עיקרי הכתבה:
- לא כל מי שמוכר כשורד שואה מקבל קצבה חודשית: חשוב לבדוק באיזה מסלול זכאות מדובר ומה נלווה אליו
- זכויות רבות, במיוחד בתחומי סיעוד, רפואה והטבות נוספות, אינן ניתנות אוטומטית ודורשות פנייה ובדיקה
- גם לאחר קבלת זכויות, ניתן במקרים מסוימים להגדיל תגמולים או לממש זכויות נוספות בהתאם למצב רפואי או כלכלי
___________________________________________________
לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה שייפתח ב־13 באפריל 2026, שוב עולה תמונה לא פשוטה: מספר שורדי השואה בישראל הולך ופוחת, ורבים מהם עדיין נאבקים ביומיום על קיומם ולעיתים אינם מממשים את הזכויות המגיעות להם על פי חוק.
לפי נתוני הרשות לזכויות שורדי השואה, כפי שהוצגו במסמך שהוכן לוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה בכנסת, חיים כיום בישראל כ - 109,000 שורדי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית המקבלים תגמול או מענק מהרשות. בשנה האחרונה בלבד ירד מספרם בכ־10% ונפטרו כ - 12,000 מתוכם. הגיל הממוצע עומד על 88, כ־73% מהם מוכרים כסיעודיים ברמות תלות שונות, וכמחציתם אלמנים או אלמנות. במקביל, בשנת 2025 הוענקו באמצעות הרשות כ־4 מיליארד שקל בתגמולים ובמענקים ישירים ועוד כ־1.2 מיליארד שקל בהטבות.
הנתונים מצביעים על היקף סיוע ציבורי רחב, אך גם על מערכת מורכבת שלא כל הזכויות בה ניתנות באופן אוטומטי, ולא כל מי שזכאי לה מצליח למצות אותה. חלק מההטבות תלויות בסוג ההכרה, אחרות במבחני הכנסה, במצב הרפואי, במועד העלייה לישראל או בשאלה אם מדובר בניצול עצמו, בבן או בת זוג או ביורשים. כך, מאחורי המונח "זכויות ניצולי שואה" מסתתרת מערכת מסועפת של מסלולים, תנאים והטבות. העובדות מעידות על המצב בפני עצמן - 37% משורדי השואה זקוקים לסיוע יומיומי במזון ו - 40% מהם מוכרים לשירותי הרווחה.
כמה שורדי שואה חיים בישראל – ומה מצבם?
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רוב המוכרים על ידי הרשות הן נשים (62%), וכמחציתם אלמנים או אלמנות. קבוצות המוצא המרכזיות הן יוצאי ברית המועצות לשעבר, מרוקו, עיראק, רומניה ופולין, ורבים מהשורדים מתגוררים בערים גדולות כמו חיפה, ירושלים ותל אביב.
הנתון הבולט במיוחד הוא רמת התלות: כמעט שלושה מתוך ארבעה שורדים מוכרים כסיעודיים ברמות שונות. בהתאם לכך, חלק משמעותי ממערך הזכויות אינו מתמקד רק בקצבאות, אלא גם בסיוע סיעודי, שירותים רפואיים וליווי יומיומי.
מי מקבל תגמול חודשי, ומי מקבל מענק שנתי?
לא כל שורד שואה המוכר על ידי הרשות מקבל קצבה חודשית. בפועל, הזכאות נחלקת לשני מסלולים עיקריים:
- תגמול חודשי: משולם לכ־35 אלף ניצולים, בהתאם לדרגת נכות, ועשוי להגיע לאלפי שקלים בחודש, עם תוספות למעוטי הכנסה
- מענק שנתי: משולם לכ־74 אלף ניצולים ונפגעי התנכלות אנטישמית, בסך של כ־7,600 שקל בשנה
ההבדל בין המסלולים נובע מסוג ההכרה והחוק שלפיו נקבעה הזכאות. כך, חלק מהשורדים זכאים לקצבה חודשית, בעוד אחרים מקבלים מענק שנתי והטבות נלוות בלבד.
מה קובע את סוג הזכאות?
אחד ההבדלים המרכזיים בזכויות נובע ממועד העלייה לישראל ומהמסלול שבו הוכרה הזכאות. ככלל, מי שעלו לפני 1953 עשויים להיות זכאים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, ואילו אחרים לפי חוק הטבות לניצולי שואה - בהתאם לקבוצת הזכאות שאליה הם משתייכים.
ההבחנה הזו משפיעה על סוג התגמול וההטבות הנלוות.
מה מגיע למי שמקבל רנטה מגרמניה?
