מתיחות בין הצדדים והניסיון לגשר על פערים עמוקים בתיקי נתניהו (אילוסטרציה: AI)
עיקרי הכתבה:
· הסיכוי להסדר טיעון נמוך בשלב זה, כל עוד אין שינוי בעמדות היסוד, בעיקר בשאלת ההודאה והקלון.
· קיים מרחב תמרון בעבירות – אך הוא מצטמצם בתיקים ציבוריים – מעבר משוחד להפרת אמונים הוא אפשרי, אך בתיקים בעלי הד רחב הגמישות מוגבלת.
· הסבירות הגבוהה היא להמשך ניהול המשפט – שינוי כיוון אפשרי רק אם תחול תזוזה בעמדות או תיווצר נקודת מפנה בהליך.
___________________________________________
היוזמה של הנשיא יצחק הרצוג לקדם שיחות גישור בתיקי נתניהו מגיעה על רקע דיון ציבורי שהולך ומתגבר בשבועות האחרונים סביב האפשרות לסיים את ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה באמצעות הסדר טיעון או חנינה. זאת לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו פנה לנשיא וביקש לשקול הענקת חנינה עבורו, על רקע המצב הביטחוני והצורך, לטענתו, לייצב את המערכת הציבורית. לצד זאת, נשמעו גם דרישות נוקבות מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כלפי הנשיא הרצוג – למתן חנינה לנתניהו.
על רקע ההתפתחויות הללו, בחר הנשיא הרצוג לנסות מסלול ביניים: קידום הידברות בין הצדדים באמצעות גישור פלילי, שנועד לבחון האם ניתן להגיע להסדר שיביא לסיום המשפט. במסגרת זו זומנו נציגי התביעה וסנגוריו של נתניהו לבחינת האפשרות לקרב עמדות.
אלא שכבר בשלב הזה ברור כי נקודות הפתיחה רחוקות זו מזו: מצד אחד, התביעה, בהנחייתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, עומדת על דרישת קלון - שמשמעותה בין היתר, הגבלה משמעותית על המשך דרכו הציבורית של נתניהו. מצד שני, נתניהו אינו מוכן להודות בעבירות המיוחסות לו או לפרוש מהחיים הפוליטיים. בתוך הפער הזה פועל מנגנון הגישור הפלילי, שמבוסס על נכונות הצדדים להתגמש - תנאי שבלעדיו גם הליך גישור מתקדם מתקשה לייצר פתרון.
בתוך המתח הזה, מסביר עו"ד שרון נהרי, כיצד פועלים הסדרי טיעון בתיקים מתוקשרים, מהו תפקידו של שופט מגשר, ועד כמה יש בכלל סיכוי להסדר במצב הנוכחי.
כשעמדות הפתיחה כ"כ רחוקות, האם בכלל יש היתכנות אמיתית להסדר טיעון או שמדובר במהלך טקטי בלבד?
"הדיון סביב אפשרות להסדר טיעון או חנינה בעניינו של בנימין נתניהו מעלה שאלות יסוד על גבולות ההליך הפלילי ועל האיזון בין שיקולים משפטיים טהורים לבין אינטרס ציבורי רחב", מסביר עו"ד נהרי. "כאשר עמדות הפתיחה רחוקות כל כך, ובעיקר כאשר התביעה עומדת על קלון והנאשם מסרב להודות, מדובר בפער שאינו רק משפטי אלא עקרוני. במצבים כאלה משא ומתן נפתח לא פעם כמהלך טקטי, אך ניסיון מלמד שגם פערים עמוקים יכולים להצטמצם כאשר אחד הצדדים משנה את הערכת הסיכון שלו. נכון לעכשיו ההיתכנות להסדר אינה גבוהה, אך גם אינה נשללת לחלוטין", אומר עו"ד נהרי. "נכון לשלב זה, כל עוד אין שינוי בעמדות היסוד של הצדדים ובעיקר בשאלת ההודאה והקלון, הסיכוי להסדר טיעון נמוך. הוא עשוי להפוך לריאלי רק אם אחד הצדדים יסכים לזוז מהעמדה העקרונית שלו".
עד כמה הודאה היא תנאי הכרחי להסדר טיעון - והאם קיימים מודלים של הודאה חלקית או ניסוחים שמאפשרים לצדדים להתגמש?
