תשלום מס עבור יחידת דיור בישוב קהילתי

שלום רב! דרישה כספית מצד בעל-נכס במשא-ומתן להשכרתו – איננה נושא של אסור או מותר: השוכר המיועד, המנהל משא-ומתן מול משכיר-מיועד, חופשי לסרב להצעה ולחפש לו התקשרות אחרת. במקרה המתואר בשאלה, הרי בין תנאי השכירות המיועדת - מקובלים על השואל דמי-השכירות בתוספת תשלומי-הארנונה; ברם, ההיגיון העומד בבסיס תשלומי הארנונה כתוספת לדמי-השכירות, עומד גם לגבי שני התשלומים האחרים ( בהנחה שאין מדובר בהיטל להתקנת תשתית-ביוב, אלא בתשלום תקופתי בגין ניקוז שוטף ) - כל אחד מהם הינו תשלום, המהווה תמורה לשירות ממנו נהנים המשתמשים בנכס, ולא בעלי-הנכס: אגרת-ביוב קשורה לתשלומים בעבור צריכת מים, לא רק מבחינה חשבונאית, אלא גם משום הקשר ההדוק בין כמויות המים הנצרכות ע"י המחזיקים בנכס לבין הצורך לנקז את מרביתם; שירותי שמירה המוסדרים ביישוב, מגינים על שלומם ועל רכושם-הנייד של המתגוררים בו, ולא על מבני-המגורים עצמם. מאידך, במסגרת המשא-ומתן יש לבחון את כלל התשלומים הכרוכים בשכירות המוצעת, ואם הדרישה גבוהה מדי בהשוואה לחלופות תואמות אחרות – יתכן כי דמי-השכירות הבסיסיים ראויים להתאמה בהפחתה כלשהי, על רקע התשלומים הנילווים. מכיוון שעניינו של המשכיר איננו נבחן רק על-פי גובה דמי-השכירות, אלא גם על-פי מרכיבים אחרים ( כגון סדרי התשלומים, הבטוחות המוצעות מצד השוכר, ועוד ) – הרי הכל פתוח למשא-ומתן, משני הצדדים.