ביום 15.08.19 הגישו שלושה תובעים, המיוצגים ע"י משרד עו"ד פינחס מיכאל אור, עו"ד דוד מזרחי ועו"ד ד"ר אלעד אופיר, בקשה לתביעה ייצוגית בביהמ"ש המחוזי בלוד, בסך כ-275 מיליון שקלים, נגד יצרנית הרכב הגרמנית פולקסווגן (Volkswagen AG) ונגד חברת צ'מפיון מוטורס בע"מ, היבואנית והנציגה הרשמית של רכבי פולקסווגן, סיאט, סקודה ואאודי בישראל.
התקלה במכלול בורר ההילוכים גורמת לכך שבזמן הנסיעה, נדלקת לפתע נורת אזהרה והערה, הנעלמת תוך מספר שניות, אך דורשת מהנהג להעביר באמצע הנסיעה את תיבת ההילוכים להילוך "פארקינג" (P)
הטעיית הצרכנים והפרת חובת הגילוי בנוגע לתקלה במכלול בורר ההילוכים ברכבים
הבקשה לתובענה הייצוגית מבוססת על הטענה כי בשנים האחרונות, הנתבעות משווקות ומוכרות דגמים שונים של רכבי פולקסווגן, סיאט, סקודה ואאודי, ובהם מכלול בורר הילוכים תקול, בעל פגם מובנה:
• Volkswagen Golf 2015 עד 2019
• Volkswagen GTI 2015 עד 2019
• סקודה אוקטביה 2015 עד 2019
• סיאט לאון 2015 עד 2019
• אאודי 3A 2015 עד 2019
התקלה במכלול גורמת לכך שבזמן הנסיעה, נדלקת לפתע נורת אזהרה והערה, הנעלמת תוך מספר שניות, אך דורשת מהנהג להעביר באמצע הנסיעה את תיבת ההילוכים להילוך "פארקינג" (P). כמו כן, בשל כשל חשמלי במגעים, גורמת התקלה במכלול לכך שעל אף שהרכב נמצא בהילוך "דרייב" (D), מחשב הרכב "חושב" שהרכב נמצא במצב P. כך, הנהג יכול להוציא את מפתח הרכב ולצאת ממנו, אך אם יעשה זאת הרכב ידרדר. בנוסף, עולה כי בארה"ב ובישראל, הצטברו מאות תלונות של צרכנים על פגם מובנה במכלול בורר ההילוכים של הרכב, הגורם לקשיים אחרים בתפקודו.
ע"פ טענת התביעה, אין כל ספק שהפגם במכלול בורר ההילוכים גורם נזק ממוני רב לצרכנים, הכולל צורך בתיקון או בהחלפת מכלול בורר ההילוכים; גורם לירידת ערך הרכב; ואף כרוך בחשש כבד לסיכון בטיחותי חמור, הדורש ריקול בטיחותי. החששות והסכנה הבטיחותית גורמים כמובן גם לפחד ולעוגמת נפש רבה (נזק לא ממוני לחברי הקבוצה ולצרכנים).
ההערכה ראשונית היא כי הקבוצה כוללת כ-50,000 צרכנים שרכשו את הדגמים שבהם יש תקלה. הנזק הממוני של כל אחד מהם מוערך בכ-5,000 שקלים בממוצע
גובה הפיצוי ובקשת התביעה
לאור הטענות, ביהמ"ש מתבקש להורות לנתבעות לפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים הכלכליים שנגרמו להם, בסך כולל המוערך בכ-275 מיליון שקלים: סך הפיצוי מבוסס על ההערכה הראשונית כי הקבוצה כוללת כ-50,000 צרכנים שרכשו את הדגמים שבהם יש תקלה. הנזק הממוני של כל אחד מהם (עלויות תיקונים, החלפות, טיפולים וירידת ערך של הרכב) מוערך בכ-5,000 שקלים בממוצע; והנזק הבלתי ממוני מוערך בכ-500 שקלים לאחד.
בנוסף, מבקשת התביעה מביהמ"ש להורות לנתבעות לפעול ליידוע הצרכנים באשר לבעיה ולדאוג לתיקונה, תוך נשיאה במלוא האחריות וכל ההוצאות הכרוכות בכך:
א. להורות לנתבעות להחליף ו/או לתקן ו/או לטפל בכל מכלולי בורר ההילוכים ובכל רכיבי מכלול בורר ההילוכים, הקשורים לפגם ברכבי חברי הקבוצה, ולהתקין מכלול בורר הילוכים תקין ללא כל פגם או תקלה, וזאת על חשבון הנתבעות בלבד, ללא כל עלות לחברי הקבוצה.
