אושר: העלאת ההשתתפות העצמית בייצוג נאשם ע"י הסניגוריה הציבורית

התקנות החדשות קובעות, כי נאשם שיימצא זכאי לייצוג, ישתתף בעלויות הייצוג בסך 1,500 ₪ בתיק בו הוגש כתב אישום לבית משפט מחוזי. (במקום 125 עד 436 ₪ כיום) בתיק בו הוגש כתב אישום לבית משפט אחר, גובה ההשתתפות העצמית יעמוד ע"ס 300 ₪. אם התובע החתום על כתב האישום הוא פרקליט מפרקליטות המדינה, גובה ההשתתפות יוכפל ל-600 ₪. ערעור לבית המשפט המחוזי 300 ₪ וערעור לבית המשפט העליון 1,500 ₪.

במקרים חריגים, הסנגור הציבורי הארצי הוסמך להעניק פטור מלא או חלקי, מחובת התשלום, בהתחשב בהכנסותיו, רכושו, גילו, מצב משפחתו, בריאותו וחובותיו של המבקש. המרכז לגביית קנסות, יוסמך לגבות את הכספים שלא שולמו ע"י הזכאים.  התקנות נקבעו לתקופת ניסיון של שנתיים ימים.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פלילי

מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד גיא רוטקופף אמר לוועדה, כי: "באנו עם התקנות לאישור הועדה, כיון שאנו חוששים לעתידה של הסנגוריה הארצית. לאחרונה, גברו הקולות לסגור את הסנגוריה. אנחנו מייצגים כ-80% מהתיקים הנדונים בבית המשפט השלום. לאור הנתונים, לשכת עורכי הדין מלינים על כשל שוק. הסנגוריה הציבורית הישראלית, הינה מהטובות בעולם. אזרח שישלם, ילמד להעריך את השירות ויתייחס אליו ברצינות הראויה.  אם כל הלקוחות של הסנגוריה ישלמו את מלוא ההשתתפות העצמית, נגבה מקסימום סך של 10 מיליון ₪. לאחרונה התבקשתי לאשר צילום מסמכים בתיק כלכלי של משפחת פשע בעלות של 250,000 ₪. וזה אינו מקרה בודד.
ראש אגף תכנון ארגון ותקצוב במשרד המשפטים מר אייל אביטל אמר שוועדה שדנה באגרות, הציעה סכומים גבוהים של עד כ-6,000 ₪. הסנגוריה התחילה לפעול בתקציב של כ-10 מיליון ₪ וזה הגיע לכ-250 מיליון ₪ בשנה".

קביעת אגרות ופטור למיעוטי יכולת
הסנגורית הציבורית הארצית עו"ד ענבל רובינשטיין אמרה: "גביית האגרות שואפת לאפס. תיק אשר נגבה בו אגרה בסך 1500 ₪, עולה לנו כ 15,000 ₪. מחירו בשוק החופשי, מעל 50,000 ₪. מעל  90%, מהלקוחות שלנו, לא מסוגלים לשלם עלויות ייצוג בשוק הפרטי. אני מעדיפה לקבוע אגרות ולהעניק פטור למעוטי יכולת. התקנות החדשות יפטרו אותנו מההתעסקות הרבה בחקירת יכולת של הנאשם, לצורך קביעת גובה האגרה. נאשם שבאפשרותו לשכור סנגור פרטי, לא פונה לסנגוריה הציבורית. כ- 20,000 עצורים המהווים כ-80% מהעצורים מטופלים מידי שנה בסנגוריה הציבורית.  בכ-15% מהתיקים המשטרה חוזרת בה מכתב אישום. גם עקב כך, שהמשטרה מתנגדת לבצע שימוע, טרם הגשת כתב אישום.

מ"מ יו"ר הועדה ח"כ אברהם מיכאלי אמר, כי הנחת העבודה היא שצרכני השירות, הם מיעוטי יכולת ואין באפשרותם לשכור סנגור באופן עצמאי. ולכן, נקבעו סכומים נמוכים וסבירים. מדוע לגבות מהם אגרות ? מחד אנחנו מעניקים שירות לאזרח הנזקק ומאידך מטילים עליו אגרות ומיסים. זכות הגישה לערכאות של מעוטי יכולת תיפגע, כתוצאה מהטלת אגרה גבוה.

ח"כ אורי מקלב שאל, מדוע  לא מופיע בתקנות, מהם הקריטריונים למתן הנחה או פטור מהאגרות?
חברי הכנסת מיכאלי ומקלב פנו למנכ"ל משרד המשפטים וביקשו להפחית את האגרה ל-1,200 ₪, במקום 1,500 ₪ כמוצע בתקנות. המנכ"ל נענה לבקשתם והועדה אישרה את התקנות.

