מקרה שקרה כך קרה: אדם, שבמשך כ-30 שנה נחשף באופן קבוע, בתפקידים שונים במסגרת עבודתו, לחומרים כימיים וביולוגיים ולחומרי ריסוס והדברה, חלה ברבות הזמן במחלת ריאות חסימתית (COPD). מדובר במחלת ריאות כרונית שאין לה מרפא, והוא חלה בה בגיל צעיר יחסית לגיל הממוצע שבו היא בדרך כלל מופיעה.
אותו אדם פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכיר במחלתו כמחלת מקצוע. הוא טען שמחלת הריאות החסימתית היא תוצאה של ההיחשפות המתמדת והחוזרת על עצמה לחומרי הדברה רעילים, במגוון זמנים ומקומות שונים, לאורך עשרות שנים במסגרת תפקידיו המקצועיים. למשל, חשיפה לצמחים ופרחים שעברו ריסוס, בתי גידול ומשטחי אריזה, מכונות ייצור, בתי קירור וכדומה.
ידו של ביטוח לאומי היא לעתים קרובות "קלה על ההדק" בדחייה אוטומטית של בקשות להכרה במחלת ריאות כרונית כמחלת מקצוע
כיצד הגיב הביטוח לאומי לתביעה?
ביטוח לאומי דחה את תביעתו בטענה שהגורם למחלת הריאות שלו היא העובדה שהוא מעשן, ולא החשיפה החוזרת ונשנית לאורך שנים לחומרי הדברה. מכאן, שאין להכיר במחלתו כמחלת מקצוע.
הדחייה עצמה לא מפתיעה. בתיקים מסוג זה הנכויות צפויות להיות גבוהות, ובהתאם לכך גם הפיצויים, ולכן ידו של ביטוח לאומי היא לעתים קרובות "קלה על ההדק" בדחייה אוטומטית של בקשות להכרה במחלת ריאות כרונית כמחלת מקצוע.
החוק מכיר בשישה סוגים שונים של מחלות מקצוע. בין ששת הסוגים הללו מוכרות גם מחלות זיהומיות, שהן תוצאה של החשיפה החוזרת ונשנית לחומרים כימיקליים שונים לאורך שנים
מהי מחלת מקצוע?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (התשנ"ה-1995) קובע כי מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמת בשל אופי העבודה שאדם מבצע. זו בדרך כלל מחלה הנגרמת כתוצאה מהחשיפה הממושכת והחוזרת על עצמה לגורמי מחלה שונים המצויים במקום העבודה וקשורים לעבודה המתבצעת בה.
למשל, היחשפות ושימוש בחומרים כימיקליים או ביולוגיים שונים לאורך זמן, הפוגעים בעור או בנשימה; חשיפה ממושכת לקרינה או לרמות רעש גבוהות ללא אמצעי הגנה מתאימים, הפוגעת במערכות גוף שונות; או חזרה על פעולה מסוימת שוב ושוב, הגורמת לפגיעה במפרקים ובשלד.
חוק פקודת התאונות ומחלות משלוח יד (1945) מכיר בשישה סוגים שונים של מחלות מקצוע. בין ששת הסוגים הללו מוכרות גם מחלות זיהומיות – שהן תוצאה של החשיפה החוזרת ונשנית לחומרים כימיקליים שונים לאורך שנים. דלקת ריאות חסימתית כרונית היא מחלה זיהומית, והוויכוח במקרה המדובר היה ונותר האם גורם הזיהום היה העישון או שמא היתה זו החשיפה המתמשכת לחומרי הדברה שנדרשה במסגרת עבודתו של התובע.
אדם שרופא תעסוקתי קבע שמחלתו היא מחלת מקצוע זכאי לטיפול רפואי בחינם, כולל בתקופת השיקום וההתאוששות מהמחלה. בנוסף, החולה יכול להגיש תביעה לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה
מהן זכויותיו של מי שמחלתו הוכרה כמחלת מקצוע?
החוק מציין זכויות שונות המגיעות למי שחלה במחלת מקצוע. מטרתן לסייע בשיקום של החולה ולהעניק לו פיצוי וסיוע על אובדן כושר השתכרות מיד לאחר הפגיעה, על הוצאות רפואיות שונות וכדומה.
כך, אדם שרופא תעסוקתי קבע שמחלתו היא מחלת מקצוע זכאי לטיפול רפואי בחינם, כולל בתקופת השיקום וההתאוששות מהמחלה. בנוסף, החולה יכול להגיש תביעה לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה. דמי הפגיעה הם פיצוי על אובדן ההכנסה כתוצאה ממחלת המקצוע והם ניתנים לתקופה של עד 90 יום מאז הפגיעה. אם לאחר תקופה של 90 יום מתברר כי אותו אדם איבד את כושר העבודה שלו בשל המחלה, באופן חלקי או מלא, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות שגובהה תלוי באחוזי הנכות שנקבעו לו.
