טיפולי פוריות, הריון והחזרה מחופשת לידה הם מהתקופות הרגישות ביותר בחייה של אישה עובדת. החוק בישראל מגן עליה בכל אחד מהשלבים, אבל המציאות בשטח מראה שלא כל המעסיקים מכירים את הכללים או מקפידים עליהם. עו"ד שרונה ברנבוים, העוסקת בדיני עבודה, מסבירה מה מותר, מה אסור, ומה עולה למעסיקים שטועים
"דיני העבודה בישראל מגנים על עובדות גם בתקופה של טיפולי פוריות וגם בהריון ואחרי חופשת לידה", אומרת עו"ד שרונה ברנבוים. "המטרה ברורה: שנשים לא יופלו בגלל המגדר שלהן, שלא ישלמו מחיר על כך שהן מביאות ילדים לעולם, ושהתעסוקה והמצב הכלכלי שלהן לא ייפגעו. ובכל זאת, אנחנו עדים שוב ושוב למצבים שבהם מתעלמים מהחוק. עובדת חוזרת מחופשת לידה ומפוטרת מיד, עובדת שמבקשת לצאת לטיפולי פוריות מקבלת רמזים על פיטורים. נשים צריכות להתמודד עם כל הקושי שבהבאת ילדים לעולם, ובמקביל גם עם מסכת ייסורים מול המעסיק. בדיוק בשביל זה החוק קיים".

טיפולי פוריות: ההגנה מתחילה במסמך
לדברי עו"ד ברנבוים, נקודת המוצא בטיפולי פוריות היא חובת היידוע. "כדי לקבל את ההגנה, העובדת צריכה ליידע את המעסיק שהיא עוברת טיפולי פוריות, ולהציג על כך מסמך. מספיק אישור קצר מהרופא המטפל, אבל המסמך הזה הוא תנאי. ראיתי מקרים שבהם עובדת לא הציגה אישור, ובית הדין קבע שהיא לא עמדה בנטל. בלי מסמך אין הגנה".
רבות חוששות לשתף מידע כל כך אישי, והיא מבינה את זה. "זה המקום שבו עובר הגבול בין הפרטיות לבין ההגנה. אבל חשוב לדעת שהמסמך הזה לא מופץ לכל העובדים. זה מסמך חסוי שנשמר בתיק העובדת במשאבי אנוש, וגם אצל מעסיק קטן בלי מחלקת משאבי אנוש הוא נשמר בתיק האישי".
מהרגע שהמעסיק יודע, העובדת נכנסת לתקופה מוגנת. "בטיפולי הפריה חוץ גופית היא זכאית להיעדר עד 16 ימים לכל סדרת טיפולים, ועד ארבע סדרות בשנה. זה הרבה מאוד ימים, ולכן זו גם הסיבה שהחוק דורש אישור. צריך להבין גם את הצד של המעסיק, שסופג ימים רבים בלי תפוקה. אבל חוק זה חוק, והתכלית שלו היא לאפשר לנשים לממש את האימהות שלהן, גם כשזה לא קורה בדרך טבעית".
ההגנה מפיטורים חלה לאורך כל תקופת הטיפולים ובמשך 150 ימים לאחר סיומם. "אסור לפטר בתקופה הזו, אלא אם המעסיק קיבל היתר מיוחד מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה. הוא צריך להגיש לה את כל הפרטים, את הסיבה לפיטורים, את ההתכתבויות והתיעוד. ההיתר הזה לא ניתן בקלות. בדרך כלל הממונה נוטה לצד העובדת, וכדי שתאשר, צריך להראות חוסר תפקוד ממשי ומתועד שאין לו שום קשר לטיפולים. על ההחלטה של הממונה על אכיפת חוקי עבודת נשים אפשר לערער לבית הדין לעבודה בתוך 60 ימים, גם מצד המעסיק וגם מצד העובדת".

הריון: הגינות משני הצדדים
בהריון, מסבירה עו"ד ברנבוים, אין חובה לספר למעסיק בשלבים הראשונים. "חובת הדיווח חלה רק בשלב מתקדם יותר, סביב השבוע ה-20 עד 23, ויש לזה היגיון. גם המעסיק צריך זמן להתארגן, לגייס מחליפה, להכשיר אותה ולעשות חפיפה. העסק צריך להמשיך להתקיים".