ב. להורות לנתבעות לבצע בישראל קריאות שירות וריקולים בטיחותיים, בדומה לאלה שבוצעו בארה"ב, וליתן צו עשה לתיקון כל התקלות והנזקים שגרמו הנתבעות בהתנהלותן, וכתוצאה מהפגם במכלול בורר ההילוכים, המשווק לציבור כחלק מהרכב. על הנתבעות להציג תכנית מעשית לכך, ולבצע ריקול / ריקול בטיחותי לצורך כך, על חשבונן.
ג. להורות לנתבעות להאריך את האחריות למכלול בורר ההילוכים ולכלל רכיבי מכלול בורר ההילוכים, לכל תקלה ו/או טיפול ו/או החלפה ו/או תיקון, לתקופה של 10 שנים ממועד שיווקו של הרכב, ללא כל עלות לחברי הקבוצה.
הטענה המרכזית בתביעה היא כי היבואנית והיצרנית לא יצאו עד כה בישראל בגילוי נאות לצרכנים וביצוע ריקול מסודר, כפי שמחייב החוק בישראל
האם מדובר בהטעיה מכוונת?
הטענה המרכזית בתביעה היא כי היבואנית והיצרנית לא יצאו עד כה בישראל בגילוי נאות לצרכנים וביצוע ריקול מסודר, כפי שמחייב החוק בישראל. זאת, על אף שהתקלה המתמשכת מוכרת וידועה לחברת פולקסווגן העולמית כבר מדצמבר 2016; ועל אף שמאז הוציאה פולקסווגן קריאות שירות וריקולים בטיחותיים בארה"ב, לרבות ריקול בטיחותי (37L5) שהוציאה החברה באוגוסט 2018 על דגמי גולף הרגיל וה-GTI (שיוצרו בין השנים 2018-2015), שאיתו הוצע פיצוי לכל מי שהוציא בעבר כסף על המכלול; ועל אף שהיבואנית צ'מפיון מוטורס ידעה על התקלה הכל כך משמעותית בכלי הרכב (מה שניתן להסיק מעצם העובדה שהיבואנית העניקה הנחה בשיעור 70% לתיקון מכלול בורר ההילוכים, לרוכשים שרכבם כבר יצא מתקופת האחריות).
נראה שחברות הרכב "בחרו" לכאורה לנקוט בגישת התעלמות מפתרון הבעיה בישראל, וללא חתירה לפתרון. זאת, על אף שבארה"ב וברחבי העולם כבר הוכרה תופעת מכלול בורר ההילוכים הפגום
מהי חובת החברות במקרה של תקלה?
הבקשה לתובענה הייצוגית מבוססת על הטענה כי במקרה של תקלה, נדרשות החברות לפעול כראוי ולהוכיח כי נקטו בכל האמצעים כדי למנוע את הנזק או לכל הפחות לצמצם את הנזק ולצאת במסע פרסום של "נוהל פיצוי" (או קריאת שירות, ריקול).
כך התייחסה לנושא השופטת מיכל נד"ב בת"צ (מחוזי מרכז) 18451-04-11 מיה גד נ' חוגלה-קימברלי שיווק בע"מ: "אני סבורה כי יש לעודד יצרנים, משווקים או נותני שירותים, לאתר תקלות במוצריהם או בשירות. כמו כן יש לעודדם לנקוט צעדים למניעת המשך הנזק, אם הוא מתמשך, ולפיצוי הנפגעים, וזאת מחוץ לכותלי בית המשפט ועל מנת לייתר הליכים דוגמת ההליך שבפניי (ר' דוגמא כזו, התקלה בחברת סלקום ת"צ 2593-12-10 אזואלוס נ' סלקום ישראל בע"מ (15.7.13))".
השופטת נד"ב הוסיפה, בעניין חוגלה-קימברלי הנ"ל: "ואולם, כדי להביא לדחייתה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל מהלך שנקט יצרן, משווק או נותן שירות מיוזמתו, על מבקש הדחייה למלא אחר מספר תנאים: עליו לנקוט את המהלך למניעת הנזק ולפיצוי בגין הנזק שנגרם במהירות הראויה, עליו להביא את הידיעה על התקלה ועל הפיצוי לידיעת המספר הרב ביותר של צרכנים בדרך היעילה ביותר, הפיצוי צריך להיות סביר בנסיבות העניין ועליו לנהוג בכל האמור בתום לב. כמו כן בהליך, ככל שנפתח כזה, על יצרן, משווק או נותן שירות להציג את כל הראיות שיעידו שכך פעל".
