שנת 2024 היתה הקשה ביותר בכבישי ישראל מאז 2007, עם 436 הרוגים, עלייה חדה של 21% לעומת השנה הקודמת, ונראה שהשנה הנוכחית, 2025, לא תהיה טובה יותר. על פי נתוני עמותת אור ירוק שהתפרסמו לאחרונה, עד נובמבר כבר נהרגו 388 בני אדם בתאונות דרכים, והשנה מתועדת כ"הקטלנית והמדממת ביותר בכבישים ב-20 השנים האחרונות".
מאחורי הסטטיסטיקה היבשה נמצאים אלפי נפגעים וכמות עצומה של סבל, אולם רבים מהנפגעים מחמיצים פיצויים משמעותיים בשל טעויות שניתן למנוע בקלות. "דווקא בשעה שהכבישים הופכים מסוכנים יותר, חשוב מתמיד שנפגעי תאונות הדרכים יכירו את זכויותיהם וימנעו מטעויות שמחמירות את הנזק - גם הבריאותי וגם הכלכלי", מדגישה עו"ד לימור בר פרץ ממשרד חזוט בר זבינצקי, המתמחה בתביעות נזקי גוף.
משרד חזוט בר זבינצקי מטפל במאות נפגעי תאונות דרכים מדי שנה ומסייע להם למצות את זכויותיהם בכל הרבדים המשפטיים והרפואיים. עם זאת, מדי יום נתקלים במשרד בתיקים שבהם נעשו טעויות בשלבים המוקדמים לאחר התאונה, טעויות שמקשות על התהליך המשפטי ומקשות על קבלת הפיצוי הנדרש כל כך לשיקום ולהמשך החיים התקינים. חלק מהטעויות הללו נובע מחוסר ידיעה, אחרות מלחץ נפשי, וחלק מהתנהלות לא נכונה מול חברות הביטוח.
"המטרה שלנו היא לא רק לטפל בבעיות שכבר נוצרו, אלא בעיקר למנוע אותן מלהתרחש", מוסיפה עו"ד בר פרץ. "ההבדל בין פעולה נכונה ושגויה בימים הראשונים אחרי התאונה יכול להיות ההבדל בין פיצוי הולם לבין ויתור על עשרות אלפי שקלים".
להלן עשר הטעויות הנפוצות ביותר שצוות המשרד מזהה בפרקטיקה המקצועית שלו וכיצד להימנע מהן:
1. איחור בפנייה לטיפול רפואי - "אני מרגיש בסדר, אין צורך ברופא"
רבים סבורים שאם הם מרגישים "בסדר" מיד לאחר התאונה וכי אין להם צורך בטיפול רפואי מיידי ועל כן אינם נבדקים. "זוהי אחת הטעויות החמורות ביותר שאני רואה", מדגישה עו"ד בר פרץ. "האדרנלין וההלם מסתירים את הכאב, ובסופו של דבר פגיעות שונות מתגלות רק כעבור שעות או ימים. נפגע שמחכה שבוע לפני שהוא פונה לרופא יתקשה מאוחר יותר להוכיח שהפגיעות אכן נגרמו כתוצאה מהתאונה".
מה מומלץ לעשות?
עו"ד בר פרץ: "פנו לטיפול רפואי תוך 24 שעות, גם אם אתם מרגישים בסדר. בקשו בדיקה מקיפה ותדאגו שיהיה תיעוד של כל תלונה, גם קלה לכאורה".
2. אי תיעוד כאבים ומגבלות
הנפגע פונה לקבלת טיפול רפואי אך אינו מוודא כי כלל הכאבים והמגבלות שחווה בתקופה שלאחר התאונה תועדו על ידי הרופאים המטפלים. "התיעוד הרפואי הוא הבסיס לכל תביעה", מסבירה עו"ד בר פרץ. "נפגע שלא מוודא שכל תלונותיו נכתבו בסיכום הרפואי ומסתמך על הרופא עלול לגלות שחודשים מאוחר יותר אין תיעוד רפואי התומך בטענותיו".
כיצד יש לפעול?
עו"ד בר פרץ: "דווחו לרופא על כל כאב, מגבלה או אי נוחות. התעקשו שכל התלונות יתועדו בכרטיס הרפואי".
