חודש וחצי לאחר תחילת מבצע עמוד ענן, פרסמה רשות המיסים את הוראות הביצוע לפיהן ישולמו לעסקים פיצויים על הנזקים שנגרמו להם בעת המלחמה.

הוראות אלו סבוכות וארוכות, ומשתרעות על 29 עמודים, אולם קריאה ראשונית שלהן מציפה מיידית את הכשל העיקרי שמובנה בהן: העובדים לא יזכו ליהנות מהן, אלא אם יתנהלו נכון מול המעביד, שהוא דווקא כן יקבל פיצוי, על חשבון העובדים.

ומדוע? ראשית, עובד אינו יכול להגיש תביעת פיצוי. היחיד שיכול להגיש את התביעה הוא בעל העסק, המעביד. יכול – אבל לא חייב! בעל העסק, שעובד או עובדת שלו לא הגיעו לעבודה בעשרת ימי הלחימה, אינו מחוייב, על פי חוק, לשלם להם את שכרם. החובה הזו היתה אמורה להיכנס לתוקף בהסכם של המעסיקים עם ההסתדרות, אבל ההסכם הזה עדיין לא נחתם, ואם לא יופעל לחץ על ההסתדרות, ייתכן שהוא לא ייחתם לעולם.

בעייתיות בהוראות שפרסמה רשות המיסים
בנוסף, התקנות קובעות כי אחד התנאים המוקדמים לתשלום פיצויים לבעל העסק, הוא תשלום משכורת לעובדים שנעדרו מהעבודה במבצע, מכיון שהיו צריכים לשמור על ילדיהם, אשר נעדרו מהלימודים בגלל סגירת מוסדות הלימוד. עם זאת, בפועל רוב המעבידים לא שילמו משכורות לעובדים שנעדרו בזמן המבצע. ויתירה מכך- מה לגבי אותם עובדים שאין להם כלל ילדים? ומה באשר לעובדים שנעדרו מהעבודה מכיון שהמעביד סגר את העסק במבצע, ולא שילם להם שכר, אותו הוא כן היה מחוייב לשלם על פי החוק?

הצהרת המעביד - אף אחד לא בודק אם נכונה
ניתן אולי לחשוב, שמעביד שלא שילם שכר לעובדיו, לא יקבל פיצוי מהמדינה. אולם, הטפסים שפרסמה רשות המיסים מראים אחרת. מעביד שמבקש פיצוי במסלול שנקרא "מסלול שכר" יצטרך להוכיח ששילם לעובדיו משכורת.
הוא יחתים אותם על טופס מיוחד ועל הצהרה, וכנראה שישלם להם את שכרם. אבל, בעל העסק הוא היחיד שיכול לבחור באיזה מסלול לתבוע פיצויים מהמדינה. חלק לא מבוטל מבעלי העסקים ימצאו במהירות יחסית, שתביעה ב"מסלול מחזורים", או "מסלול מחזורים מותאם", תכניס לכיסם סכומי כסף גדולים בהרבה. כשיגישו תביעה שכזו, הם אמנם יצטרכו לחתום על הצהרה שהם שילמו לעובדים שלהם את שכרם, אבל אף אחד לא יבדוק את זה! ולראיה- הוראות הביצוע אינן דורשות מבעלי עסקים במסלול שאינו "מסלול שכר" להמציא אישורים על תשלום המשכורת לעובדים, ואם רשות המיסים לא ביקשה אסמתכא, אף אחד לא יבדוק את הנקודה המעניינת הזו.

ובכן - מה עושים? העובדים יכולים להתקשר להסתדרות. זו יכולה לקדם את החתימה על הסכם מתאים שיחייב את המעסיקים לשלם לעובדים שכר. אם בסניפי ההסתדרות יתקבלו אלפי שיחות טלפון, מעובדים כה רבים, ייתכן מאוד שדברים ישתנו.

פנייה ישירה למעסיק
אם שיחות הטלפון להסתדרות לא עוזרות, ניתן לפנות למעסיק. יש להסביר לו, כי אם הוא לא ישלם לעובד את השכר, העובד יפנה לרשות המיסים וידווח לה על כך שלא קיבל שכר, ואז המעביד לא יקבל פיצוי מהמדינה, ואפילו יצטרך להחזיר פיצוי שקיבל. ניתן להזכיר למעביד, כי כדי לקבל פיצוי הוא חתם על הצהרה שאומרת ששכר העובד שולם במלואו. בנוסף, ניתן להפנות את המעביד לסעיף בטפסים שבו כתוב, כי הצהרה כוזבת דינה שנת מאסר או 19,000 ₪ קנס בערך. במקרה שהעובד מתקשה לעמוד מול המעסיק, בניתן לערב עורך דין, אשר יבהיר למעסיק את הדברים הללו.

מוקד הפיצויים של רשות המיסים
אם כל הפעולות הנ"ל עוזרות, ניתן לפנות במכתב למוקד הפיצויים של רשות המיסים. יש לדווח למוקד, רצוי בשם כל העובדים בעסק, שמעסיק מספר כך וכך, לא שילם לעובדים את שכרם. מספר המעסיק ומספר תיק הניכויים שלו רשומים בתלוש המשכורת בצד שמאל למעלה. מס רכוש יעשה את השאר.

*המחבר הינו מנהל פורום תביעות ביטוח ורכוש, ומנהל פורום מצב חרום מבצע עמוד ענן באתר משפטי.

עו"ד אמיר שושני בגוגל פלוס