היא מקפידה לומר ללקוחות שלה דבר שאולי מפתיע לשמוע מעורכת דין שמייצגת עובדות: "אני תמיד אומרת להן, החוק מגן עלייך, אבל תפעלי בניקיון כפיים. יש לך בדיקה, טיפול, שעות היעדרות, אין בעיה, הן מגיעות לך. בשאר הזמן תעשי הכל כדי למלא את התפקיד שלך. אל תתני פתח לטענה שאת מנצלת את ההגנה לרעה. אני יודעת שזה לא פשוט. גם אני עבדתי בארגון גדול והבאתי ארבעה ילדים, ויש הריונות קלים ויש הריונות קשים".
כשההריון קשה באמת, יש פתרון מסודר. "בהריון בסיכון, עם סכנה, כאבים או תשישות קיצונית, רופא יכול להוציא את העובדת לשמירת הריון, והיא מקבלת תשלום מביטוח לאומי לתקופה הזו. צריך לפעול בהתאם ובהגינות". לבדיקות ההריון עצמן עומדות לעובדת עד 40 שעות היעדרות לאורך ההריון, "ותמיד בצירוף אישור. גם בארגונים הגדולים והמסודרים ביותר דורשים אישור ביקור במרפאה. נטל ההוכחה על העובדת, וזה נכון גם בחברה קטנה".
חזרה מחופשת לידה: 60 ימים שאסור לגעת בהם
בתום חופשת הלידה, העובדת זכאית להגנה נוספת. "בתקופת חופשת הלידה בתשלום המעסיק ממשיך להפריש לפנסיה ולזכויות הסוציאליות, כאילו היא בעבודה. עובדת יכולה גם לבחור להאריך את החופשה ללא תשלום, והמקום והתפקיד נשמרים לה. ומהרגע שהיא חוזרת לעבודה, יש לה 60 ימים שבהם אסור לפטר אותה".
מהניסיון שלה, ההפרות קורות בעיקר בחברות קטנות. "בתאגידים גדולים מנהלות משאבי האנוש עוברות הכשרות, ויש להן דגלים אדומים לכל מה שקשור לחוק עבודת נשים, חזרה מחופשת לידה, טיפולי פוריות והטרדה מינית. בחברות קטנות אין את המעטפת הזו, אין את המודעות, ושם קורים המחדלים".
המקרה הראשון: פוטרה מיד אחרי החזרה
אחד התיקים שטיפלה בהם לאחרונה ממחיש זאת היטב. עובדת שכיהנה חמש שנים כמנהלת אדמיניסטרטיבית בחברה פרטית עם כ-20 עובדים חזרה מחופשת לידה ארוכה. "כל התקופה היא הייתה בלחץ, כי המחליפה שהיא עצמה עשתה לה חפיפה עדיין ישבה במשרד שלה. לפני החזרה דיברו איתה, אמרו לה שמחכים לה. היא רשמה את התינוקת למעון ושילמה, כלומר הסתמכה על חזרתה לעבודה גם מבחינה כלכלית".
ביום שחזרה זומנה לשימוע. יומיים אחר כך קיבלה מכתב פיטורים, בנימוק של צמצומים שלא הוכחו. "בדיון אמרתי לשופט: אני מדברת כעורכת דין, כאמא וכאישה שחזרה ארבע פעמים מחופשת לידה. החודש או החודשיים הראשונים אחרי החזרה מלווים בהמון חששות ורגשות מעורבים. את משאירה את הדבר הכי יקר לך לשמונה שעות. אתה לא מבין כמה רגישות יש שם".
כשהחברה הבינה שהעובדת קיבלה ייעוץ משפטי, היא ניסתה לחזור בה מהפיטורים. "אמרו לה שהייתה טעות, הכל מבוטל ושתחזור. אבל לפי הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, כשהפיטורים נעשו בהליך סדור, עם שימוע ומכתב פיטורים, ולא בפליטת פה ברגע של כעס, הם מבוטלים רק אם העובדת מסכימה לחזור. היא לא הסכימה, וזו זכותה. אמרתי לה שזו החלטה שלה, שאני לא יכולה להיכנס לנעליים שלה, אבל שאין לה שום חובה לחזור. אחרי ההשפלה שעברה, העובדת סירבה לשוב לעבודה ותביעה הוגשה נגד החברה.
