חוב אבוד באגודה שיתופית

שלום רב! ככלל, הכרה בחוב כ"חוב אבוד" – כאשר מתמלאים התנאים הנדרשים לכך - עשויה להצמיח יתרון במישור המסים החלים על בעל-החוב, הזכאי. בנושא זה יש להסתייע ברואה-החשבון ( או יועץ-המס ) המלווה את האגודה בענייניה הפיננסיים, ו/או ביועץ המשפטי של האגודה. עם זאת, זהירות מיוחדת מתבקשת, מבחינת האגודה וניהולה, כאשר מדובר בהכרזה כאמור לגבי חוב שחייב לה חבר – הן למניעת יצירת תקדים העלול להתרחב למקרים רבים מדי, וכן לשמירת מוסר-התשלומים של החברים-החייבים כולם, בהווה ולעתיד. גם כאשר מדובר בקשיי גבייה של ממש, ראוי לבחון את גובה החוב ואת ההוצאות הנדרשות עד לפתיחת תיק הוצאה-לפועל לגבייתו, או לפחות לקבלת פסק-דין; ישנם גם מקרים לא מעטים, המאפשרים הגשת תביעה ישירות בלשכת ההוצאה-לפועל, כפי שייבחן ע"י היועץ המשפטי. יוזכר, כי פסק-דין מתיישן רק לאחר.... 25 שנה, ובתקופה ממושכת צפויות גם התפתחויות "מעודדות". בהקשר להליכי הוצאה-לפועל, ניתן גם ליזום הטלת עיקול על זכויות החייב במשק. כל אלה עומדים, גם הם, מול התועלת הכספית, הניתנת לחישוב, של "הסבת" החוב המדובר ל"חוב אבוד", בעת בחינת המקרה לפי נסיבותיו. באשר לפירוק אגודה, שהינו צעד משמעותי ביותר, ומותנה בצו רשם-האגודות-השיתופיות – קשה להצביע על "יתרונות", אך יש להצביע על חסרונות וודאיים. דברים לנושא זה הועלו בתשובת מנהל-הפורום מיום 24/7/12 (( שאלה שנייה בפורום מתחילתו )), ותשומת-הלב מופנית לאמור שם.