תופעת ההסתה והניכור ההורי ידועה כאחת מהתופעות הכואבות ביותר והמורכבות ביותר לטיפול מבחינה משפטית. בשנים האחרונות חלה התפתחות של ממש מבחינת אופן הטיפול המשפטי בתופעה והכרה בה מצד מערכות המשפט והרווחה - החל ממצב בו המערכת המשפטית לא הכירה את התופעה והייתה נעדרת כלים משפטיים לטיפול אפקטיבי בה ועד למהפכה של ממש, המתחוללת בימים אלו ביחס לתופעה ולטיפול המשפטי בה וקריאה לחוקק חוק בעניין, אשר יעגן את כלל הטיפול המשפטי הראוי והנחוץ.
עד שייכנס חוק כאמור לתוקפו, החל להיות מיושם בבתי המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז (פתח-תקווה וראשון-לציון) מודל שיפוטי חדש הנועד לצורך התמודדות עם מציאות זו, כאשר על אף כי הינו מיושם רשמית בבתי המשפט לענייני משפחה שבמחוז מרכז, מקרין המודל גם על בתי משפט למשפחה המצויים במחוזות שיפוט אחרים.
תופעת ההסתה והניכור ההורי הינה תופעה קשה וכואבת, שבמסגרתה ילד אחד מתנכר לאחד מההורים ללא הצדקה, כתוצאה מהסתה של ההורה השני, על רקע גירושין
מהו ניכור הורי?
תופעת ההסתה והניכור ההורי הינה תופעה קשה וכואבת, שבמסגרתה ילד אחד מתנכר לאחד מההורים ללא הצדקה, כתוצאה מהסתה של ההורה השני, על רקע גירושין. בעקבות אותה הסתה הילד מסרב לנהל קשר עם ההורה השני, באופן המכונה "סרבנות קשר" של הילד עם ההורה המנוכר, תוך שהילד מאמץ באופן מוחלט את עמדתו של ההורה המסית.
הורים רבים המצויים במאבקי גירושין מוצאים עצמם קורבנות לתופעה זו ומשלמים מחיר כבד. החדשות הטובות הן שהיחס של בתי המשפט לענייני משפחה כלפי תופעה זו השתנה: לא זו בלבד שכיום ישנה הכרה משפטית בתופעה זו ובמצב הבלתי רצוי ובנזק שהיא מסבה, אלא שאף ננקטת יד קשה כנגד ההורה המנכר ונעשה מאמץ לנטרל את סרבנות הקשר ולחדש את הקשר בין הילד להורה המנוכר.
מה הן ההשלכות של ניכור הורי על המעורבים בדבר?
כאשר מתקיים מצב של ניכור הורי ישנה פגיעה בשני גורמים מרכזיים: בראש ובראשונה מצוי הילד, החווה פגיעה רגשית ופסיכולוגית העלולה להשאיר משקעיה לשנים ארוכות קדימה ואף לעצב את אופיו של הילד כאדם בוגר. שנית, ההורה המנוכר, החווה גם הוא פגיעה רגשית חמורה מצוי בסיכול זכות ההורות הבסיסית שלו, וכן פגיעה בזכויותיו המשפטיות.
במקרים של ניכור הורי, הילד עובר הסתה ושטיפת מוח - בין אם במודע ובין אם שלא במודע, הגורמים לו לראות את ההורה המנוכר באופן דמוני
כיצד ניכור הורי פוגע בילד?
כאשר הורה אחד חווה פגיעה מההורה האחר ומתקשה שלא 'להשחיר' את ההורה השני בפני הילד הוא פוגע בילד, אשר לו זכות לקשר בריא עם שני הוריו. ההורה המנכר לא מבצע הפרדה בינו לבין הילד ומשליך ממעשיו של בן או בת זוגו לשעבר על הילד, עד כדי שהוא צופה כי ההורה השני מסוכן לו ומעביר את תחושותיו וחוויותיו לילד, שמזדהה איתו לחלוטין ומתחיל לראות בהורה השני אויב שיש להתרחק ממנו ואשר עלול להזיק לו ולהורה שרוצה בטובתו.
