אחרי תאונת עבודה, ההתמודדות עם הפגיעה הגופנית וההשלכות הכלכליות עלולה להיות מורכבת, במיוחד כאשר הנפגע אינו מסוגל לשוב לעבודתו. אלא שהזכויות העומדות לרשותו אינן מסתכמות בהכרח בקצבאות ובתגמולים של הביטוח הלאומי. במקרים מסוימים קיימים מסלולי פיצוי נוספים, שחשוב להכיר כדי שלא לוותר על כספים שעשויים להגיע לנפגע על פי דין.
בנוסף לא הרבה מכם יודעים, שאתם עשויים להיות זכאים לפיצויים מהמעסיק עצמו, במקרים בהם הוא התרשל, לא סיפק ציוד מגן מתאים, לא העביר הדרכות בטיחות ועוד. אנחנו נחשוף בפניכם מתי תוכלו לתבוע את חברת הביטוח הפרטית, איך מוכיחים רשלנות של המעסיק, ומה קורה אם פעלתם בניגוד לנהלי העבודה.
מתי ניתן לתבוע את הביטוח הפרטי בתאונת עבודה?
מי שרכש פוליסת ביטוח פרטית, כמו ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח סיעודי, או ביטוח חיים, רשאי לתבוע גם את חברת הביטוח הפרטי. ניתן לעשות זאת במקביל לתביעה לביטוח לאומי, וגם במקרים בהם לא הוכרתם כנפגעי תאונת עבודה, הכול בהתאם לתנאי הפוליסה שברשותכם.
שימו לב שאת התביעה לחברת הביטוח הפרטי, עליכם להגיש בתוך 3 שנים ממועד התאונה, פרט לנסיבות חריגות.
כשאני בוחן את הזכויות של נפגע עבודה, אני לא מסתפק בבדיקה אם יש לו ביטוח פרטי. חשוב לי להבין איזה כיסוי הוא רכש, מהו האירוע המזכה לפי הפוליסה ואילו תנאים נדרשים לקבלת תגמולים. למשל, פוליסת תאונות אישיות עשויה להעניק פיצוי בגין נכות שנגרמה בתאונה, בעוד שבביטוח אובדן כושר עבודה השאלה המרכזית היא כיצד הפגיעה משפיעה על יכולתו של המבוטח לעבוד. ההבחנה הזאת חשובה כבר בשלב איסוף המסמכים והגשת התביעה.
האם ניתן לתבוע את המעסיק על תאונת עבודה?
כן, גם אם הגשתם כבר תביעה כנגד ביטוח לאומי, תוכלו לתבוע בנוסף גם את המעסיק בתאונת עבודה, אך רק אם תוכלו להוכיח שהמעסיק התרשל.
שימו לב, שבעוד התביעה כנגד ביטוח לאומי עוסקת בגובה הנזק שנגרם לכם, בתביעה נגד המעסיק תדרשו להוכיח לא רק את הנזק שנגרם, אלא גם שהמעסיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, ושהנזק שנגרם לכם, נגרם כתוצאה מהרשלנות של המעסיק.
כדי להוכיח שהמעסיק פעל בניגוד לחובת הזהירות המוטלת עליו, עליכם להראות שהוא לא פעל כפי שמצופה ממנו, כמעסיק סביר. למשל:
- לא דאג לסביבת עבודה בטוחה;
- לא הדריך אתכם כראוי;
- לא סיפק נהלי עבודה מוסדרים או לא פיקח עליהם;
- לא העמיד לרשותכם ציוד מגן מתאים ועוד.
בתביעה נגד מעסיק, אני מייחס חשיבות רבה לבירור נסיבות התאונה ולאיסוף הראיות כבר בתחילת הדרך. צריך להבין איזו עבודה התבקש העובד לבצע, מי נתן את ההוראות, אילו אמצעי בטיחות עמדו לרשותו והאם הסיכונים היו מוכרים למעסיק. תמונות מזירת התאונה, עדויות של עובדים, נהלי בטיחות ותיעוד של הדרכות יכולים לסייע בבירור האחריות. לא די בכך שהעובד נפגע במהלך עבודתו כדי להוכיח שהמעסיק התרשל.
את התביעה כנגד המעסיק ניתן להגיש במקביל לתביעה כנגד ביטוח לאומי, ובכפוף לתקופת ההתיישנות הרגילה הקבועה בחוק, בתוך 7 שנים ממועד התאונה, למעט נסיבות חריגות.
