מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
חברות באגודה שיתופית להתיישבות קהילתי
האגודה הוקמה בשנת 2008. על פי התקנון כל מי שהיה חבר באגודה החקלאית הופך לחבר גם באגודה הקהילתית (ללא הליך של ועדת קבלה) "בכפוף לחתימתם בשולי תקנון זה או חתימתם על טופס בקשה להצטרפות לאגודה..."- לא חתמתי על שום דבר. אני לא רוצה להיות חברה באגודה הקהילתית- האם נכון יהיה לטעון כי כיוון שלא חתמתי על התקנון איני נמנית עם חברי האגודה? ובהמשך האם אני זכאית להחזר כול המיסים ששילמתי במשך השנים לאגודה בניכוי העלות של השירותים אותם קיבלתי מהאגודה? האם אפשר לא לציין את פרטי האישיים בתשובה?
שלום רב! בצד "חופש ההתאגדות" בישראל, קיים גם החופש "לפרוש מהתאגדות", ומובן שאין ניתן לכפות חברות באגודה - דבר אשר בא לביטוי גם במקרה זה, לפי המובא בשאלה עצמה: חברות באגודה המדוברת מותנית בצעד של הצטרפות, על דרך חתימה על תקנון-האגודה או בהגשת בקשת הצטרפות. כל שקובע התקנון היא זכות לכל אחד מחברי האגודה החקלאית להצטרף לאגודה הקהילתית אם ירצה בכך, להבדיל מחובה לעשות כן. השבת כספים ששולמו כדמי-חבר לאגודה הקהילתית במשך שנים, מתוך הנחה מוטעית של שני הצדדים כי קשר חברות נוצר ונמשך – תלויה בנסיבות המקרה; בהקשר זה יש לשער, כי האגודה ניהלה את תקציביה וענייניה בהנחה כי תשלומי הכספים מעידים על חברות, ואולי אף יוצרים אותה. גם עריכת התחשבנות, המצריכה שחזור רשימת שירותים והערכת שווים, עלולה להיות כרוכה בקשיים עקב אורך התקופה, ויתכן כי תסתכם ביתרה שאין טעם מעשי לעמוד על השבתה. החוק הנוגע להשבה של כספים ששולמו בטעות, עדיין מותיר שיקול-דעת לבית-המשפט - לפטור את מקבל הכספים מחובת השבה, "כולה או מקצתה, אם...ראה נסיבות...העושות את ההשבה בלתי-צודקת." כמו-כן יש לזכור, כי אם רובו הגדול של הציבור ביישוב מאוגד באגודה הקהילתית – מי שנותר מחוץ למסגרת עלול למצוא עצמו נפגע ( הוא ובני משפחתו ), מבחינה חברתית. עם כל זאת, יתכן כי הידברות מתאימה מול האגודה תביא לפתרון מוסכם – דבר שיש לנסותו, גם אם השואלת נחושה בדעתה ובעמדתה, עד כדי צעדי-תביעה.