בעקבות המהומות בצרפת, עו"ד שרון נהרי בוחן מה היה קורה אילו מחאה דומה הייתה פורצת בישראל. הוא מסביר שעצם ההשתתפות בהפגנה אינה עבירה, ושאחריות פלילית נקבעת לפי מעשיו של כל נער ולא לפי הקהל שסביבו. הוא מפרט את ההגנות המיוחדות לקטין עצור, ובהן החוק החדש שמאפשר נוכחות עורך דין בחקירה. בהמשך הוא מתייחס למשקלם של סרטונים מהרשת כראיה, לפציעות מאמצעי משטרה, ולשאלה אם תיק פלילי בגיל צעיר נשאר לכל החיים.
עו"ד נהרי, כשאתה רואה מספר כזה של עצורים, מה עולה לך בראש?
"אני חושב קודם כול על הפער שבין המספרים לבין הסיפור של כל נער: מי בא למחות, מי חסם, מי השליך חפץ, מי הצית, ומי רק נקלע למקום שבו איבדה המחאה שליטה."
האם תרחיש כזה יכול לקרות בישראל?
"מחאת תלמידים גדולה יכולה להתפתח במהירות, בייחוד כשהיא מאורגנת ברשת וכשמצטרפים אליה גורמים נוספים. המשטרה עשויה להידרש להתמודד בו בזמן עם קהל גדול ועם מעשי אלימות. אבל אסור להניח שכל נער בקהל הוא עבריין, ואסור להתעלם מפגיעה ממשית באנשים או ברכוש. שתי החובות מתקיימות יחד: להגן על הציבור ולהגן על חופש המחאה."
האם קטין רשאי בכלל להפגין? הוא צריך אישור מההורים?
"גם לקטין יש זכות להפגין. ככלל, קטין אינו נדרש לאישור מהוריו כדי להשתתף במחאה ציבורית. עם זאת, הפגנות מסוימות, ובהן אסיפות או תהלוכות העונות לתנאים הקבועים בפקודת המשטרה, מחייבות רישיון. קטינות אינה מבטלת את חופש הביטוי וההתכנסות, אך היא מחייבת את הרשויות להתחשב בגיל ובפגיעוּת של המשתתף."
איפה עובר הקו בין מחאה לגיטימית לעבירה?
"הקו אינו עובר בעצם הנוכחות ברחוב. חסימת שער בית ספר או כביש עשויה להפריע ללימודים, לתנועה או לסדר הציבורי ולהקים חשיפה משפטית, אך הדבר תלוי בנסיבות, בהוראות שניתנו ובמעשיו של כל נער. הצתה, ביזה, תקיפה או השלכת חפצים הן עניין אחר. גם כשכמה משתתפים עברו עבירה, אין לייחס אותה אוטומטית לכל מי שהיה במקום. צריך להוכיח מעשה אישי ולקשור אליו את החשוד בראיות."
ומה אם המחאה "נחטפה" בידי גורמים חיצוניים, או שהנער טוען שהוא "רק היה שם"?
"הטענה שהמחאה 'נחטפה' אינה פוטרת קטין מאחריות אם ביצע בעצמו עבירה, אבל היא עשויה להיות חשובה להבנת חלקו: האם יזם את המעשה, נסחף אחרי אחרים, הושפע מלחץ קבוצתי או ניסה להתרחק. גם הטענה שמפגין מסוים 'רק היה שם' אינה סוף הבירור. סרטונים, עדים וראיות אחרות צריכים להיבדק בהקשרם, ולא לפי תמונה בודדת או כיתוב ברשת."
מה קורה מרגע שנער נעצר?
"מרגע ששוטר עוצר נער, עליו להסביר לו את סיבת המעצר ואת זכויותיו. לקטין חשוד עומדות הגנות מיוחדות, ובהן הודעה להורה או לקרוב מתאים והזכות להיוועץ בעורך דין. ביולי 2026 נחקק בישראל, כהוראת שעה לחמש שנים, חוק המקנה לקטין הנחקר כחשוד זכות שעורך דין יהיה נוכח בחקירה. החוק מאפשר חריגים מצומצמים, ובתנאים מסוימים ניתן לדחות את כניסת עורך הדין או להתחיל בחקירה לפני הגעתו. קיימים גם חריגים להודעה להורה או לנוכחותו, אך הם אינם אמורים להפוך לכלל. לא כל מי שנלקח לתחנה חייב להישאר במעצר, והמשך המעצר טעון הצדקה וביקורת שיפוטית."
ומה קורה כשהמשטרה עוצרת מאות מפגינים בבת אחת?
"גם במעצר המוני אין לבטל את ההגנות האלה בשל עומס. הדין מחייב הפרדה בין עצורים קטינים לבגירים, בכפוף להוראות הרלוונטיות."
מה צריכים ההורים לעשות כשהם מגלים שהילד נעצר?
"הורה צריך לברר מיד היכן מוחזק הקטין, מה החשד נגדו ומי מייצג אותו. עורך דין יכול לבדוק אם נשמרו זכויותיו, אם הופעל כוח ואם יש בסיס להמשך המעצר."
האם סרטון מההפגנה, אפילו כזה שהנער העלה בעצמו, יכול לשמש נגדו?
"צילום מהפגנה, לרבות סרטון שהנער עצמו העלה, עשוי לשמש ראיה, אך אינו מוכיח לבדו את נסיבות האירוע. צריך לבדוק מי צילם, אם הסרטון מלא ואותנטי, מה קדם לו ומה אירע אחריו, ואם ניתן לזהות בוודאות את המצולם. פרסום ברשת עלול גם לחשוף מידע אישי וליצור לחץ ציבורי, אך הכרעה פלילית צריכה להתבסס על ראיות שנבדקו ועל בחינה פרטנית."
בצרפת דווח על נער שנפצע קשה מרימון הלם. מה קורה בישראל כשקטין נפגע מאמצעי משטרתי?
"בצרפת דווח כי ידו של נער בן 15 נקטעה לאחר שהרים רימון הלם משטרתי. בישראל, פגיעה מאמצעי משטרתי מחייבת בירור עובדתי ורפואי דחוף. המשפחה יכולה לפנות למח"ש ולבחון תביעה אזרחית, בהתאם לנסיבות. חשוב לשמור תיעוד רפואי, סרטונים ופרטי עדים. מנגד, נער שמרים רימון כדי להשליך אותו לעבר שוטרים עלול לשאת באחריות פלילית. פציעתו אינה מוחקת את המעשה, כשם שחשד למעשה אינו פוטר את המשטרה מבדיקת נסיבות הפציעה."
האם תיק שנפתח בגיל 16 הוא גזר דין לכל החיים?
"לא. מעצר אינו הרשעה, וההליך הפלילי בקטינים נועד להתחשב גם באפשרות לשיקום. בהתאם לעבירה ולנסיבות, אפשר לבחון מסלול טיפולי או חלופה להליך פלילי. גם ההשלכות על רישום פלילי, גיוס, לימודים ותעסוקה תלויות בתוצאה ובהוראות הדין, ולא ניתן להסיק אותן מעצם המעצר. מול מחאה סוערת, האחריות היא להפריד בין נערים שונים, לברר עובדות ולפעול נגד אלימות בלי להפוך מחאה של צעירים לעבירה קולקטיבית."
עו"ד שרון נהרי, עורך דין פלילי העוסק בעבירות צווארון לבן, עבירות מין, הסגרות ופשיעה בינלאומית
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
