חובות ארנונה: אל תזדרזו לשלם, אולי חלה התיישנות

זה קורה תמיד באופן פתאומי: בתיבת הדואר מופיע מכתב מהעירייה, ובתוכו חיוב ארנונה תמים לכאורה. אלא שבשונה מחיובי הארנונה הרגילים, כאן לא מדובר בדרישת תשלום בגובה של כמה מאות או אלפי שקלים, אלא בחיוב גדול בהרבה.
אם קיבלתם חיוב ארנונה גבוה במיוחד, שנוגע לדרישות תשלום היסטוריות - אתם לא לבד. דעו שיש עוד אלפים כמוכם. אבל לפני שאתם ממהרים לשלם את החוב לעירייה, כדאי שתנשמו עמוק ותעצרו לרגע: זה לא סוף פסוק, החוב עשוי להימחק.

לעיתים דרישות רטרואקטיביות לתשלום חובות ארנונה הן מחוסרות סמכות, וניתן לבטל את החובות או להפחיתם. מתי צריך לשלם לעירייה, ומתי יש לעמוד על הרגליים האחוריות? על שאלות אלה ננסה לענות בשורות הבאות.

בתי המשפט כבר קבעו, כי חרף היותו של החיוב הרטרואקטיבי פסול, במידה שישנו אשם תורם מצד מי שנדרש לשלם את החוב, ניתן לחייבו בתשלום

קיבלתי חיוב ארנונה רטרואקטיבי, האם עלי לשלמו?

חיוב רטרואקטיבי הוא בעייתי מאוד מבחינה משפטית, ובאופן עקרוני לעירייה אין סמכות לגבותו. בפסיקה נקבע, כי ידו של בית המשפט תהיה קפוצה בהתרת חיוב רטרואקטיבי, ולא אחת נקבע כי חיוב כזה הנו פסול.
אלא שהדברים אינם כה פשוטים: בתי המשפט כבר קבעו, כי חרף היותו של החיוב הרטרואקטיבי פסול, במידה שישנו אשם תורם מצד מי שנדרש לשלם את החוב, ניתן לחייבו בתשלום.

כך למשל, אדם שבמשך שנים לא קיבל לביתו דרישות תשלום, "הקטין ראש", ולא הודיע על כך לעירייה, חויב לשלם את החוב באופן רטרואקטיבי. באותו מקרה, קבע בית המשפט, כי החליט להתיר את החיוב, היות שאותו אדם ניסה להערים על העירייה, והוא האשם בהיווצרות החוב.

באופן עקרוני, על פי פסיקת בית המשפט העליון, חלה על חובות ארנונה תקופת התיישנות של שבע שנים (תקופה שבנסיבות מסוימות, וחריגות ביותר, ניתנת להארכה)

מהי תקופת ההתיישנות שחלה על חובות ארנונה?

באופן עקרוני, על פי פסיקת בית המשפט העליון, חלה על חובות ארנונה תקופת התיישנות של שבע שנים (תקופה שבנסיבות מסוימות, וחריגות ביותר, ניתנת להארכה). 
ראוי לציין, כי מי שרוצה לטעון להתיישנות חייב להעלות את טענה זו באופן מפורש בפני העירייה (זוהי טענת הגנה דיונית, שהעירייה לא תעלה מיוזמתה).

בשנת 2012 חלה התפתחות חשובה, כאשר היועץ המשפטי לממשלה קצב לעיריות פרק זמן קצר יותר של שלוש שנים לגביית חובות ארנונה. לאחר פרק זמן זה, יכול החייב לטעון לשיהוי בגביית החוב, מה שיחייב את העירייה למחוק את החוב או לצמצמו.

האם העירייה ביצעה פעולות אכיפה ממשיות לגביית החוב? שליחת הודעות חיוב לא מספיקה, יש צורך בהליכים ממשיים לעצירת ההתיישנות

מה חשוב לבדוק לפני שמשלמים חוב ארנונה "הסטורי"?

ראשית, כדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בהסדרים ליישוב חובות ארנונה מול עיריות. עורך דין כזה צפוי לבחון את חוב הארנונה מכמה היבטים -

מה עומק החוב - מה מספר שנות היווצרות חוב הארנונה, והאם הוא סובל מהתיישנות משמעותית, והעירייה "נזכרה" להעלות את החוב מהאוב לאחר שנים רבות (פעולה הלוקה בחוסר תום לב).