3. הנחה ש"אם אין שבר, אין פיצוי"
רבים מאמינים שרק פגיעות חמורות עם שברים מזכות בפיצוי, אך מדובר באמונה שגויה. לדברי עו"ד בר פרץ מדובר בתפישה מוטעית לחלוטין. "פגיעות ברקמות רכות, זעזועי מוח קלים והפרעות נפשיות יכולות לזכות בפיצויים משמעותיים", היא אומרת ומדגישה: "התייחסו ברצינות לכל פגיעה. גם כאבי צוואר או פגיעות נפשיות עלולות להיות משמעותיות לטווח הארוך".
4. חוסר מודעות לזכויות בביטוח הלאומי
מדובר באי הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה או תאונה בדרך לעבודה בגלל חוסר מודעות לזכויותינו כעובדים. "נפגעים רבים לא מבינים שהם יכולים ואפילו חייבים להגיש תביעה גם לביטוח הלאומי ולא רק לביטוח החובה", מסבירה עו"ד בר פרץ. "מדובר בזכויות נפרדות שמשלימות זו את זו".
לדבריה, יש לבדוק אם התאונה קרתה בעבודה או בדרך אליה, ומומלץ לעשות זאת בליווי עורך דין המתמחה בנושא. "במידה שאכן מדובר בתביעת עבודה", היא מוסיפה, "יש למצות את הזכויות המגיעות מהביטוח הלאומי".
5. הסכמה לחקירה של חברת הביטוח ללא ליווי
הסכמה לחקירה פרטית או למפגש עם נציג חברת הביטוח ללא ייצוג משפטי היא טעות שעלולה לעלות ביוקר. "חברות הביטוח מעסיקות חוקרים מקצועיים", מזהירה עו"ד בר פרץ. "הם יודעים איך לנסח שאלות שהתשובות עליהן עלולות לפגוע בתביעה. נפגע שמגיע לחקירה בלי ליווי פוגע בעצמו ובמיצוי הזכויות שלו. לעולם אל תסכימו לחקירה או לפגישה ללא ליווי עורך דין מנוסה. זוהי זכותכם החוקית".
6. הסתמכות על רופא משפחה ולא על מומחים
להסתפק בקבלת טיפול רפואי אך ורק מרופא המשפחה מבלי לקבל הפנייה למומחים רלוונטיים היא טעות. "רופא המשפחה הוא נקודת התחלה מצוינת, אבל לא תמיד בעל המומחיות הנדרשה לאבחון ותיעוד מדויק של פגיעות מורכבות", מסבירה עו"ד בר פרץ. "פנייה למומחה אורתופד, נוירולוג או פסיכיאטר היא הכרחית ויכולה לחשוף נזקים שלא התגלו בבדיקה ראשונית".
איך כדאי לפעול?
עו"ד בר פרץ: "דירשו הפניות למומחים רלוונטיים. כל התמחות נוספת מחזקת את התיק ועשויה להגדיל את הפיצוי".
7. ויתור על זכויות בשל "אשם בתאונה"
רבים סבורים כי אם הם אשמים במידה כלשהי בתאונה, הם אינם זכאים לפיצוי. זוהי טעות. "זוהי אחת התפישות המוטעות הנפוצות ביותר", מדגישה עו"ד בר פרץ. "בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אין משמעות לשאלת האשמה. גם נהג שגרם לתאונה באשמתו המלאה זכאי לפיצוי מלא על נזקי הגוף שנגרמו לו".
מה ניתן לעשות אם יש לי אשם תורם לתאונה?
עו"ד בר פרץ: "יש לתבוע את מלוא הפיצוי המגיע לכם ללא קשר לשאלת האשמה. זו זכות חוקית מוגנת".
8. אמונה ש"הביטוח ידאג לי"
זוהי טעות להסתמך בצורה עיוורת על חברת הביטוח, ללא בדיקה עצמאית של הזכויות. "חברות ביטוח הן חברות מסחריות שמטרתם לשמור על הרווחיות", מזכירה עו"ד בר פרץ. "הן לא פועלות מטבען כדי למקסם את הפיצוי של המבוטח. רק בדיקה מקצועית ואובייקטיבית של הזכויות מאפשרת להבין מהו הפיצוי האמיתי שמגיע ולעתים הפער בין ההצעה הראשונית לבין הזכאות המלאה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים".
