוורשה, נקבע כי קטינים יתומים משני הוריהם אשר רכשו אזרחות זרה בהיותם קטינים, לא איבדו את אזרחותם הפולנית. פסק דין זה הופך החלטות קודמות, שלפיהן מות ההורים טרם מועד רכישת האזרחות ה זרה על ידי הקטין הוביל לאובדן אזרחותו.
הנפקת דרכון לקטין עד גיל 13: קטין שטרם מלאו לו 13 שנים זכאי לקבלת דרכון פולני גם ללא אישור אזרחות אישי, ובלבד שלפחות לאחד מהוריו יש אישור אזרחות פולנית בתוקף. על אף הקלה זו, מומלץ להסדיר עבורו אישור אזרחות רשמי (התאזרחות/אישור אזרחות), כדי למנוע קשיים בעת חידוש הדרכון עם הגיעו לגיל 18.
בשורה התחתונה: הזכאות לאזרחות פולנית היא כמעט תמיד עניין של פרשנות מסמכים ושל היכרות עמוקה עם הדין הפולני, ולא של תעודה בודדת. שני אנשים מאותה משפחה עשויים להיות במעמד שונה לחלוטין בהתאם לשנת לידתם או לנתיב שעברו ההורים.
מה הדרכון האירופאי באמת שווה
מעבר לערך הסמלי של השבת מה שנלקח מהמשפחה, לדרכון אירופאי יש ערך מעשי מוחשי מאוד, בין אם הוא פולני ובין אם ליטאי:
חופש תנועה מלא בין כל מדינות האיחוד האירופאי, בלי אשרות ובלי מגבלות שהייה.
הזכות לעבוד בכל אחת ממדינות האיחוד, בכפוף לחוקי העבודה המקומיים, בלי צורך ברישיון עבודה נפרד.
זכאות לזכויות סוציאליות באיחוד, כמו דמי אבטלה, בהתאם למדינה שבה מתגוררים ועובדים.
הנחות משמעותיות בשכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי האיחוד, יתרון שלבדו יכול להצדיק את כל התהליך עבור משפחות עם ילדים בגיל אוניברסיטה.
ויתרון שרבים לא חושבים עליו: נוחות בכניסה לארצות הברית. אזרחי פולין נהנים מפטור מאשרה לצורך תיירות ועסקים במסגרת תוכנית הפטור מוויזה של ארצות הברית, ונכנסים באמצעות אישור נסיעה אלקטרוני מסוג ESTA במקום הליך ויזה מלא.
חשוב להבין שהדרכון איננו רק עבורכם. הוא נכס שעובר הלאה לילדים ולנכדים, ופותח בפניהם דלתות שלא בטוח שיהיו פתוחות בעתיד.
הסיפור לא נגמר באזרחות: השבת הרכוש היהודי
לצד האזרחות קיים פרק נוסף, רגיש ופחות מוכר: השבת רכוש שהולאם. יהודי פולין שיכלו להרשות זאת לעצמם השקיעו את כספם בנדל"ן, מתוך ראייה מפוכחת שזהו מקור הרווח הבטוח ביותר. רוב הנכסים האלה הולאמו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת בידי המשטר הקומוניסטי. מעניין לציין שדווקא בערים מסוימות, כמו קרקוב ואזורים שמדרום ומזרח לה, במקרים רבים הנכסים לא הולאמו כלל. אם אכן אירעה הלמה, כמעט בלתי אפשרי להתגבר על כך.
נדל"ן, נוטריון והצד המעשי
מי שהאזרחות פותחת בפניו את פולין מגלה לא פעם הזדמנות נוספת. בערים המרכזיות מחירי הדירות עדיין נמוכים יחסית לישראל, והתשואה נטו נעה סביב אחוזים בודדים לשנה. לצד ההזדמנות קיים גם סיכון, ודווקא בשוק זר חשוב ללוות כל עסקה בזהירות ובכלים שנועדו למנוע מעשי נוכלות או הונאה.
בכל ההליכים האלה, מהאזרחות ועד הרכוש, חוזר ומופיע רכיב אחד: הצורך בתרגום ובאישור נוטריוני של מסמכים. תעודות לידה, פטירה, דיפלומות, ייפויי כוח, תצהירים והסכמים נדרשים לא פעם באישור נוטריוני מוסמך, לעיתים גם באישור אפוסטיל, וכל אלה חלק בלתי נפרד מהמסע. נוטריון, למי שאינו יודע, הוא עורך דין בעל ותק מקצועי של עשר שנים לפחות שהוסמך להעניק שירותים אלה. כאשר השירות ניתן במגוון שפות, ובהן פולנית, רוסית, אנגלית וצרפתית, נחסך שלב שלם של גישור בין שפות ומערכות.
למה זה לא תהליך של עשה זאת בעצמך
אולי כבר ברור מהמאמר, אבל שווה לומר זאת במפורש. כל אחד מהמסלולים האלה נשען על שני דברים שקשה מאוד להשיג לבד: היכרות מדויקת עם הדין הפולני על כל דקויותיו, ויכולת לאתר, לפענח ולהציג מסמכים היסטוריים בצורה שהרשויות באירופה יקבלו. שנת לידה, מילה אחת שנכתבה אחרת, שירות צבאי, תאריך קבלת אזרחות זרה, כל פרט כזה יכול להיות ההבדל בין זכאות למבוי סתום. זו בדיוק הסיבה שכל מקרה נבחן לגופו, ושליווי מקצועי מתחילת הדרך חוסך זמן, כסף ואכזבות.
עורכת דין ונוטריון אווה קוקליס מתמחה בהשגת אזרחות פולנית, בהשבת רכושם של יהודי פולין, באיתור נכסים ובליווי השקעות נדל"ן בפולין, וכן בדיני מקרקעין, ירושות, צוואות והסכמי ממון בישראל. עו"ד קוקליס משמשת גם כיועצת משפטית חיצונית לשגרירות פולין בישראל, בעלת ניסיון של עשרות שנים בתחום, ומעניקה שירות בפולנית, רוסית, אנגלית וצרפתית.
לבדיקת זכאות ולתיאום פגישת ייעוץ ניתן לפנות למשרד בטלפון 072-3267580.
** המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