במקרים של ניכור הורי, הילד עובר הסתה ושטיפת מוח - בין אם במודע ובין אם שלא במודע, הגורמים לו לראות את ההורה המנוכר באופן דמוני. הורה זה הופך לאיום בעיניו והילד בוחר צד אחד, כשהוא מרגיש מגויס לטובת ההורה המנכר ומסרב לכל קשר עם ההורה המנוכר בשל האחריות להגן על ההורה המנכר.
מצב זה מהווה מעמסה רגשית על הילד ופוגע בשלמותו הנפשית-רגשית, מקום שהוא נאלץ לבחור בין שני הוריו, נאלץ להיחשף לתכנים קשים לגבי אחד מהוריו ועלול להרגיש דחוי בעצמו. למעשה, במצב כזה, נמנע מהילד קשר רצוי עם שני ההורים, אשר הוא המצב המיטבי אליו יש לשאוף. קשר של ילד עם שני הוריו נחשב בעיני מומחים לבריאות הנפש כהכרח בסיסי התורם לבריאות ושלמות נפשית-רגשית של כל ילד באשר הוא.
הפגיעה המשפטית גם היא קשה, כאשר רק בשנים האחרונות החל מפנה ביחס של בתי המשפט ולשכות הרווחה (שני הגורמים שנציגיהם מטפלים בענייני הורות, משמורת והסדרי ראייה במקרי גירושין בישראל) כלפי תופעת הניכור ההורי
כיצד ניכור הורי פוגע בהורה המנוכר?
הפגיעה הרגשית נובעת מתחושת הבוז, הניכור וההרחקה של ההורה שרוצה לקחת חלק פעיל בחיי הילד. ההשחרה של דמותו, התכנים הקשים אליו נחשף ילדו לגביו, חששותיו של הילד מפניו וסרבנותו לאפשר לו להיות חלק מחייו פוגעים בהורה המנוכר, שחש בודד, מתוסכל ונגזל.
הפגיעה המשפטית גם היא קשה, כאשר רק בשנים האחרונות החל מפנה ביחס של בתי המשפט ולשכות הרווחה (שני הגורמים שנציגיהם מטפלים בענייני הורות, משמורת והסדרי ראייה במקרי גירושין בישראל) כלפי תופעת הניכור ההורי. בעבר טענה זו לא הועלתה, או שהועלתה ונדחתה. השופטים לא הכירו את התופעה לעומק, נציגי הרווחה היססו אם לקבלה ומכונים הבודקים מסוגלות הורית לא מיהרו לאבחן ולקבוע את קיומה. היעדר אבחון, היעדר קבלת הטענה ו/או היעדר יחס מתאים בעת ההכרה בקיומה גרמו תסכול רב להורים מנוכרים שהשקיעו משאבים רבים כדי לחדש את הקשר עם ילדם המנוכר אך ללא הועיל.
החדשות הטובות הן שבמהלך השנים האחרונות השתנה מצב זה, עד כי כיום נושבות רוחות של שינוי - הן בבתי המשפט, הן בכנסת וגם, כתולדה מכך, אצל הגורמים הטיפוליים המעורבים בהליכי הגירושין ביחס לטיפול בילדים.
המודעות לתופעה הולכת וגדלה, ארגונים שונים, תקשורת מגויסת ופעילים מסייעים להורים מנוכרים שחשים שיש להם כתובת ורוח גבית מציבור הולך וגדל
כיצד השתנה היחס של הגורמים השונים לתסמונת הניכור ההורי?