"ככלל, הסדר טיעון נשען על הודאה. ללא הודאה קשה מאוד להצדיק סיום של הליך פלילי. עם זאת, בפועל קיימים מודלים של הודאה חלקית או ניסוחים מרוככים, שמאפשרים לצדדים להתגמש מבלי לוותר לחלוטין על עמדותיהם". עו"ד נהרי מסביר כי - ניסוח מרוכך יכול להתבטא בכך שהנאשם מודה בחלק מהעובדות אך לא בכל היסודות הנפשיים של העבירה. "לדוגמה, הודאה בקבלת טובת הנאה ללא הודאה בכוונה פלילית של שוחד. אפשרות נוספת היא הודאה בעבירה קלה יותר, כגון הפרת אמונים במקום שוחד, או ניסוח עובדתי מצומצם שמותיר לבית המשפט מרחב לקביעות משפטיות. במקרה הזה הקושי המרכזי אינו רק עצם ההודאה אלא המשמעות הנלווית לה, ובעיקר שאלת הקלון, שהיא בעלת השלכה ישירה על המשך החיים הציבוריים".
בהינתן נקודות הפתיחה הקונקרטיות: דרישת קלון מצד התביעה מול סירוב להודאה ופרישה מצד נתניהו, איפה לדעתך נמצא הפער הבלתי ניתן לגישור, ואם בכלל יש נקודת חיבור אפשרית בין הצדדים?
"נקודת הפער המרכזית נמצאת בדיוק שם. ניתן לעיתים לגלות גמישות בעבירות, בעונש ואף בניסוח, למשל מעבר מעבירת שוחד לעבירה של הפרת אמונים, אך קלון הוא קו אדום מהותי. כל עוד התביעה עומדת עליו והנאשם מסרב לו, קשה לראות נקודת חיבור אמיתית שתאפשר הסדר".
האם יש מרחב תמרון אמיתי סביב סוג העבירות - למשל מעבר משוחד להפרת אמונים, או שמדובר בקווים אדומים שלא ניתן לחצות?
"בפועל, קיים מרחב תמרון ולעיתים אף משמעותי בין עבירות שונות, וזהו כלי נפוץ בהסדרי טיעון. מעבר משוחד להפרת אמונים הוא דוגמה מוכרת. עם זאת, ככל שמדובר בתיק ציבורי בעל הד רחב, כך מרחב הגמישות מצטמצם בשל הצורך לשמור על אמון הציבור".
מה התפקיד האמיתי של שופט מגשר בהליך הפלילי ועד כמה הוא יכול להשפיע על הצדדים ולקרב ביניהם?
עו"ד נהרי מסביר כי בתוך התהליך הזה נכנס לעיתים שופט מגשר. "מדובר בשופט מנוסה שאינו יושב בדין בתיק עצמו, ותפקידו לנסות לקרב בין הצדדים באמצעות שיח בלתי פורמלי. הוא בוחן את חומר הראיות באופן כללי, מציף בפני כל צד את הסיכונים והחולשות בעמדתו, ולעיתים אף נותן הערכה לא מחייבת לגבי סיכויי ההליך. השופט המגשר אינו כופה פתרון, אך עצם ההערכה שלו יכולה להשפיע מאוד על נכונות הצדדים לזוז מהעמדות שלהם, במיוחד כאשר מדובר בהערכת סיכון אמיתית של הרשעה או זיכוי".
עו"ד נהרי מדגיש כי להערכה של שופט מגשר יכולה להיות השפעה ממשית על עמדות הצדדים. "כאשר שופט מנוסה מציג לצד מסוים את הסיכון המשפטי שבו הוא מצוי, הדבר עשוי להביא לשינוי עמדה. ישנם מקרים שבהם הערכה ברורה של שופט לגבי סיכויי הרשעה או זיכוי הייתה הגורם שהוביל להסדר לאחר תקופה של קיפאון".
אילו שיקולים ציבוריים נכנסים בפועל אל תוך קבלת ההחלטות המשפטיות?
"לצד השיקולים המשפטיים, בתיקים מסוג זה נכנסים גם שיקולים ציבוריים, גם אם לא באופן רשמי. אמון הציבור, יציבות שלטונית ויכולת התפקוד של הנהגה בזמן משפט פלילי הם שיקולים שמרחפים מעל ההליך.
בהקשר זה ניתן להזכיר כי בדין הצרפתי קיימת גישה שונה, שלפיה ככלל לא מעמידים ראש ממשלה או נשיא מכהן לדין במהלך כהונתו, אלא במקרים חריגים של פשעים חמורים במיוחד. הרציונל הוא שהליך פלילי פוגע בתפקוד, ברצון הבוחרים ובאינטרס הציבורי. בישראל לא אומצה גישה זו, והדין מאפשר ניהול הליך פלילי גם נגד ראש ממשלה מכהן.