קבוצה מצומצמת יחסית, 1,617 ניצולים, מקבלת קצבה חודשית מממשלת גרמניה לפי חוק הפיצויים הפדרלי. מי שמקבלים קצבה חודשית מממשלת גרמניה עשויים להיות זכאים גם לתוספות דרך הרשות לזכויות שורדי השואה, ובהן תוספת חודשית של מאות אירו ומענקים תקופתיים. במקרים של התמודדות עם דמנציה משולם גם מענק שנתי של כ־3,500 אירו.
בנוסף, מקבלי קצבאות מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות עשויים להיות זכאים להשלמה לתגמול ישראלי בהתאם לאחוזי הנכות, כאשר הקצבה מחו"ל אינה נלקחת בחשבון במבחן ההכנסות.
אילו הטבות רפואיות מגיעות לשורדים?
שורדי שואה זכאים לפטור מלא מתשלום עבור תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות, כאשר התשלום מועבר ישירות לקופות החולים וההטבה ממומשת בבית המרקחת.
בנוסף, קיימת השתתפות במימון טיפולים רפואיים הקשורים למחלות שהוכרו כנובעות מהרדיפות, לצד מימון נסיעות לאותם טיפולים. הרשות משתתפת גם במימון ציוד רפואי, כגון מכשירי שמיעה, משקפיים ומכשירי לחץ דם, בהתאם להכרה הרפואית.
לצד זאת, קיימת זכאות לטיפול נפשי באמצעות גופים מקצועיים, כולל טיפול פרטני, קבוצתי וטיפול באמנות, ללא מגבלה קבועה מראש על מספר הפגישות.
אילו זכויות סיעודיות ניתנות, ולמי?
בתחום הסיעוד קיימים שני מסלולים מרכזיים: סיוע ארוך טווח וסיוע קצר מועד.
במסלול הארוך, שורדי שואה זכאים במקרים מסוימים לתוספת של שעות סיעוד שבועיות או לתשלום חודשי נוסף, מעבר לזכאות מביטוח לאומי. כך למשל, חלק מהניצולים זכאים לתוספת של שעות טיפול או לתשלום חודשי של כ־1,800 שקל, בהתאם למצב התפקודי ולמבחני הכנסה.
במקביל, קיימות תוספות נמוכות יותר לקבוצות נוספות, בהתאם לרמת התלות וההכנסות.
במסלול הקצר ניתן סיוע זמני, הכולל מימון של עשרות שעות טיפול לאחר אשפוז או במצב של החמרה בריאותית, בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות.
היקף ההטבות בתחום זה משמעותי במיוחד, נוכח העובדה שכ־73% מהשורדים מוכרים כיום כסיעודיים ברמות שונות.
אילו הטבות ניתנות לניצולים המוכרים בדמנציה?
ניצולי שואה המוכרים במחלת דמנציה זכאים להטבות נוספות בתחום הסיעוד, ובהן סיוע חודשי במימון עובד זר או עזרה סיעודית בבית, השתתפות במימון אשפוז במוסד סיעודי וכן השתתפות במימון מוצרי ספיגה.
בנוסף, במסגרת מסלולים מסוימים, ניתן לקבל גם מענק שנתי של כ־3,500 אירו.
אילו הטבות נוספות מגיעות לשורדי שואה?
לצד הקצבאות והסיוע הרפואי, קיימות גם הטבות נוספות בתחומי הרווחה ואיכות החיים. בין היתר, חלק מהניצולים זכאים למענק הבראה בסך כ־2,500 שקל או להבראה הכוללת טיפולים, וכן להחזר עבור מלווה.
בנוסף, קיימות תוכניות ליווי בקהילה, ובהן מתנדב חברתי המגיע לבית הניצול וליווי אישי במסגרת תוכניות ייעודיות, הכולל סיוע בהתנהלות מול שירותי בריאות ורווחה.
שורדים מסוימים זכאים גם להלוואות, למענק שנתי לציוד ביתי, להשתתפות בשכר לימוד לילדים, ובמקרים מסוימים להטבות בדיור, כגון הנחה במס רכישה. היקף הזכאות וההטבות משתנה בהתאם למצב הרפואי, רמת ההכנסה, סוג ההכרה והמסלול שלפיו נקבעה הזכאות.
מה מקבלים שורדי שואה מעוטי הכנסה?
שורדי שואה המקבלים תגמול לפי הכנסה או תגמול מוגדל לפי הכנסה זכאים לא רק לקצבה חודשית גבוהה יותר, אלא גם להטבות נוספות. בין היתר מדובר בהנחה של 50% בתשלום עבור חלק מצריכת החשמל, בהנחות בתשלום עבור מים, ובמענק שנתי של כ־2,300 שקל.
במקרים מסוימים משולם גם מענק נוסף לנזקקים בסך של עד כ־11,000 שקל בשנה. בנוסף, בני זוג של ניצולים שקיבלו תגמול לפי הכנסה עשויים להיות זכאים להשתתפות בהוצאות הקמת מצבה.
