זה היה אירוע קשה במיוחד: בתאונה שהתרחשה באחת הערים במרכז הארץ נפגעו שישה בני משפחה שעברו במעבר חצייה אחד. למרבה הצער, אחד מבני המשפחה, פעוט בן חמש בלבד, מצא את מותו בתאונה. יתר בני המשפחה ספגו פגיעות גופניות בלבד. לאחר האירוע, הנהגת (60) שהיתה מעורבת בתאונה הועמדה לדין על הפגיעה בבני המשפחה. היא הורשעה לבסוף בבית המשפט בשורה של עבירות, כשהקשה שבהן היתה גרימת מוות ברשלנות של הפעוט.
אלא ששורה של סימני שאלה מזירת האירוע ונקודות תמוהות שכלל לא נבדקו במהלך המשפט שנערך לה, מעוררים כעת ספקות באשר לאחריותה בפועל למותו של הפעוט. אלה עשויים להפוך בסופו של דבר את התוצאה בערעור שיתקיים בחודשים הקרובים.
בחקירתה במשטרה הודתה הנהגת בכך שפגעה בחמשת בני המשפחה וגרמה להם לחבלות גוף. עם זאת, היא הכחישה כי הרכב שלה פגע בפעוט שנהרג
שישה בני משפחה שנפגעו בזה אחר זה
התאונה הקשה התרחשה בשנת 2015. הנאשמת נהגה ברכב הטויוטה המשפחתי שלה, כאשר החזירה את אמה מטיפול רפואי בקופת החולים הסמוכה. הנהגת נכנסה עם רכבה לכיכר שהיתה פנויה. היא חצתה שני מעברי חצייה, וכאשר הגיעה למעבר החצייה השני התרחשה התאונה. הפעוט שמצא את מותו בתאונה קפץ אל הכביש במפתיע. עמו נפגעו, כאמור, חמישה מבני משפחתו שחצו את מעבר החצייה גם כן.
בחקירתה במשטרה הודתה הנהגת בכך שפגעה בחמשת בני המשפחה וגרמה להם לחבלות גוף. עם זאת, היא הכחישה כי הרכב שלה פגע בפעוט שנהרג. לטענתה, היא נסעה בנסיעה איטית מאוד, לא הספיקה לבלום, וגרמה לחמשת בני המשפחה לפציעות. לעניין הפעוט שנהרג, טענה הנהגת כי למיטב ידיעתה רכב אחר שהגיע מצד ימין שלה אחריה, הוא זה שפגע בו והרג אותו.
כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בפתח תקווה הציג גרסה אחרת. במסגרת כתב האישום, נטען כי הנהגת היא שגרמה לפגיעה בכל בני המשפחה, והובילה למותו של הפעוט. הנהגת הואשמה בגרימת מוות ברשלנות, בנהיגה בקלות ראש הגורמת לחבלה של ממש, ובגרימת נזק לרכוש.
עדה שהבחינה בתאונה העידה כי רגע לאחר התאונה היא הבחינה בזירה ברכב שעצר בצד עם פנס שמאלי שבור. אותו רכב, כך טענה, עזב את הזירה זמן קצר לאחר התאונה. עדות זו לא נבדקה
סימני שאלה קשים שלא נבדקו במשפט
במהלך המשפט בחר בית המשפט לדבוק בגרסת התביעה, שלפיה הנהגת פגעה בכל בני המשפחה. למרבה ההפתעה, לא נעשה כל ניסיון להפריך את גרסה זו על ידי צוות ההגנה של הנהגת, שלמעשה הודה באחריות לתאונה במהלך המשפט. הודאה זו מטלטלת, שכן מזירת התאונה עלו סימני שאלה קשים, שחייבו בירור נוקב על מה שהתרחש בזירה. כך למשל, רוחבו של מעבר החצייה שבו נגרמה התאונה הוא 6 מטרים, בעוד רוחבו של רכבה של הנהגת הוא 1.30 מטר בלבד. מכך עולה כי הנהגת לא יכולה היתה בשום דרך לפגוע בכל בני המשפחה שהיו על מעבר החצייה בו-זמנית.
