מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
האם בישוב טנא חוקי להעביר דייר ששכר בית וועדת קבלה?
שלום רב! מופנית תשומת-הלב לתשובות שניתנו בפורום זה בנושא "ועדת קבלה" בכלל, וביישובי יהודה והשומרון בפרט, לרבות תשובות לשאלות מהתאריכים 24/6/17 ו-27/5/17. הטעמים להצדקת נוהל "ועדת קבלה" ביישובים קהילתיים או שיתופיים באזורי הגליל והנגב, העומדים בבסיס הוראות החוק בנושא – חלים לגבי ישובים באזורי יו"ש, אף מקל-וחומר. ככל הידוע, ביישוב המדובר מתגוררות פחות מ-400 משפחות, והוא מצוי באזור אשר נושאי הביטחון וחיי-הקהילה הינם בעלי חשיבות מיוחדת לתושביו. בנוסף ובנפרד, יש לברר ולבדוק במסמכי ההתקשרות של המשכיר, הנוגעים לבנייה ולהשתכנותו בבית וביישוב, אם אין כלולה בהם הגבלה על השכרה, המצריכה ממילא אישור מוסדי-יישובי. בשולי הדברים יצוין, כי קיום נוהל "ועדת קבלה" ביישוב משרת גם את... עניינם של המתקבלים, אשר קבלתם הינה ליישוב אשר תושביו נמצאו כמתאימים ע"י נציגות של ציבור התושבים, ולא רק ע"י מוכר או משכיר בודד. בנסיבות כאלה, הרי גם מבחינה מעשית, ראוי כי משכיר ושוכר לא יתנגדו לכיבוד הנוהל הקיים ביישוב, באשר התנגדות כזו מעוררת חשד, מטבעה, כאילו יש מה להסתיר, ומגורים ממושכים ביישוב קטן ומבודד, יחסית, ראוי ואף נחוץ שיתקיימו באווירה טובה.