התקנות החדשות קובעות, כי נאשם שיימצא זכאי לייצוג, ישתתף בעלויות הייצוג בסך 1,500 ₪ בתיק בו הוגש כתב אישום לבית משפט מחוזי. (במקום 125 עד 436 ₪ כיום) בתיק בו הוגש כתב אישום לבית משפט אחר, גובה ההשתתפות העצמית יעמוד ע"ס 300 ₪. אם התובע החתום על כתב האישום הוא פרקליט מפרקליטות המדינה, גובה ההשתתפות יוכפל ל-600 ₪. ערעור לבית המשפט המחוזי 300 ₪ וערעור לבית המשפט העליון 1,500 ₪.

במקרים חריגים, הסנגור הציבורי הארצי הוסמך להעניק פטור מלא או חלקי, מחובת התשלום, בהתחשב בהכנסותיו, רכושו, גילו, מצב משפחתו, בריאותו וחובותיו של המבקש. המרכז לגביית קנסות, יוסמך לגבות את הכספים שלא שולמו ע"י הזכאים.  התקנות נקבעו לתקופת ניסיון של שנתיים ימים.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום פלילי

מנכ"ל משרד המשפטים עו"ד גיא רוטקופף אמר לוועדה, כי: "באנו עם התקנות לאישור הועדה, כיון שאנו חוששים לעתידה של הסנגוריה הארצית. לאחרונה, גברו הקולות לסגור את הסנגוריה. אנחנו מייצגים כ-80% מהתיקים הנדונים בבית המשפט השלום. לאור הנתונים, לשכת עורכי הדין מלינים על כשל שוק. הסנגוריה הציבורית הישראלית, הינה מהטובות בעולם. אזרח שישלם, ילמד להעריך את השירות ויתייחס אליו ברצינות הראויה.  אם כל הלקוחות של הסנגוריה ישלמו את מלוא ההשתתפות העצמית, נגבה מקסימום סך של 10 מיליון ₪. לאחרונה התבקשתי לאשר צילום מסמכים בתיק כלכלי של משפחת פשע בעלות של 250,000 ₪. וזה אינו מקרה בודד.
ראש אגף תכנון ארגון ותקצוב במשרד המשפטים מר אייל אביטל אמר שוועדה שדנה באגרות, הציעה סכומים גבוהים של עד כ-6,000 ₪. הסנגוריה התחילה לפעול בתקציב של כ-10 מיליון ₪ וזה הגיע לכ-250 מיליון ₪ בשנה".

קביעת אגרות ופטור למיעוטי יכולת
הסנגורית הציבורית הארצית עו"ד ענבל רובינשטיין אמרה: "גביית האגרות שואפת לאפס. תיק אשר נגבה בו אגרה בסך 1500 ₪, עולה לנו כ 15,000 ₪. מחירו בשוק החופשי, מעל 50,000 ₪. מעל  90%, מהלקוחות שלנו, לא מסוגלים לשלם עלויות ייצוג בשוק הפרטי. אני מעדיפה לקבוע אגרות ולהעניק פטור למעוטי יכולת. התקנות החדשות יפטרו אותנו מההתעסקות הרבה בחקירת יכולת של הנאשם, לצורך קביעת גובה האגרה. נאשם שבאפשרותו לשכור סנגור פרטי, לא פונה לסנגוריה הציבורית. כ- 20,000 עצורים המהווים כ-80% מהעצורים מטופלים מידי שנה בסנגוריה הציבורית.  בכ-15% מהתיקים המשטרה חוזרת בה מכתב אישום. גם עקב כך, שהמשטרה מתנגדת לבצע שימוע, טרם הגשת כתב אישום.

מ"מ יו"ר הועדה ח"כ אברהם מיכאלי אמר, כי הנחת העבודה היא שצרכני השירות, הם מיעוטי יכולת ואין באפשרותם לשכור סנגור באופן עצמאי. ולכן, נקבעו סכומים נמוכים וסבירים. מדוע לגבות מהם אגרות ? מחד אנחנו מעניקים שירות לאזרח הנזקק ומאידך מטילים עליו אגרות ומיסים. זכות הגישה לערכאות של מעוטי יכולת תיפגע, כתוצאה מהטלת אגרה גבוה.

ח"כ אורי מקלב שאל, מדוע  לא מופיע בתקנות, מהם הקריטריונים למתן הנחה או פטור מהאגרות?
חברי הכנסת מיכאלי ומקלב פנו למנכ"ל משרד המשפטים וביקשו להפחית את האגרה ל-1,200 ₪, במקום 1,500 ₪ כמוצע בתקנות. המנכ"ל נענה לבקשתם והועדה אישרה את התקנות.

למידע נוסף וייעוץ אישי לחצו כאן