מעילה במקום עבודה

סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים עוסקים בכל הקשור לנסיבות אשר במסגרתן רשאי המעביד לפטר עובד מבלי לשלם לאחרון פיצוי פיטורים. אי תשלום הפיצויים יכול להיות חלקי או מלא. היות ומדובר בסנקציה חמורה ביותר, נטל ההוכחה לעניין זה מונח על כתפיו של המעביד והינו כבד במיוחד. בע"א 641/61 יהושע קלודמן נ' רחל כהן, נפסק כי יסודה של התשובה לשאלה - האם התנהגות מסוימת מאפשרת פיטורים מיידים ללא פיצויי פיטורים – מצוי בשיקולים של סבירות ומידתיות. בהלכה הפסוקה נדונו שורה ארוכה של מקרים בהם מעסיקים דרשו לשלול את פיצויי הפיטורים של עובדיהם. בית הדין הארצי לעבודה, קבע בפסיקתו מספר קריטריונים אשר יש לבחון במקרים אלה. קריטריונים אלה מחולקים לשיקולים לחומרה ושיקולים לקולא.
מרבית הפעמים בהן מעסיק טוען לעילה לשלילת פיצויי פיטורים נעוצה בטענות של גניבה וכדומה. כאמור, שלילת פיצויי פיטורים, גם במקרים קשיים ביותר, איננה עניין של מה בכך. עם זאת, ברור אפוא כי עובד אשר נתפס בגניבה או במעילה בכספיו של המעסיק, עלול בהחלט לאבד את פיצויי הפיטורים המגיעים לו.
לדוגמא, בעב 002195/00, בית הדין לעבודה קבע כי יש לשלול פיצויי פיטורים מעובדת אשר הייתה מועסקת בחנות ספרים במשך 15 שנה, וזאת לאחר שהאחרונה הורשעה בהליך פלילי בגניבה מהמעסיק. "חומרת המעשים במקרה זה הצדיקה את שלילת מלוא פיצויי הפיטורים", נכתב בפסק הדין, "החלטה זו ניתנת תוך התחשבות במספר היבטים כגון תפקידה הבכיר של התובעת (שהייתה מנהלת החנות), העובדה שתפקידה דרש מידה רבה של אמון (כמנהלת הקופה), והנזק אשר נגרם לעסק – הוא התמוטט ונסגר". בטרם נקיטת סנקציות עצמאיות, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני בנושא.