חופשה

על איחור בתשלום מגיעים הפרשי הצמדה וריבית הזכות לחופשה שנתית קבועה בחוק חופשת שנתית. כמות ימי החופשה משתנה לפי הותק ולפי ימי העבודה בשבוע: ב-4 השנים הראשונות כמות ימי החופשה הם 12 לשנה לעובד 6 ימים בשבוע ו-10 לשנה לעובד 5 ימים בשבוע. כמות הימים עולה לפי הותק עד למקסימום של 20 יום בשנה לעובד 5 ימים בשבוע ו-24 יום בשנה לעובד 6 ימים בשבוע. כמות הימים משתנה לפי שיעור המשרה כאשר מחשבים את שיעור המשרה באופן יחסי ל-200 ימי עבודה בשנה. אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד בהסכמת המעביד, לקחת רק שבעה ימי-חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות-העבודה הבאות מעביד חייב להוציא את העובד לחופשה בתשלום ואינו רשאי לשלם פדיון חופשה במהלך העבודה. ניתן לתבוע פיצוי על אי מתן חופשה בתשלום במשך 3 שנים. המעביד הוא אשר קובע את מועדי החופשה. החופשה תהיה רצופה, אלא שבהסכמת העובד והמעביד ובאישור ועד העובדים במקום, אם ישנו, אפשר לחלקה, ובלבד, שפרק אחד ממנה יהיה לפחות שבעה ימים.