הפרעה לשימוש בנכס מושכר

לפני מספר שנים שכרה חברה שבבעלות משפחתנו נכס בבניין משרדים בתל אביב, הנכס כמעט כולו תפוס ע"י חברה ציבורית גדולה ומפורסמת, והנכס שאנו שכרנו נמצא באחת הקומות והיה בידי עמותה, שעימה עשינו את הסכם השכירות. לאחר כמה זמן מדינת ישראל "נזכרה" שהנכס שאנו שכרנו שייך לה (העמותה ישבה שם משנת 1964!) וחתמה על הסכם החזרת הנכס עם העמותה, כאשר אנו ממשיכים להיות שוכרים בנכס והמדינה נכנסה לנעלי העמותה שהשכירה לנו. למדינה יש אינטרס לפנות אותנו מהנכס, כי היא מעוניינת למכור אותו לאותה חברה ציבורית שבבעלותה רוב בניין המשרדים. רק אנחנו מפריעים שם אך יש לנו הסכם שכירות עד סוף 2014. בשלב מסוים אנו השכרנו את הנכס בשכירות משנה לחברת בת של אותה חברה ציבורית, תמורת סכום הרבה יותר גדול ממה שאנו משלמים למדינה. הסיבה היא כי כשאנו שכרנו את הנכס, הוא היה מוזנח, אנו שיפצנו אותו והבאנו אותו למצב שמשלמים עליו הרבה יותר. לאחר כשנה מאז חתימת ההסכם עם שוכרת המשנה, המדינה ואותה שוכרת משנה, על רקע מכירת הבניין כולו לחברה האם של החברה הציבורית, כנראה שיתפו פעולה בקנוניה נגדנו, המדינה "פתאום" גילתה כי הנכס הושכר על ידנו בשכירות משנה, למרות שאנו הודענו למדינה על כך כבר בהתחלה. המדינה שלחה מכתב פינוי כנראה "מוזמן" לאותה חברת בת, ושלחה לנו כי אנו הפרנו את ההסכם ולכן עלינו לפנות את הנכס. אנו לא הסכמנו לפנות, יש לנו בהסכם אפשרות להשכיר בשכירות משנה ופעלנו לפיו. חברת הבת נסגרה בגלל חוסר פעילות ומצב זה היווה בשבילה אפשרות להשתחרר מהסכם השכירות עמנו ולהפסיק לשלם בטענה כי לא היתה לנו זכות להשכיר להם. אנו לא קבלנו את מפתחות הנכס חזרה מחברת הבת. לאחר מכן הגשנו פסק דין הצהרתי נגד המדינה שביהמ"ש יצהיר כי יש לנו זכות להיות בנכס וגם להשכיר אותו. ביהמ"ש אמר לנו כי זה הליך לא מתאים ומחק אותו, אך המדינה באותו הליך הצהירה כי לא תפנה אותנו בכוח מהנכס, אלא רק בהליך משפטי. בינתיים הגשנו תביעת פינוי נגד חברת הבת, ועו"ד מטעמה הצהיר כי הוא החזיר את הנכס למדינה. זה לקח בערך שנה מיום משלוח המכתב ע"י המדינה לנו ולחברת הבת. לאחר מכן המדינה הגישה נגדנו תביעת פינוי, אנו הגשנו כתב הגנה והתיק נמצא בשלב של טרום הגשת סיכומים. לדעתנו פסה"ד אמור להינתן רק בעוד כ4- חודשים, ובינתיים אנו משלמים כל חודש למדינה את דמי השכירות, כ-2000 ש"ח. משכך, רצינו להיכנס לנכס ולהמשיך לשבת בו. לפני 3 שבועות התחלנו לברר איפה מפתחות הנכס, ב"כ המדינה הודיעה לנו כי הם לא קיבלו את הנכס מחברת הבת ואין להם את המפתחות, בניגוד להצהרתו של ב"כ חברת הבת. בניין המשרדים סגור ע"י דלת אינטרקום די פשוטה - זה בניין ישן, ותמיד היה לנו כרטיס מגנטי עמו היינו נכנסים לקומה שנייה, שם היה הנכס שלנו. הגענו לבניין, ורצינו להיכנס כדי לראות האם אפשר לפרוץ את הנכס (שאנו משלמים עליו דמי שכירות ועדיין לא הוכרע בבימ"ש כי אנו מחזיקים שלא כדין), ונציג החברה הציבורית שיושבת בבניין לא נתן לנו להיכנס דרך דלת האינטרקום, קצין הבטחון של הבניין טען שיש לו הוראות לא לתת לנו להיכנס, וסמנכ"ל התפעול של החברה הציבורית שיושבת בבניין(שאין לה כל זכויות בנכס של המדינה) אמר שהוא לא יתן לנו להיכנס לבניין בעצת עו"ד שלהם. דברנו עם עו"ד הדין, הוא זרק אותנו לעזאזל, ללא הסבר, כתבנו לו מכתבים ולא נענינו עד היום, עברו כבר יותר משלושה שבועות, ואנו מנועים מלהיכנס ולהשתמש בנכס. אנו בכל זאת סבורים שעד למתן פס"ד בתביעת הפינוי נגדנו (שיכול גם בהחלט להיות לטובתנו), יש לנו זכות מלאה לשבת בנכס ולהשתמש בו. אני ובעלי עורכי דין, אך אין לנו נסיון רב במקרים כאלה, ואנו לא יודעים באיזה הליך לפנות לביהמ"ש כדי לקבל הכי מהר סעד באופן של צו שיחייב את החברה שיושבת בבניין המשרדים לתת לנו להיכנס לחדר המדרגות (רכוש משותף)ולהנפיק לנו כרטיס מגנטי חדש שנוכל להיכנס באופן חופשי. אנו מבקשים להסביר לנו באיזה הליך עלינו לפעול ונגד מי. האם נגד החברה הציבורית? וחברת הבת? והמדינה? והאם ביהמ"ש ידון בזה למרות שכעת פגרה? בתודה מראש, ענת