בימ"ש השלום בירושלים דן בתביעה בשל תאונה שארעה ב-19.6.2009 בין שתי מכוניות. חזית מכונית מסוג "יונדאי", בבעלות הנתבע 1 שבה נהג הנתבע 2 , התנגשה בחלקה האחורי של מכונית מסוג "הונדה סיויק", בבעלות אדם בשם יוסף מאיה (התובע) שהייתה מבוטחת על-ידי חב' מגדל.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות
התובע תיאר שיצא בכביש ממודיעין, ועמד לפנות ימינה לכיוון צומת מודיעין. במקום מוצב תמרור המורה להאט ולתת זכות קדימה לתנועה בכביש החוצה. מאחר שהייתה תנועה של כלי רכב, עצר התובע את מכוניתו, והמתין עד שיוכל לפנות ימינה ולהשתלב בתנועה. לאחר שהדרך התפנתה והתובע החל להתקדם באיטיות, חש בחבטה חזקה בחלקה האחורי של מכונית ההונדה שבה נהג, ומכוניתו נהדפה אל תוך הצומת. המכונית שפגעה במכוניתו הייתה מכונית היונדאי שבה נהג הנתבע 2.
גרסתו של הנתבע 2 הייתה שונה. לטענתו, התאונה אירעה לאחר שהתובע נסע לאחור. הנתבע אף ניסה לייחס לתובע נהיגה בגילופין.
ליעוץ בנושא תאונות, פנו אל עורכי דין נזיקין
ביהמ"ש: גרסת הנתבע תמוהה
השופטת תמר בר-אשר צבן קיבלה את התביעה. השופטת נתנה אמון בגרסת התובע, ודחתה את גרסת הנתבע 2. "לא רק שגרסת הנתבע 2 הייתה תמוהה", כתבה השופטת, "אלא שניכר היה שניסה לייחס לתובע 1 דברים שלא היו ולא נבראו, רק מהטעם שמכוניתו לא הייתה מבוטחת".
השופטת הורתה לנתבע 2 לשלם לתובע את מלוא הסכום הנתבע, הכולל את הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה, בסך של 13,335 שקלים. כן חויב הנתבע 2 לשלם לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 3,500 שקלים.
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(תא"מ 3289-04-10 מגדל חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' קאזם ואח')
תאונה בצומת מודיעין. הפיצוי: 13,335 שקלים
בית המשפט קיבל את גרסת התובע בנוגע לתאונה שארעה בין שתי מכוניות, וחייב את הנהג הנתבע לשלם לו פיצוי בסך 13,335 שקלים.
מאת: מערכת משפטי
תאריך עדכון: 10.04.11
2 דק'

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

הדרכון האירופאי שמסתתר בעליית הגג: המדריך המלא לצאצאי יהודי פולין
אזרחות, השבת רכוש וקצבאות: כך תוודאו שאתם לא מפספסים את הזכויות של המשפחה באירופה
מאת : עו"ד אווה קוקליס
06.10.267 דק'

היטל השבחה: מי משלם, מתי, ולפי מה הוא מחושב
היטל השבחה הוא תשלום לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בגין עליית שווי של מקרקעין שנגרמה מאישור תוכנית, ממתן הקלה או מהתרת שימוש חורג. הוא מוסדר בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965. זו ההגדרה החוקית, אבל מה קורה בפועל בעסקה? עו"ד נאור גלברג, עו"ד נדל"ן ושמאי מקרקעין, מסביר.
מאת : עו"ד ושמאי מקרקעין נאור גלברג
30.09.265 דק'

בניית אתרים לעורכי דין בעידן הבינה המלאכותית
לקוח שנכנס לאתר של משרד עורכי דין עשוי להגיע אחרי המלצה מחבר, חיפוש בגוגל או שאלה ששאל כלי בינה מלאכותית. הוא רוצה להבין אם המשרד מטפל בבעיה שלו, מי האנשים שיעמדו לצדו ואיך מתחילים. לעיתים הוא עושה זאת בזמן משבר אישי או עסקי, כשאין לו סבלנות לקרוא טקסט ארוך על מצוינות ומקצועיות. האתר צריך לספק מידע ברור, לבסס אמון ולאפשר פנייה פשוטה.
מאת : מערכת זאפ משפטי
30.09.2613 דק'