רונן גדות הוא עורך דין ונוטריון בגבעתיים, בוגר הפקולטה למשפטים (LL.B) של אוניברסיטת תל אביב. משרדו של עו"ד גדות מספק מגוון שירותים משפטיים בתחום המשפט האזרחי, כולל ייעוץ משפטי כללי ומתן שירותי נוטריון. בשל נסיונו עו"ד גדות מטפל בנושאי ירושה במשולב עם הבעיות הנובעות בכך – בעיקר נושא הזכויות במקרקעין העוברות בירושה. הטיפול בנושא הירושות הוא מקיף: הכנת צוואות לטובת יורשים והתמודדות עם תוצאות של ירושה מכח צוואה או ללא צוואה לאחר פטירת המוריש.
אבא שעל שמו היה רשום הבית נפטר ולא השאיר צוואה. יש 4 אחים יורשים שיש להם זכות בטאבו. בזמנו, האבא נתן את הבית במתנה לאחד מהאחים (ללא תיעוד מסמכים), אותו אח, התגורר בבית משנת 1940, וגידל בו את ילדיו. לימים הוא נפטר (גם אשתו), ואחת מבנותיו נשארה לגור בבית ולגדל בו את ילדיה. למעשה, הבת נולדה שם בבית ומעולם לא עזבה אותו. השאלה, האם שאר היורשים, שלהם זכויות בטאבו, יש ביכולתם להוציא את הבת מהבית, למרות שנולדה שם וגידלה את ילדיה. תודה
השאלה המתעוררת מאוד מורכבת מבחינה משפטית ומערבת נושאים של ירושה של מקרקעין ושל התיישנות והכל לפי החוקים התורכיים. לפי חוק הירושה כלשונו מתן רשות להשתמש בנכס אינה שוללת את זכות הירושה. א ב ל - בשנת 1940 החוק שחל בארץ לענין ירושה ולענין זכויות במקרקעין היה החוק האזרחי התורכי. איני בקיא בחוק זה וראוי למצוא מישהו שמבין בכך כדי לברר מהן תוצאות הפעולות של "אבא". בנוסף יש לשים לב לענין נוסף: אבא נתן את הבית במתנה והאח משתמש בבית משנת 1940. לפי חוק ההתיישנות נראה לי שאף אחד מהיורשים האחרים אינו יכול לתקוף היום בבית משפט את זכויות אותו אח (או יורשי האח)בנכס. להערכתי לא ניתן יהיה להוציא את המתגוררת או את בני משפחתה מהנכס. מומלץ מאוד שתפנו לקבל ייעוץ מאת מומחה במקרקעין שיש לו ידע בדיני התיישנות ובדיני המקרקעין שקדמו לחוק המקרקעין הישראלי הנוכחי (ספר החוקים האזרחי התורכי שחל אז מכונה "מג'לה"). .
11 באוגוסט 2016
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