על השינוי המבורך בהתמודדות עם מצב זה ניתן לראות באופן רוחבי בכמה אופנים ותחומים, כך:
שינוי בדעת הקהל:
המודעות לתופעה הולכת וגדלה, ארגונים שונים, תקשורת מגויסת ופעילים מסייעים להורים מנוכרים שחשים שיש להם כתובת ורוח גבית מציבור הולך וגדל. ההורים המנוכרים כבר אינם חשים לבד במערכה ויכולים למצוא מענה משפטי וטיפולי במערכת הקיימת ויש חשיבות לפעולה מוקדמת שלהם ופנייה לייעוץ משפטי מייד עם ניצני ההסתה נגדם.
שינוי חקיקתי:
על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק הנותנת מענה למצבים בהם יוכח קיומה של תסמונת הניכור ההורי. החוק כולל מנגנונים לזיהוי התופעה ולמניעתה, על ידי עידוד הקשר בין ההורה המנוכר לילדו באמצעים טיפוליים; לצד טיפול ו/או הטלת סנקציות על ההורה שיוכרז כמנכר.
בבסיס המודל השיפוטי, המיושם כעת במחוז מרכז, עומדת מטרה של צמצום הפגיעה בילד ובהורה, בזכות אבחון מהיר, טיפול מיידי וצמצום הפגיעה למינימום הכרחי
שינוי במדיניות השפיטה:
עם הזמן בתי המשפט החלו להפנים כי תופעה זו של ניכור הורי אכן קיימת וכי יש לטפל בה במלוא חומרת העניין ובאופן מיוחד השונה מהטיפול במקרים אחרים שאינם כוללים ניכור הורי. את הרוחות החדשות הנושבות בבתי המשפט לענייני משפחה ניתן לחוש בזכות המודל השיפוטי החדש אשר נכנס לתוקף לאחרונה בבתי המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז.
מודל זה, המכונה "מודל להתמודדות עם תופעת הפגיעה בקשר בין הורה לילד", מנחה את השופטים בנוגע לאופן ההתנהלות הנדרש בשעה שמזוהה קיומה של תופעה זו - אופן התנהלות שהינו שונה וייחודי. עצם פרסומו של המודל מהווה בשורה של ממש להורים המנוכרים והינו, בעיני רבים, סנונית מבורכת המבשרת על התמודדות ראויה עם תופעה זו, בדגש על טיפול מיידי ולאלתר לצורך הפסקת הפגיעה בהורה המנוכר ובילד.
בבסיס המודל השיפוטי, המיושם כעת במחוז מרכז, עומדת מטרה של צמצום הפגיעה בילד ובהורה, בזכות אבחון מהיר, טיפול מיידי וצמצום הפגיעה למינימום הכרחי. מטרה זו נשענת על אדני ההכרה בצורך של התערבות מיידית של מערכת המשפט בשלב המוקדם ביותר של ניתוק הקשר, כדי למנוע את התרחבותו. לפיכך, מטרת המודל המשפטי היא לאפשר למערכת המשפט מתן תגובה מידית במקרים רלוונטיים ופעולת מנע מקבילה לבחינת הנסיבות.
מה קובע המודל השיפוטי החדש?
לפי המודל הנדון, כאשר תוגש לבית המשפט תביעה מבוססת ומנומקת, שעניינה הוא בהסתה וניכור הורי, על השופט הדן בתביעה לפעול באופן הבא:
שלב ראשון: מסלול שיפוטי מיוחד - כן או לא?
מייד עם הגשת התביעה יבחן בית המשפט האם להעביר את התיק ל"מסלול מיוחד" הקיים במחוז.
