לא הבנתי את הרציונאל של עקרון הוןצרות הסכם

תודה לך על תשובתך. אבל לא הבנתי את העקרון של הווצרות הסכם ברמה היסודית. אם יורש מגיש על דעת עצמו בקשה לצו ירושה, ולא מקבל הסכמה, עצם הידיעה הופכת אותו למחוייב בהסכם ובהוצאות? באופן הזה כל עורך דין יכול לכפות את עצמו על אנשים שלא בחרו בו, לרוץ לעבוד ולהתחיל לתבוע אותם. זה נראה אבסורדי. אם משהו לא מסכים לשלם שכר טרחה ורוצה לעשות זאת לבד בעצמו אז מה, העובדה שלא נוצרה הסכמה והוא רץ ראשון הופכת אותך למחוייב לשלם שכר טרחה,? או שרק את הוצאות האגרה המינמליות? שנית לפני תביעה לא ראוי שישלח פרוט אגרות ודרישת תשלום לפני תביעה? כולל הצגת קבלות מוזר. במידה וזה מגיע לשופטת האם היא לא מכירה טריקים כאלה? ידוע שזה דרך שמעניקה לעורכי דין יתרון על אזרח פשוט, לניצול חסרי חדע איטיים אזרחים שלא מבינים במדפטים. זה בדיוק העיוות המסוכן בשימוש בכלים והליכים שהופך את הצדק לחוסר צדק. ומה לגבי זמן שעובר בין הודעה על רצון לעשות לבין האפשרות לבדוק האם האזרח שמולך פעל ורוצה יצוג מגורם אחר מקצועי. זה אבסורד. מי היה מאמין מי שאמור לשמש נר לרגלי הצדק משתמש בהליכים בגלל מקצועו לרמוס ולתבוע אזרחים בגלל יתרון הידע שלו. לא מצליחה להבין איפה הזכות של אדם לא להכנס להסכם עם עורך דין בכח? כל תקשןרת עימו גורמת לו להגיד שזה ידיעה על פעולתו ואז להתחיל לתבוע. אז מה בכל זאת יקבל? גם הוצאות משפט גם אגרות וגם שכר על מה שעשה בכפיה? אין אבסורד מזה לא? זה ההיפך לכל הגיון. עדין לא הבנתי איך נוצרה פה התקשרות והסכם? או שדווקא אי ההתקשרות או כל תקשןרת שהיא הופכת הסכם?