חוות הדעת הראשונה ביססה את סוג חומרי ההדברה החקלאיים שהתובע נחשף אליהם. היא ניתנה מטעם אגרונומית שהועסקה על ידי המעסיק של התובע והיא לוותה באיסוף דקדקני של זמני החשיפה ומשכה
האם ניתן לערער על החלטת ביטוח לאומי?
התשובה היא שלא רק שהדבר אפשרי אלא שהוא מומלץ, ונסביר למה כוונתנו באמצעות המקרה שתיארנו קודם. לאחר שבקשתו נדחתה על ידי ביטוח לאומי, אותו אדם פנה לבית הדין לעבודה, בייצוגה של החתומה מעלה, בדרישה שיורה לביטוח לאומי להכיר במחלתו כמחלת מקצוע.
במסגרת התביעה הוגשו שתי חוות דעת התומכות בדרישה שלו. חוות הדעת הראשונה ביססה את סוג חומרי ההדברה החקלאיים שהתובע נחשף אליהם. היא ניתנה מטעם אגרונומית שהועסקה על ידי המעסיק של התובע והיא לוותה באיסוף דקדקני של זמני החשיפה ומשכה וכן מקומות החשיפה לחומרים השונים לאורך כל שנות עבודתו של התובע.
חוות הדעת השנייה ניתנה מטעמו של רופא מומחה. המומחה הצביע על הקשר הסיבתי ברור בין היחשפות חוזרת ונשנית לחומרי הדברה ספציפיים אלה לבין מחלת ריאות חסימתית כרונית. חוות הדעת שלו הצביעה על כך שהחשיפה הממושכת והחוזרת על עצמה החמירה את הנזק הריאתי שנגרם על ידי עישון, אך היא היתה זו (ולא העישון) שהובילה להופעתה של מחלת הריאות החסימתית בגיל כל כך צעיר.
השופטת הסכימה מיד למנות מומחה רפואי למחלות מקצוע זיהומיות לצורך בחינת התיק. זו משוכה ראשונה שיש לעבור, אך החשיבות היא בכך שהיא התקבלה על ידי בית המשפט ולא נדחתה על הסף
כיצד הסתיים המקרה – האם בית הדין קיבל את התביעה?
התיק עדיין מתנהל בבית הדין, אך השופטת הסכימה מיד למנות מומחה רפואי למחלות מקצוע זיהומיות לצורך בחינת התיק. זו משוכה ראשונה שיש לעבור, אך חשיבותה מצויה בעצם העובדה שהיא התקבלה על ידי בית המשפט ולא נדחתה על הסף.
משך הטיפול בתביעה בבית הדין לעבודה צפוי להיות ארוך, אך בסופו, עם ההכרה במחלה כמחלת מקצוע, צפוי התובע לזכות בפיצוי גבוה. לפיצוי זה משמעות רבה למי שמאבד לצמיתות את כושר העבודה שלו, אפילו אם רק באופן חלקי.
ייעוץ משפטי בנושא מחלות מקצוע יוכל לתת לכם כלים כיצד להימנע מדחייה ראשונית על ידי ביטוח לאומי, כמו גם מהצורך לפנות להליך משפטי ארוך ויקר בהמשך
מה חשוב לזכור כשמבקשים הכרה במחלת ריאות כרונית כמחלת מקצוע?
- לפני הכל, מומלץ להגיש את הבקשה לביטוח לאומי רק לאחר קבלת ייעוץ משפטי, ולא לעשות זאת לבד. ייעוץ משפטי יוכל לתת לכם כלים כיצד להימנע מדחייה ראשונית, כמו גם מהצורך לפנות להליך משפטי ארוך ויקר בהמשך.
- כך או כך, גם אם ביטוח לאומי דחה את בקשתכם, אל תתייאשו! זכרו שידו "קלה על ההדק" במקרים כאלה ויש בהחלט טעם לפנות לערוץ משפטי (תביעה לבית דין לעבודה) ולא לוותר על זכויותיכם. הליך התביעה אמנם ארוך, אך בסופו תהיו זכאים לפיצוי שיקל על ההתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של מחלה שהיא כרונית ולא ניתנת לריפוי ושיקום מלאים.
- גם אם הגשתם את התביעה לביטוח לאומי לבדכם והיא נדחתה, אל תתייאשו ופנו מיד לעורך דין הבקיא בתחום. עורך הדין יידע לאתר את הכשלים בנימוקי הדחייה ויסייע לכם לתבוע את הזכויות המגיעות לכם על פי חוק.
לסיכום, אם חליתם במחלת ריאות כרונית, פנו לייעוץ משפטי ובידקו האם ייתכן שהמחלה נגרמה בשל עבודתכם וניתן להכיר בה כמחלת מקצוע.
* משרד עורכי דין סוניה צור מתמחה בנזיקין, ובתיקים של ביטוח לאומי כולל מחלות מקצוע, תאונות עבודה, נכות כללית ותאונות דרכים
