מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
מה דין בעלי נכסים בישוב שהיה ישוב עירוני והוגדר לפני כ4 שנים כישוב קהילתי האם ניתן למכור ללא ועדת קליטה או הקונה חייב לעבור ועדת קליטה מה שפוגע בזכויו
ישוב קהילתי או ישוב עירוני
שלום רב! אם ההשתכנות המדוברת היתה מתחילתה במסגרת של אגודה שיתופית – הרי מסגרת זו יצרה ושימרה קשר גם ל"פקודת האגודות השיתופיות" ולנושא "ועדות הקבלה", המוסדר בה מאז הוספת סעיף 6ב של הפקודה הנ"ל עם הגדרת "יישוב קהילתי", בחקיקת תיקון מס' 8 בשנת תשע"א-2011; קשר זה נותר בעינו גם במקרה של שינוי מוניציפאלי ( לפי השאלה: משטח עירוני - לקהילתי ). בהערת-אגב יצוין, כי כפיפות ל"וועדת קבלה" אמנם מצמצמת את היקף מעגל הרוכשים הפוטנציאליים של נכסים ביישוב, אך מאידך – היא אמורה... להוסיף לערך הנכסים; בעלי-הנכסים ביישוב אמנם נפגעים מכפיפות ל"וועדת קבלה", כל עוד לא יוכח אחרת, אך שאלת ה"פגיעות" עשויה להימצא כשנויה במחלוקת. עוד יוזכר, כי תכתיב של "ועדת קבלה" לפי החיקוק הנ"ל, מותנה בקיומם של תנאים מצטברים הקבועים בפקודה; אם היישוב איננו בשטחי הגליל או הנגב, או אם מספר בתי-אב ביישוב עולה על 400 או שלא נקבעה מיגבלה לגביו בתכנית מיתאר ארצית או מחוזית – אין בסיס ל"ועדת קבלה" ביישוב. ברם, אם ההשתכנות במקום היתה ביישוב עירוני, שלא במסגרת אגודתית – נראה כי שינוי מוניציפאלי, אשר הפך את השכונה העירונית ליישוב קהילתי נפרד, לא שינה את מצבם החוזי והמשפטי של בעלי-הנכסים בתור שכאלה, ואם נפגעה ה"עבירות" של זכויותיהם בנכסים – יוכלו להתארגן למאבק בנושא, בשיתוף של מאמצים ושל מימון סיוע משפטי לפי הצורך.