החברה אמנם שילמה לה את כל הזכויות הבסיסיות בגמר החשבון, אבל לא את הפיצוי על הפיטורים שלא כדין. בזמן תקופה מוגנת לפי חוק "על זה עמדתי. היום השופטים מאוד רוצים פשרות, אבל אמרתי שהחוק נותן לה את הפיצוי המלא, שהיא נפגעה קשות ונאלצה להוציא את הילדה מהמעון. אנחנו לא בובות על חוט, מגיע לנו כבוד". בסופו של דבר קיבלה העובדת פיצוי של כ-50 אלף שקל. "ולחברה הזו היו שני עורכי דין. אילו היו מתייעצים לפני הזימון לשימוע, היו שומעים משפט אחד: עצרו, חכו 60 ימים ואז תוציאו שימוע ופיטורים . הם שילמו על זה ביוקר".

המקרה השני: סיפרה בתום לב ופוטרה
במקרה אחר, עובדת שעבדה קרוב לשישה חודשים נכנסה להריון. "החוק קובע שהיתר מהממונה נדרש רק אם העובדת השלימה שישה חודשי עבודה ברציפות. לפני כן המעסיק לא צריך היתר, אבל הוא עדיין צריך להוכיח שאין קשר בין הפיטורים להריון".
העובדת הייתה בשבוע ה-11 בלבד ולא הייתה חייבת לספר, אבל בחילות ובדיקות גרמו לה לאחר כמה פעמים. "היא לא רצתה שיחשבו שהיא סתם מאחרת, על כן בתום לב סיפרה למנהלת משאבי האנוש, ואחר כך גם למנהל הישיר, אחרי שהוא דחה את השיחה שוב ושוב. מיד אחרי השיחה זומנה לשימוע, פתאום הופיעו טענות שאת עובדת לא טובה, בלי שום תיעוד, ואז פיטורים. לפני כן לא היו שיחות, לא אזהרות, רק הערה אחת שטופלה בהכשרה קצרה".
עו"ד ברנבוים שלחה מכתב דרישה, והחברה סירבה. "לא חיכיתי. הגשתי תביעה מנומקת לבית הדין, ותוך יום התקשר אליי עורך הדין של החברה ושאל כמה אנחנו רוצים. לא הגענו לשום דיון. יש מעסיקים שמשלמים כבר אחרי מכתב, ויש כאלה רק כשהם רואים תביעה. כעורכת דין בתחום, אני יודעת לנתח את התמונה מראש. כשלמעסיק יש מסמכים וראיות אמיתיות שהעובדת לא תפקדה, אני אומרת את זה ללקוחה שהסיכוי שלה לקבל פיצוי קטן אני עו"ד בוחנת את מכלול הנסיבות והפרטים ומחליטה עפ"י ניסיונה הרב . כאן לא היה כלום, וידעתי שזו תביעה בטוחה". העובדת קיבלה את הפיצוי, ובינתיים כבר ילדה.
"לעובדות אני אומרת: אם את מרגישה שנעשה לך עוול, ושהפיטורים קשורים לכך שאת מממשת את האימהות שלך, פני לייעוץ. ולמעסיקים אני אומרת: היזהרו מהתקופה המוגנת. אתם מנסים לחסוך על יעוץ משפטי , ובסוף אתם חשופים לתביעות גדולות מאוד. ייעוץ מקצועי אחד לפני שמזמנים לשימוע יכול לחסוך את כל זה".
עו"ד שרונה ברנבוים היא עורכת דין ומגשרת, בעלת תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים ותואר שני במשפטים הנה בוגרת אוניברסיטת חיפה. משרדה בקריית מוצקין עוסק בדיני עבודה, כולל ייצוג בשימועים מול מעסיקים, נזיקין ותאונות עבודה, מימוש זכויות רפואיות וייצוג מול ביטוח לאומי, חוזים, צוואות וירושות.
** המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. האחריות לנזק והזכאות לפיצוי או לכיסוי ביטוחי תלויות בנסיבות המקרה, בהוראות הדין ובהוראות הפוליסה הרלוונטית.
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]