ההורה שהעלה טענה בדבר פגיעה בקשר בינו לבין ילדו יקבל הודעה מבית המשפט במסגרתה יימסר לו האם התיק אכן הועבר למסלול המיוחד; בד ובבד יינתנו לו סעדים מיידיים נחוצים
שלב שני: שליחת הודעה להורה
ההורה שהעלה טענה בדבר פגיעה בקשר בינו לבין ילדו יקבל הודעה מבית המשפט במסגרתה יימסר לו האם התיק אכן הועבר למסלול המיוחד; בד ובבד יינתנו לו סעדים מיידיים נחוצים. בין הסעדים שיינתנו להורה הטוען לניכור, אפשריים אחד או יותר מהסעדים הבאים:
- קביעת זמני שהות של כל אחד מהילדים עם ההורים תוך קביעת סנקציות על הפרת החלטות ביהמ"ש.
- חיוב כל אחד מהצדדים בטיפול משותף או בנפרד תוך קביעת סנקציות בגין אי שיתוף פעולה.
- מינוי אפוטרופוס לדין לילדים.
- הזמנת חוות דעת ראשונית מפקידת סעד.
- מתן הוראות נוספות אשר יש בהן צורך בנסיבות המקרה הספציפי.
על השופט לקבוע, במידת הצורך, דיון דחוף בעניין הצדדים וזאת תוך 14 יום; אם התרשם כי קיימת התנהלות העלולה להביא לפגיעה בקשר בין ההורה לילד וכי פגיעה זו מצויה בניצניה
שלב שלישי: קיום דיון דחוף
על השופט לקבוע, במידת הצורך, דיון דחוף בעניין הצדדים וזאת תוך 14 יום; אם התרשם כי קיימת התנהלות העלולה להביא לפגיעה בקשר בין ההורה לילד וכי פגיעה זו מצויה בניצניה. כלומר, הדיון המהיר יתקיים רק במקרים בהם החלה סרבנות הקשר ועוד ניתן למונעה.
יישום המודל החדש מהווה דוגמא חיה לשינוי מדיניות בתי המשפט והיחס שלהם לניכור הורי ולסרבנות קשר
מדוע מודל זה כה חשוב וכיצד הוא יכול לתרום להורים מנוכרים?
יישום המודל החדש מהווה דוגמא חיה לשינוי מדיניות בתי המשפט והיחס שלהם לניכור הורי ולסרבנות קשר. הורים מנוכרים צריכים להתמלא תקווה ולברך על האפשרות שהמערכת תתגייס ותמנע נזק לקשר שלהם עם ילדיהם. מודל התערבות חדש זה יכול בהחלט לסייע במקרים בהם טרם נוצר נתק מוחלט בין ההורה לילד ושיקום מערכת היחסים ביניהם מתאפשר ואכן יושג.
במקרים אחרים של נתק ממ
ושך יותר, אמנם פוטנציאל חידוש הקשר במהרה הוא מורכב יותר, אולם שינוי הגישה מבורך וישרת גם אותם.
לסיכום, הימים בהם קולם של הורים שהורחקו מילדיהם על ידי ההורה האחר הושתק חלפו, ושינויים המתרחשים ועוד עתידים להתרחש תורמים לשינוי פני המציאות. הורה מנוכר שילדו מורחק ממנו יכול להציל את הקשר ויש לו למי לפנות ובמי להיעזר: המערכת כיום נרתמת וקשובה להורים במצב זה. לצד התקווה הגדולה להמשך התבססותה של המגמה המבורכת חשוב גם להפנים מסר חשוב ומרכזי: כדי להצליח חשוב מאד לפעול בזמן, לא להתמהמה ולמהר לפנות לעורך דין הבקיא בסוגיה ובאופן הטיפול בה, על מנת שימנע מההורה המנכר להסית את הקטין ומהקטין להתבצר בעמדת המתנגד לקשר. בתחילת ניתוק הקשר היכולת לפעול ולהתערב למניעת הסלמה גדולה הרבה יותר, ולפיכך עם תחילת הסכסוך בין ההורים, יש לבחון את התנהלותם ואם יש חשש לניכור, חשוב לפעול במהירות.
* משרד עו"ד וגישור סיון אלה-לוי מעניק ייצוג משפטי כולל בתחומי המשפחה והירושה, וכן שירותי גישור.