זאת ועוד, עדה שהבחינה בתאונה, ולא היתה קשורה לתביעה המשטרתית או לנהגת, העידה כי רגע לאחר התאונה היא הבחינה בזירה ברכב שעצר בצד עם פנס שמאלי שבור. אותו רכב, כך טענה, עזב את הזירה זמן קצר לאחר התאונה. עדות זו לא נבדקה. אלמנט נוסף, שעשוי היה להשפיע על ההרשעה וכלל לא נבדק, הוא מצלמה שהיתה מותקנת בזמן התאונה על אחד הבתים הצופים אל זירת התאונה. במצלמה ניתן היה להבחין בקלות בצילומי המשטרה שצולמו ביום התאונה, כפי שגילה הח"מ.
אלא שאף גורם מקרב החוקרים או התביעה לא חשב לבדוק את מצלמה זו, שיכולה היתה לספק תיעוד אובייקטיבי על סוג הרכב שפגע בפעוט ומספרו, ולאפשר להגיע למי שגרם למותו בפועל.
למרבה האירוניה, בינתיים, הבית שבו הותקנה המצלמה עבר שיפוץ, וכיום המצלמה כבר לא נמצאת במקום. ספק אם ניתן לשים עליה את היד כעת, כך שהתקווה לקבל מושג ברור יותר על מה שבאמת התרחש בזירה ככל הנראה כבר אינה קיימת.
באורח בלתי שגרתי, ביקשה הנהגת לחזור בה מההודאה בכתב האישום, הליך נדיר שבדרך כלל לא מבוצע לאחר הכרעת הדין. הנהגת הצביעה על סימני שאלה משמעותיים ביחס לאשמתה, שלא נבחנו במהלך המשפט
בית המשפט לא אפשר לנהגת לחזור בה מההודאה
באוגוסט 2018 ניתנה הכרעת הדין. השופטת רות וקסמן הרשיעה את הנהגת בכל סעיפי האישום וגזרה עליה עונש הכולל מאסר בפועל ל-13 חודשים, מאסר על תנאי למשך עשרה חודשים, פסילת רישיון נהיגה לעשר שנים, ותשלום פיצוי של עשרת אלפים שקל לעיזבון המנוח. בשלב זה, חל שינוי דרמטי בקו ההגנה של הנהגת, שעברה להיות מיוצגת על ידי הח"מ. באורח בלתי שגרתי, ביקשה הנהגת לחזור בה מההודאה בכתב האישום, הליך נדיר שבדרך כלל לא מבוצע לאחר הכרעת הדין. הנהגת נימקה את בקשתה בכך שמתעוררים סימני שאלה משמעותיים ביחס לאשמתה, אך אלה לא נבחנו במהלך המשפט, לאור ייצוג משפטי לקוי שניתן לנהגת קודם לכן. בית המשפט דחה את הבקשה, והותיר את ההרשעה על כנה.
לטענת הנהגת, מצלמה שהיתה ממוקמת על בית סמוך יכולה היתה לחשוף בצורה האובייקטיבית ביותר מה קרה בתאונה, אך כלל לא נבחנה
הנהגת מקווה לבטל את ההרשעה בערעור למחוזי
בעקבות הרשעתה, הגישה הנהגת ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז, שאמור לדון בו בדצמבר הקרוב. בערעור מבקשת הנהגת לבחון את השאלות הפתוחות שנותרו בזירה:
רוחב מעבר החצייה מול רוחב הרכב: לטענת הנהגת, רכב ברוחב של 1.30 מטר לא יכול היה לפגוע, בשום צורה, בכל בני המשפחה שהיו על מעבר חצייה ברוחב של 6 מטרים. נקודה שבית משפט השלום כלל לא נדרש אליה.
עדות על רכב עם פנס שבור שנמלט מהזירה: כאמור, לטענת הנהגת קיימת עדה חיצונית שראתה רכב מסוג מאזדה שעצר בצד בזירת התאונה לכמה רגעים עם פנס שבור, ומיד ברח מהמקום. לטענת הנהגת, המשטרה כלל לא בדקה את עדות זו.
מצלמה שתיעדה את התאונה ולא נבדקה: לטענת הנהגת, מצלמה שהיתה ממוקמת על בית סמוך יכולה היתה לחשוף בצורה האובייקטיבית ביותר מה קרה בתאונה, אך כלל לא נבחנה.
* הכותב מתמחה בתחום התעבורה ובתחום הפלילי, ומייצג את הנהגת הפוגעת בהליך הערעור