לדברי עו"ד בר פרץ, על מנת שנבטיח את מלוא הזכויות והפיצויים המגיעים לנו, יש לקבל ייעוץ משפטי עצמאי על היקף הזכויות. "אל תסתפקו בהצעה הראשונה של הביטוח", היא מדגישה.
9. היעדר מסמכים וקבלות
אי שמירה מסודרת של כל המסמכים, הקבלות וההתכתבויות הקשורות לתאונה עלולה לפגוע בהמשך במיצוי הזכויות. לדברי עו"ד בר פרץ, לאחר התאונה יש לשמור כל קבלה על הוצאה רפואית, כל נסיעה לבדיקה רפואית, כל יום היעדרות מהעבודה וכל הוצאה כלשהי אחרת שהיתה לכם ושקשורה לפציעה שלכם. "הכל", היא אומרת, "צריך להיות מתועד ומסודר. ההמלצה שלי היא לפתוח תיק/ קלסר מיוחד ולשמור בו בצורה מסודרת כל מסמך הקשור לתאונה".
10. בחירת עורך דין ללא התמחות בתחום
בחירה בעורך דין כללי או המלצה של חבר ללא בדיקת התמחות בתחום נזקי הגוף עלולה לעלות ביוקר. "תאונות דרכים הן תחום מקצועי מורכב המשלב משפט, רפואה וכלכלה", מסכמת עו"ד בר פרץ. "עורך דין שלא מתמחה בתחום לא יוכל לזהות את כל ההזדמנויות לפיצוי ולא יבין איך לנהל משא ומתן יעיל מול חברות הביטוח. ההבדל בפיצוי יכול להגיע למאות אחוזים". לכן, לדבריה, יש לבחור עורך דין המתמחה במפורש בתביעות נזקי גוף ותאונות דרכים ולבדוק את הניסיון והתוצאות שלו בתחום.
איך לנהוג נכון מהרגע הראשון?
לדברי עו"ד בר פרץ, הצעדים הנכונים מתחילים כבר ברגעים הראשונים אחרי התאונה. מיד לאחר התאונה חשוב לפנות לטיפול רפואי, גם אם התחושה היא שהכל בסדר, כדי לוודא שאין פגיעות נסתרות וליצור תיעוד רפואי ראשוני. במידת האפשר לתעד את זירת התאונה ולרשום את כל פרטי המעורבים ועדי ראייה ולדווח למשטרה. פעולות אלו יכולות להיות מכריעות מאוחר יותר.
בימים שלאחר מכן מומלץ לתעד כל כאב או מגבלה, לשמור בקפידה כל מסמך, קבלה או מסרון הקשור לטיפול ולקושי שנגרם, ולהימנע ממתן הצהרות או הודעות מיותרות לחברת הביטוח. במקביל, חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בנזיקין, שיוכל לכוון כבר מהשלב הראשון ולמנוע טעויות שעלולות לפגוע בזכויות.
"תאונת דרכים היא אירוע שמשנה חיים, ולכם מגיע פיצוי הוגן שיעזור לכם להחזיר את חייכם למסלול", מדגישה עו"ד בר פרץ. "הדרך הטובה ביותר להבטיח זאת היא להימנע מהטעויות הנפוצות מלכתחילה. אל תיתנו לרגעי לחץ ואי ודאות לגרום לנזק קבוע לעתיד הכלכלי שלכם".
במשרד חזוט בר זבינצקי מדגישים כי פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי אינה רק מומלצת, היא חיונית. "מנסיוננו, כל צעד נכון שנעשה בתחילת הדרך משפיע משמעותית על תוצאות התיק", מסכמת עו"ד בר פרץ. "ליווי מקצועי כבר מהשלב הראשון מאפשר למנוע טעויות, לאסוף את הראיות הנכונות ובעיקר להבטיח שהנפגע יקבל את מלוא הזכויות והפיצויים המגיעים לו."
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
תוכן ממומן
