בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע דן בתביעה של אחות במקצועה, המועסקת כאחות במשרד הבריאות מיום 15.11.93. התובעת תבעה תשלום תוספת ותק צבאי עבור 9 שנים וחודשיים מתוך 3 שנות עבודתה, עבורן לא קבלה תוספת זאת.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה
הנתבעת ("המדינה" או "משרד הבריאות") ביקשה לדחות את התביעה מאחר שלטענתה התביעה התיישנה. המדינה טוענת, כי מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד בו קיבלה התובעת את תלוש שכרה הראשון אשר בו לא הופיעה תוספת בעבור וותק שירות צבאי.
חוסר תום לב
השופט צבי פרנקל מביה"ד האזורי לעבודה קבע, כי משרד הבריאות פעל בחוסר תם לב , כאשר לא שילם תוספת בגין ותק צבאי לאחות המועסקת במשרד כ-19 שנה.
על זכותה לקבל את התוספת בגין הוותק הצבאי הודיע לה משרד הבריאות רק בשנת 2010, טען טענת התיישנות לגבי השנים הקודמות, והסכים לשלם עבור 7 שנים בלבד.
השופט קבע, כי מכיוון שמשרד הבריאות הודה בחובתו לשלם את התוספת רק בשנת 2010 ממילא לא חלפה תקופת ההתיישנות.
כמו כן קבע בית הדין, כי העלאת טענת התיישנות מפי מעביד כנגד תביעת עובד התובע את זכויותיו במהלך עבודתו, היא התנהגות בחוסר תום לב, בייחוד בנסיבות המקרה כאשר מדובר במעביד ציבורי שלא גילה לעובד את זכויותיו.
" מן הראוי לציין, כי העלאת טענת ההתיישנות בנסיבות בהן התובעת עדיין מועסקת, מה עוד כאשר הנתבעת אינה מכחישה את הזכאות לתוספת וותק, היא התנהגות היכולה להיחשב התנהגות הנגועה בחוסר תם לב. בית הדין הארצי כבר קבע כי במקרים המתאימים צד אף יהיה מנוע מלעשות שימוש בטענות התיישנות ככל שהעלאת הטענה בנסיבות העניין תחשב כשימוש בזכות הדיונית בחוסר תום לב", כתב השוםפט בפסק הדין.
עוד נקבע בפסק הדין, שכאשר מעביד משלם תשלום לעובד מבלי לפרט את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום, רשאי העובד לשייך את התשלום לתקופה שמתחילת עבודתו , אף אם חלפו למעלה מ-7 שנים.
השופט העלה שאלה המצריכה עיון, האם מעביד רשאי להעלות טענת התיישנות לגבי תביעת עובד במשך העסקתו, ללא הוראה מפורשת בחוק.
לאור האמור, משרד הבריאות חויב לשלם לתובעת סכום של 18,370 שקלים עבור ותק צבאי בגין תקופת עבודה של 9 שנים וחודשיים, וכן הוצאות משפט בסך של 1500 ₪.
(ס"ע 5387-11-11 אוטמזגין נ' משרד הבריאות)
משרד הבריאות חויב לשלם לאחות תוספת ותק צבאי
בית הדין דחה טענת התיישנות שהעלה משרד הבריאות, וקבע כי העלאת טענת התיישנות כנגד תביעת עובד התובע את זכויותיו במהלך עבודתו, היא התנהגות בחוסר תום לב

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

למה רשויות בגרמניה ובאוקראינה דוחות מסמכים באנגלית?
רבים בטוחים שמסמך שתורגם לאנגלית יתקבל בכל מקום בעולם. בפועל, רשויות בגרמניה, באוקראינה ובמדינות נוספות דורשות בדרך כלל מסמכים בשפה הרשמית שלהן. עו"ד ונוטריון ויאצ'סלב (סלבה) פונומריוב מסביר למה השפה של התרגום הנוטריוני חשובה כמו התוכן שלו, ואיך נמנעים מעיכובים מיותרים.

כתב אישום בגין מעשה מגונה: האם הדרך להרשעה כבר סלולה?
כתב אישום שהוגש לאחרונה נגד איש משטרה לשעבר בגין מעשה מגונה לכאורה באישה מעלה שוב את השאלות המורכבות שמלוות תיקי עבירות מין בכלל: כיצד בוחנים גרסאות סותרות, מה משקלן של הראיות, והאם עצם הגשת כתב האישום מלמדת על סיכויי ההרשעה? עו"ד עידית רייכרט, סנגורית פלילית ולשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, מסבירה מדוע דווקא בתיקים שבהם החשדות למעשים חמורים ובשל כך הסערה הציבורית גדולה, אסור לשכוח את חזקת החפות.

תרגום נוטריוני לטורקית: מה לבדוק לפני ששולחים מסמך לטורקיה
מי ששולח מסמך ישראלי לטורקיה, או מגיש בישראל מסמך שהונפק בטורקיה, עשוי להידרש לתרגום ולאישור מתאים, בהתאם לדרישות הגורם המקבל. לפני שמזמינים תרגום, השאלה הראשונה היא לא כמה מילים יש במסמך, אלא מה בדיוק דורש הגורם שאליו הוא מוגש: איזה סוג אישור, על איזה מסמך, והאם נדרש גם אפוסטיל.