מבחינת התנהלות הנתבעות במקרה זה, נראה לכאורה שהן "בחרו" לנקוט בגישת התעלמות מפתרון הבעיה בישראל, וללא חתירה לפתרון, תוך היעדר הכרה באחריותן לקרות המחדלים, כשבפועל הבעיה טרם נפתרה. זאת, על אף שבארה"ב וברחבי העולם כבר הוכרה תופעת מכלול בורר ההילוכים הפגום.
עוד טוענת התביעה כי אופן התנהלות הנתבעות, מקים נגדן שבע עילות שונות לתובענה הייצוגית:
1. הטעיה וחובת גילוי לפי חוק הגנת הצרכן (התשמ"א-1981) והפרת הסכם והטעיה והפרת חובת תום הלב לפי חוק החוזים (חלק כללי, התשל"ג-1973) - בגין העובדה כי הנתבעות הטעו את הצרכנים במגוון נושאים, ובהם גם הטעיה באשר לכך שרכשו, כביכול, רכב תקין, כשבפועל התברר כי מכלול בורר ההילוכים, הכלול במחיר הרכב, פגום ותקול, אינו ממלא אחר התועלת המבוקשת, וכי למעשה, הרכב מסוכן בטיחותית. בכך, הטעו המשיבות בדבר מהותי לעסקה.
2. הפרת הוראות חוק המכר (התשכ"ח-1968) - בכך שהנתבעות מכרו רכב עם מכלול בורר הילוכים פגום, שאין בו את האיכות הנדרשת, כפי שהובטחה והוצגה לקונה, ואין בו את האיכות שמתאימה לשימושו הרגיל והמסחרי.
3. הפרת צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, יבוא רכב ומתן שירותים לרכב (התשל"ט-1978) - בכך שהמשיבות לא הזמינו את כלי הרכב בישראל לביצוע תיקונים במוסכיהן, כדי לטפל בכלי הרכב ולהחליף את הרכיבים הדרושים. בכך, היה אף כדי להביא לתקלת בטיחות סדרתית (כמשמעה בצו הפיקוח).
4. הפרת סעיף 50 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (התשע"ו-2016) - על כך שטרם בוצע ריקול לכלי רכב אלה.
5. הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש, התשכ"ח-1968) - מאחר שהנתבעות הפרו את הוראות חוק המכר, את צו הפיקוח, ואת סעיף 50 לחוק רישוי שירותים; ואת כל החקיקה הרלוונטית.
6. הפרת חובת אחריות מושגית, וחובת זהירות קונקרטית, לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין - בכך התרשלו הנתבעות כלפי הקבוצה.
7. עשיית עושר ולא במשפט, לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט (התשל"ט-1979) - בגין העובדה כי המשיבות התעשרו שלא כדין מגביית מחיר מלא בגין הרכב, וכן מחיסכון תשלום עלויות התיקון הנדרשות של התקלה על חשבונן. זאת, בשעה שמכלול בורר ההילוכים הפגום עלול להביא אף לסכנה בטיחותית, והצרכן סובל גם מירידת ערך של כלי הרכב, מה שגורם לצרכן לנזקים ממוניים ושאינם ממוניים ולהוצאה כספית. לכן, הצרכן אינו יכול לעשות שימוש מלא וסביר ברכב שרכש.
לסיכום: על פי התביעה שנסקרה לעיל במאמר זה, חברת פולקסווגן העולמית והיבואנית צ'מפיון מוטורס, נמנעו מלפעול כראוי במהלך השנים האחרונות, ניסו לחסוך בעלויות, ולא עשו דבר כדי להכיר באחריותן לכלי הרכב ששיווקו ולבעיות מכלול בורר ההילוכים, לסכנה הבטיחותית ולירידת הערך של כלי הרכב שהן משווקות. לאור זאת, מתבקש ביהמ"ש לקבוע כי קיימת עילה לתובענה ייצוגית.
* הכתבה הוכנה בסיוע מערכת זאפ משפטי