זכאות לפיצויים בתביעה כנגד ביטוח לאומי
בתביעה לביטוח הלאומי, שאלת האשמה אינה נבחנת. לכן גם אם העובד פעל בניגוד לנהלים או התרשל, הוא עדיין עשוי להיות זכאי להכרה ופיצוי בגין תאונת העבודה.
זכאות לפיצויים בתביעה כנגד הביטוח הפרטי
בתביעה מול חברת הביטוח הפרטית, הזכאות נקבעת על פי תנאי הפוליסה. יש פוליסות הכוללות חריגים, למשל: אי תשלום פיצוי במקרה שהתאונה נגרמה במהלך ביצוע פעולה לא חוקית, שימוש בסמים לא חוקיים, פגיעה עצמית וכדומה. לכן חשוב לבדוק היטב את תנאי הפוליסה שברשותכם.
זכאות לפיצויים בתביעה כנגד המעסיק
בהתבסס על ניסיון מעשי בשטח, בתביעת רשלנות כנגד המעסיק, התנהלות העובד היא גורם משמעותי מאוד.
אם יוכח שנהגתם בניגוד לנהלים או ברשלנות, ייתכן שהדבר יפגע בזכאות שלכם לפיצוי. במקרים כאלה, בית המשפט עשוי לקבוע אשם תורם, ולקזז חלק מהפיצוי בהתאם למידת האחריות שלכם לאירוע. ככל שאחוז האשם התורם גבוה יותר, כך הסיכוי שלא תקבלו פיצוי מהמעסיק יגדל.
דוגמה מהפרקטיקה: מעד ממעקה המרפסת, ואיבד עשרות אלפי שקלים
במקרה מצער שאירע לאחרונה, בית משפט השלום בחיפה (בהליך 6543-11-19) קיזז 20% מהפיצויים של פועל שנפגע לאחר שמעד ממעקה של מרפסת, מאחר שיוחס לו אשם תורם בגרימת התאונה.
האירוע התרחש במהלך עבודות בנייה ושיפוצים בבניין בקריית אתא. הפועל השתמש במכשיר קונגו לביצוע עבודות במרפסת שבקומה השנייה, ללא אמצעי מיגון מתאימים, ולכן בית המשפט הטיל אחריות על המעסיק, וקבע שעליו לשלם לו פיצויים.
יחד עם זאת בית המשפט קבע שהפועל היה מנוסה וידע להשתמש במכשיר, והוסיף שהפועל עצמו פעל ברשלנות, כשהחליט בעצמו להניח רגל אחת על מעקה נמוך של המרפסת ואת הרגל השנייה על בלוק שהניח על הרצפה, ובכך תרם לסיכון שהוביל לנפילה שלו.
לפיכך בית המשפט קבע אשם תורם של 20%, וקיזז עשרות אלפי שקלים, מסכום הפיצויים שנקבע לפועל.
3 מסלולי פיצוי שכדאי להכיר אם נפגעתם מתאונת עבודה
תאונת עבודה יכולה לפתוח בפניכם לא רק מסלול אחד של תביעה כנגד ביטוח לאומי, אלא שני מסלולים נוספים, כנגד חברת הביטוח הפרטית, וכנגד המעסיק.
בעוד שבביטוח הלאומי תקבלו פיצוי גם אם התרשלתם בעצמכם, בתביעה כנגד חברת הביטוח הפרטית, תדרשו לבחון את תנאי הפוליסה כדי להבין האם אתם זכאים לפיצוי. לעומת זאת, בתביעה כנגד המעסיק, בית המשפט עשוי לקזז חלק ניכר מהפיצוי, כפי שראינו במקרה של הפועל שאיבד 20% מהפיצויים בגלל אשם תורם.
בין כה ובין כה, לפני הגשת התביעות בגין תאונת עבודה, כדאי לבחון את כל הנסיבות, ולפעול בדרך שתמצה את כלל הזכויות שלכם.
עו"ד מיכאל שטרית מייצג נפגעי גוף בתביעות פיצויים ובהליכי מימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח, לרבות בתאונות עבודה ובתביעות שבהן נבחנת אחריותם של מעסיקים לנזקי העובדים. לצד פעילותו בתחום נזקי הגוף, הוא עוסק בליווי עסקאות מקרקעין ובהשקעות נדל"ן.
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
** המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני. הזכאות לפיצויים תלויה בנסיבות המקרה, בתנאי פוליסת הביטוח ובהוראות הדין.
** תקופות ההתיישנות עשויות להשתנות בהתאם לסוג התביעה, למועד כריתת חוזה הביטוח ולנסיבות המקרה.
** הכתבה בשיתוף עו"ד מיכאל שטרית
