פלישה לתוך מקרקעין פרטי.

בס"ד שלום רב. אנו גרים במושב בדרום הארץ יש ברשותנו משק של 40 מ' שהועבר לנו במתנה ע"י אימו של בעלי ז"ל לפני 11 שנים אנו ברי רשות וחברי אגודה על המשק. בויכוח שהתגלע לאחרונה עם שכננו על דרך משותפת של כניסה לשני המשקים, השכן טען שכל הדרך שייכת לו וחסם לנו את הדרך באמצעים ניידים כגון בלוקים קרשים וכו'... תמיד הייה מאיים במכות ומקלל בצורה מעליבה ופוגעת תמיד לא ענינו מאחר ואנו לובשי מדים ופחדנו על מקום עבודתינו. הבאנו מודד מטעמנו ועפ"י נתוני המפה שהוצאנו התגלה בכלל שכל הדרך שייכת לנו וגם ישנו צינור מים שחוצה את שתי המשקים רוחב הדרך היא 6מ' על אורך של 200 מ'.אחותו המשמשת כעו"ד בת 40 לערך היא לא נשואה וחיה עימו באותה נחלה ועושה שימוש יומיומי בדרך הפרטית שלי עד היום תובעת אותנו שאנו משתלטים על הדרך שלה וטוענת שזוהי אדמתה כבר 50 שנה (והיא בת 40)... ואביה קבע שזה שלה כמו כן היא עשתה מפה ע"י המודד אזוט מבאר שבע והעלימה את המפה ולא הגישה אותה לבית המשפט כפי שציינה "שבימים הקרובים תוגש מפה מטעמה ומטעם אחיה מאחר והיא לא הספיקה להוציא מפה...". השופטת החליטה לשלוח מודד מטעם בית המשפט ולחייב את שני הצדדים אנו הסכמנו והתובעת החלה במסע של התחמקות עד שננזפה ושלמה את חלקה על-מנת שהמודד יגיע , חוות דעותו והמדידה מטעם המודד מבית המשפט יצאה תואמת למה שלנו ואף הסימונים יצאו תואמים במדוייק לשלנו. איננו מפחדים מתביעתה. עפ"י מיטב הבנתי חוות הדעת של המודד מטעם ביהמ"ש הגיעה לידי השופטת. ע"פי נתונים אלו מה ניתן לצפות בפסק ? האם השופטת יכולה לתת פסק בהעדר צדדים?? האם הם יחויבו בדמי שימוש על הדרך שלנו?האם השופטת תתן להם צו מניעה? בנוסף אני מציינת שהם נוסעים בתוך אדמתי ממש בתוך חצרי עד היום ללא כל רתיעה ממצבם. כמו כןן בתביעתה היא מציינת ומתעקשת בכל צורה שהדרך שלה כבר 50 שנה , טוענת להתיישנות, לזיקת הנאה (הם אינם ברי רשות בכלל )כרגע הם לא מצייצים וכנראה מבינים שכל התביעה שלה היא לרעתם. תודה רבה מקרב לב.