ביהמ"ש המחוזי בת"א אישר לאחרונה הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בשל הטעייה לגבי משקלה של משחת שיניים מתוצרת Crest.
התובע, אדם בשם ברוך שחר, הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעילת הטעייה נגד חב' נוגם תמרוקים בע"מ, היבואנית של משחות שיניים מסוג Crest ופרוקטר אנד גמבל אם.די.או. בע"מ, נציגת היצרן בישראל. בבקשתו הוא טען לגבי חוסר התאמה בין המשקל המצוין על אריזת משחת השיניים תוצרת Crest מסוג Mild Mint לבין משקל המשחה בפועל. על האריזה צוין, כי המשקל הוא 134 גרם, אך בפועל משקל הנטו של המשחה הוא כ-121 גרם בלבד.
התובע העריך, כי הקבוצה התובעת כוללת את כל רוכשי המוצר בחמש השנים שקדמו להגשת התביעה (ה-15 בינואר 2007), והסעד שהתבקש הוא השבת 4 מליון שקלים.
החברות הנתבעות טענו, בין היתר, כי הטעות במשקל נגרמה בתום לב, והיא נבעה מהסתמכות על משחות שיניים דומות. כן נטען, כי טעות זו לא גרמה נזק לצרכן, שכן מדובר בסטייה קלה של 6.7% מן המוצהר, כאשר הצרכן מסתמך על נפח המוצר ולא על משקלו (אין כלל חובה לציין את המשקל).
עיקרי הסדר הפשרה
בטרם הדיון בביהמ"ש, כפי שקורה לעיתים כאשר מוגשת תביעה ייצוגית, הצדדים הגישו לאישור ביהמ"ש הסדר פשרה. ביהמ"ש אישר את הסדר הפשרה, שעיקריו הם כאלו:
• התביעה תתקבל נגד פרוקטר אנד גמבל בלבד.
• מדובר בטעות בתום לב לגבי המשקל המצוין על אריזת משחת השיניים, ובסטייה לא גדולה מהמשקל הנכון. ע"פ הדין הישראלי אין כלל חובה לציין את המשקל.
• הסעד שיינתן לכל חברי הקבוצה הוא הנחה של 50% ממחירן של שתי משחות שיניים מאותה משפחה, במשך כחצי שנה. כלומר: מדובר בהפסד של מאות אלפי שקלים ליצרן!
• הסעד שנקבע במסגרת הסדר הפשרה הוא סביר ובר ביצוע, וחישוב סכום הפיצוי נראה על פניו פשוט.
• הסדר הפשרה שהושג מאזן היטב בין הצורך לחדד את חובת בעלי העסקים להקפיד ולדייק בנתונים שהם מוסרים לצרכנים על גבי האריזה, לבין העובדה שההטעיה שנגרמה לצרכנים במקרה זה אינה מאוד חשובה מבחינתם.
השופט בנימיני נתן להסדר הפשרה תוקף של פסק-דין.
(ת.א. 1057/07 ברוך שחר נ' נוגם תמרוקים בע"מ).
אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית לגבי משקלה של משחת שיניים
ביהמ"ש המחוזי בת"א אישר לאחרונה הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בשל הטעייה לגבי משקלה של משחת שיניים מתוצרת Crest.

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

כשהמערכת הרפואית מתגוננת: מה באמת קורה מאחורי הקלעים של תביעת רשלנות רפואית?
מטופל נכנס לבית החולים לצורך ניתוח שגרתי יחסית, אך יוצא ממנו עם פגיעה משמעותית שמשנה את חייו. בני המשפחה מבקשים להבין מה השתבש, ובתשובה נאמר להם שמדובר בסיבוך רפואי מוכר, כזה שעלול להתרחש גם כאשר הצוות פועל לפי הנהלים. אלא שמבחינת המשפחה, ההסבר הזה לא בהכרח מספק תשובה לשאלה המרכזית: האם באמת נעשה כל מה שנדרש כדי למנוע את הנזק?

חזרתם לשגרה אבל לא לעצמכם? פגיעה נפשית וזכויות בביטוח הלאומי
המלחמה החזירה למרכז השיח את הפגיעות שלא רואים מבחוץ. האם חזרה לעבודה שוללת זכויות, מה ההבדל בין טיפול נפשי להכרה כנפגע איבה, ואיך מציגים את הקושי בוועדה הרפואית? עו״ד אימבר גולן פרטוש מסבירה מה חשוב לדעת לפני שמוותרים על בדיקת הזכאות.

הדלפת ההתכתבויות של יועץ ראש הממשלה: מי באמת חשוף לתביעה
הדלפת התכתבויות הוואטסאפ של היועץ לראש הממשלה מעוררת שאלות משפטיות סבוכות. עו"ד רועי וולר, מומחה להגנת הפרטיות ואבטחת מידע, מסביר מי חשוף לתביעה, מה מעמדם של הנפגעים השקטים, ומה כל אזרח צריך לבדוק כבר היום בטלפון שלו