אילו פעולות אכיפה בוצעו על ידי העירייה - האם העירייה ביצעה פעולות אכיפה ממשיות לגביית החוב? שליחת הודעות חיוב לא מספיקות, יש צורך בהליכים ממשיים לעצירת ההתיישנות. לדוגמה, ניסיון איתור ממשי של החייב, מכתבי התראה, ניסיון לעיקול מיטלטלין ועוד.

האם פעולות העירייה לוקות בשיהוי - על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, עיריות אינן יכולות לפעול לגביית חובות לאחר שחלפו שלוש שנים ממועד היווצרותם. גביית חובות ותיקים יותר תיחשב לגבייה תחת שיהוי, ותהיה אסורה.

לעירייה יש שיקול דעת רחב בעניין זה, והיא עשויה להחליט אם להגיע להסדר פשרה עם החייב לפי פרמטרים שונים, כגון מצבו הסוציו-אקונומי, השאלה אם דבק רבב בהתנהלותה, אם ננקטו די אמצעים כדי לגבות את החוב ועוד

האם ניתן למחוק את חוב הארנונה או לצמצמו?

לפי פקודת העיריות, העירייה רשאית למחוק את החוב (אם הוא התיישן לדוגמה) או להגיע להסדר פשרה אם נפלו פגמים בהתנהלותה שלה. במסגרת ההסדר, עשויה העירייה לוותר על חלק נכבד מהחוב, נוכח התרשלותה בגבייתו.
ראוי לציין, כי לעירייה יש שיקול דעת רחב בעניין זה, והיא עשויה להחליט אם להגיע להסדר פשרה עם החייב לפי פרמטרים שונים, כגון מצבו הסוציו-אקונומי, השאלה אם דבק רבב בהתנהלותה, אם ננקטו די אמצעים כדי לגבות את החוב ועוד.

חיובי הארנונה במהותם הם מס לכל דבר, ומוטלים על האזרח באופן כפוי

האם יש קשר בין תשלום ארנונה לבין השירות הניתן תמורתו?

אין קשר בין תשלום הארנונה לבין השירות הניתן לאזרח. חיובי הארנונה במהותם הם מס לכל דבר, ומוטלים על האזרח באופן כפוי. 
באופן עקרוני, זכותה של העירייה להטיל מיסים על תושביה, ולא יכול להיווצר מצב שבו אזרחים יעשו דין לעצמם ויחליטו אם לשלם או לא. סירוב לשלם ארנונה יכול להיעשות רק בנסיבות חריגות ביותר, למשל כאשר גביית החוב נעשתה בחוסר סמכות.

באופן עקרוני, יורשים חבים בחובות הארנונה שהשאיר המנוח, אלא שניתן לפרוע את חובות המנוח רק מנכסי העיזבון

האם יורשים צריכים לשלם חובות ארנונה?

באופן עקרוני, יורשים חבים בחובות הארנונה שהשאיר המנוח, אלא שניתן לפרוע את חובות המנוח רק מנכסי העיזבון. 
היות שהיורש אינו נחשב למחזיק בנכס באופן אוטומטי, לפני שיש צו ירושה מסודר, אסור לעירייה לפעול לגביית חובות ארנונה מיורשים.

בהתמלא תנאים מסוימים הקבועים בחוק, ניתן לגבות חובות ארנונה מבעל שליטה בחברה שהתפרקה

האם ניתן לגבות חובות ארנונה ישנים מבעל שליטה בחברה שהתפרקה?

בהתמלא תנאים מסוימים הקבועים בחוק, ניתן לגבות חובות ארנונה מבעל שליטה בחברה שהתפרקה. 
קיימת חזקה משפטית, שלפיה בעל השליטה הבריח נכסים לפני שהחברה הפסיקה את פעילותה, ולכן ניתן לגבות את חובות אלה ממנו. אלא שחזקה זו ניתנת לסתירה. על בעל השליטה מוטל הנטל לסתור אותה, ולהוכיח כי לא הבריח נכסים, וכי הוא איננו חייב בתשלום החובות האמורים.

*הכותב עוסק בתחומי משפט מגוונים, ובהם דיני ארנונה, הוצאה לפועל, פשיטות רגל, דיני עבודה ובתי משפט.