בפועל, שיקולים ציבוריים כן משפיעים בעקיפין, בעיקר בתיקים רגישים, אך אינם מחליפים את הדרישה לעמידה בסטנדרטים משפטיים. השוואה לדין הצרפתי מדגישה את ההבדל, שכן בישראל אין חסינות מהותית לנבחר ציבור מכהן".
מניסיונך, מה נקודת השבירה בהליכי גישור מהסוג הזה - הרגע שבו צד אחד מבין שהוא חייב לזוז מהעמדה שלו והאם זה יכול לקרות בתיק נתניהו?
עו"ד נהרי אומר כי: "נקודת השבירה בגישור פלילי מתרחשת כאשר אחד הצדדים מבין שהסיכון שבהמשך ההליך גבוה מהוויתור שיידרש ממנו במסגרת הסדר. אצל נאשם זה יכול להיות חשש מהרשעה חמורה, ואצל התביעה חשש מקושי ראייתי. נקודת שבירה יכולה להיווצר כאשר אחד הצדדים משנה את הערכת הסיכון שלו. זה יכול לקרות אם מתגלה קושי ראייתי משמעותי או לחלופין אם מתגבשת תשתית ראייתית חזקה יותר מהצפוי. לעיתים גם משך ההליך והמחיר הנלווה לו מובילים לשינוי בגישה".
עו"ד נהרי מוסיף כי בתיק הנוכחי טרם נראית נקודה ברורה כזו, אך היא עשויה להתפתח ככל שההליך מתקדם.
האם הסבירות הגבוהה היא להמשך המשפט, למתן חנינה כפי שטראמפ דורש מהנשיא הרצוג, או שעדיין יש חלון להסדר טיעון מפתיע?
עו"ד נהרי מעריך כי: "מבחינת התרחישים האפשריים, ניתן לדבר על המשך ניהול המשפט עד להכרעה, על אפשרות להסדר טיעון אם ייווצר שינוי בעמדות, ועל האפשרות החריגה של חנינה. סמכות החנינה נתונה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, והיא מופעלת בדרך כלל לאחר הרשעה. יחד עם זאת קיימים חריגים היסטוריים, כמו פרשת קו 300, שבה ניתנה חנינה עוד לפני משפט בנסיבות ביטחוניות יוצאות דופן, מצב שונה מהותית מהמצב הנוכחי. במקביל, נשמעו קריאות מצד הנשיא לעודד הידברות בין הצדדים ולאחר מכן לשקול גם פתרונות רחבים יותר. זה אינו מסלול אופייני, אך הוא נמצא בתוך גבולות האפשרי. נכון לעכשיו, הסבירות הגבוהה היא להמשך ניהול המשפט, אך קיימת אפשרות לשינוי כיוון אם תחול תזוזה בעמדות או אם תיווצר נקודת מפנה במהלך ההליך".
אם נתרחק רגע מהמקרה הספציפי הזה - מהם כללי הזהב להצלחה בגישור פלילי ובאיזה מקרים הסדר יכול לעבוד?
"הסדר טיעון הופך לאפשרי כאשר שני הצדדים מבינים את הסיכונים האמיתיים שבהמשך ההליך. הצלחת גישור מחייבת נכונות עקרונית להתגמש, הבנה עמוקה של חומר הראיות והיכולת לבנות פתרון שמאפשר לכל צד הישג מסוים. כאשר אחד הצדדים נותר נעול על עמדה עקרונית ללא גמישות, הסיכוי להסדר נמוך מאוד".
עו"ד נהרי מסכם ואומר כי: "בסופו של דבר, התיק ממחיש את המתח בין משפט פלילי לבין מציאות ציבורית מורכבת. הפערים בין הצדדים עמוקים, אך המערכת אינה פועלת במסלול אחד בלבד. לצד האפשרות להכרעה שיפוטית מלאה, קיימים גם מסלולים של הידברות, הסדר ואף פתרונות חריגים יותר, ככל שיתקיים שינוי אמיתי בעמדות או בתנאים".
עו"ד שרון נהרי נמנה עם בכירי המשפטנים הפליליים בישראל. הוא מומחה בעל שם בעבירות צווארון לבן, פשיעה בינלאומית, הסגרות ועבירות מין. לאורך השנים ייצג דמויות מפתח בציבוריות הישראלית ורשם לזכותו שני תקדימים משמעותיים בבית המשפט העליון.
משרדו של עו"ד נהרי זוכה להכרה עקבית בצמרת הדירוגים המקצועיים (כולל דירוג "גלובס") מאז שנת 2011. מעבר לפעילותו השוטפת, הוא מכהן כיו"ר ומייסד הוועדה להסגרות ופשיעה בינלאומית בלשכת עורכי הדין, ומנהל רשת סניפים חובקת עולם באירופה, ארה"ב ואסיה.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