היקף ההטבות נקבע לפי מבחן הכנסה, והוא משפיע לא רק על גובה הקצבה אלא גם על סל ההטבות הנלוות.
האם אפשר להגדיל תגמול שכבר נקבע?
כן. ניתן להגיש בקשה לתגמול מוגדל למעוטי הכנסה, בכפוף למבחן הכנסות, וכן לבקש הכרה במחלות נוספות הקשורות לרדיפות השואה, בצירוף מסמכים רפואיים. בין המחלות המוכרות: יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב, סרטן, אוסטיאופורוזיס, דמנציה ומחלות נוספות.
בנוסף, ניתן לפנות לוועדה רפואית לבחינת החמרה במצב הרפואי. אם נקבעת עלייה באחוזי הנכות, גם התגמול מתעדכן בהתאם.
גם בתחומים נוספים, כמו ירושה או אזרחות, עשויות להתגלות זכויות שלא נבדקו בעבר.
הזכויות וההכרה הרפואית אינן קבועות בהכרח, ויכולות להשתנות לאורך הזמן.
מה קורה אחרי פטירת שורד שואה, והאם לשאירים יש זכויות?
בן או בת זוג של שורד שואה שנפטר עשויים להיות זכאים לקצבה חודשית, כל עוד לא נישאו מחדש. בשלוש השנים הראשונות ממועד הפטירה הקצבה נקבעת לפי דרגת הנכות של המנוח, ולאחר מכן עומדת על כ־2,000 שקל בחודש.
במקרים מסוימים, כאשר השורד קיבל תגמול לפי הכנסה, בן הזוג עשוי להיות זכאי גם לתגמול שארים לפי הכנסה, בכפוף למבחן הכנסות. אם אין בן זוג, ייתכנו זכויות מוגבלות גם לילדים התלויים בשורד.
בנוסף, קיימות זכויות נוספות לשאירים וליורשים, ובהן מענק מצבה והמשך זכאות לתגמולים מסוימים, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
למה עדיין יש זכויות שלא ממומשות?
ריבוי המסלולים וההבחנות בין סוגי הזכאות מקשים על התמונה הכוללת. יש הבדל בין תגמול חודשי למענק שנתי, בין מסלולי הכרה שונים, ובין זכויות השורד עצמו לבין זכויות בני זוג ושאירים.
בנוסף, חלק מההטבות ניתנות באופן אוטומטי, בעוד אחרות מחייבות פנייה יזומה, הגשת מסמכים ולעיתים גם בדיקות רפואיות או כלכליות. לצד זאת, המערכת מתעדכנת מעת לעת, ונוספים בה מסלולים והסדרים חדשים.
הנתונים לקראת יום השואה 2026 ממחישים כי לצד היקף הסיוע, האתגר נותר במימוש בפועל של הזכויות הקיימות.
אז למי פונים כדי לממש זכויות ולא להישאר לבד עם הבירוקרטיה?
למרות ריבוי ההטבות והמסלולים, רבים משורדי השואה ובני משפחותיהם אינם יודעים מאיפה להתחיל ובפועל, לא כל הזכויות ניתנות אוטומטית.
הגוף המרכזי הוא הרשות לזכויות ניצולי השואה, שמרכזת את מרבית התגמולים, המענקים וההטבות. ניתן לפנות אליה ישירות לבדיקת זכאות, הגשת בקשות ועדכון מצב רפואי או כלכלי.
לצד זאת, ועידת התביעות (Claims Conference) מטפלת בזכויות שמקורן בפיצויים מגרמניה, כולל קצבאות ומענקים לניצולים שעומדים בתנאים שנקבעו.
אבל בפועל, מי שמסייעים לרבים מהשורדים ביום־יום הם דווקא ארגוני הסיוע והעמותות. ארגונים כמו עמך, עמותת אביב למימוש זכויות, לתת וכמובן הקרן לרווחת נפגעי השואה מעניקים סיוע נפשי, ליווי חברתי, תמיכה כלכלית, מזון וסיוע רב במיצוי זכויות.
במקרים של קושי תפקודי או צורך בסיוע יומיומי, ניתן לפנות גם לשירותי הרווחה ברשות המקומית או לביטוח הלאומי לצורך בדיקת זכאות לשעות סיעוד והטבות נוספות.
מי שמתקשה להתמצא במערכת או סבור שאינו מקבל את מלוא הזכויות, יכול להיעזר גם בייעוץ משפטי המתמחה בזכויות ניצולי שואה, במיוחד במקרים של דחיית בקשות, צורך בהכרה רפואית נוספת או בירור זכויות לשאירים.
הנקודה החשובה היא לא להניח ש”אם לא קיבלת - כנראה לא מגיע”. במקרים רבים, הזכויות קיימות אבל דורשות פנייה, ליווי ולעיתים גם מישהו שיעזור לעשות סדר.
· המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
