עו"ד דוד ידיד. "יש מענקים וזכויות שאנשים לא מממשים וזה יכול להגיע לאלפי שקלים". צילום: אוהד דיין
עיקרי הדברים:
• רבים מניצולי השואה לא מממשים את מלוא זכויותיהם ויכולים להוציא סכומים נוספים באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי, בדיקה תקופתית של אחוזי נכות ופנייה לקרנות סיוע שונות.
• ארכיונים רבים ברחבי אירופה שומרים מסמכים שלא הושמדו, וכיום עדויות שבעבר נחשבו "שמועה" מתקבלות כראיות תקפות, מה שמאפשר למשפחות לממש זכויות שלא ידעו על קיומן.
• שינויים בחוקי האזרחות בגרמניה ואוסטריה פתחו אפשרויות חדשות למי שבעבר נדחו ותהליכי השבת רכוש עדיין אפשריים במדינות מסוימות למרות הזמן שחלף.
____________________________________________
עם מספר ניצולי השואה בישראל שיורד מתחת ל-123,000, נבחנות שאלות משפטיות מורכבות שממשיכות להעסיק משפחות רבות: האם אפשר עדיין להשיב רכוש שנגזל לפני 80 שנה? מה עושים כשמגלים נכס או חשבון שלא ידענו על קיומו? איך מוכיחים זכאות לאזרחות אירופאית כשאין מסמכים?
עו"ד דוד ידיד, המתמחה בדיני ירושה והשבת רכוש הקשורים לשואה, מסביר בראיון הבא מה הן הזכויות שעדיין ניתן לממש, אילו שינויים חוקיים התרחשו בשנים האחרונות ומדוע אלפי ניצולים עדיין לא מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות להם.
עו"ד דוד ידיד, אלו ראיות נחשבות קבילות כיום, אחרי שכל המסמכים הושמדו?
"קודם כל, זה לא נכון לומר שכל המסמכים הושמדו. יש הרבה מאוד ארכיונים ברחבי העולם, באירופה ובגרמניה, שיש בהם הרבה מאוד מסמכים. אנחנו פונים על בסיס קבוע לארכיונים הללו כדי להוציא מסמכים גם בנושא של השבת רכוש וגם בנושא של אזרחות גרמנית או אוסטרית.
"בנוסף, מה שמוגדר כראיות ובמשפט אזרחי רגיל היה נחשב ל'עדות שמועה' לא מספקת, כיום בתחום הזה נחשב כראיה מספקת. לדוגמה, אם ניצול שואה הגיש בקשה לפני שנים רבות לאיזושהי רשות, בארץ או בחו"ל, והיום אעביר את העדות שלו לגוף אחר, זה ייחשב לראיה תומכת טובה, כי זה מראה שהאדם במשך שנים טען אותן הטענות".
איפה רואים את זה בפועל?
"למשל, המוסד לביטוח סוציאלי הגרמני, שמאפשר כניסה לנעליו של ניצול שואה שנפטר והגשת תביעה לזכויותיו אם הוא נפטר אחרי יוני 2002. במקרה כזה, האדם שיכול לתת עדות כבר נפטר, אז הם מבקשים עדות ממקום אחר, וזה יהיה מספיק. זו ראיה מספקת".
איך פותחים תיק ירושה כשאין תאריך פטירה ברור?
"לצורך העניין הזה יש הליך שממשלת ישראל יצרה והוא נקרא הצהרת מוות. זה נועד בזמנו בראש ובראשונה לנושא של צווי ירושה, במקרים שבהם האדם נפטר ולא יודעים איפה הוא נפטר ובאיזה מועד. בשואה היו הרבה מאוד מקרים כאלה. גם לא יודעים סדר פטירה. למשל, משפחה שהגיעה למחנה השמדה ולא יודעים מי נפטר אחרי מי, כלומר מהו סדר הירושה. יש לשם כך כלי שנקרא הצהרת מוות וזה הליך משפטי אפשרי במדינת ישראל".
האם עדיין ניתן לקבל השבת רכוש שנגזל בשואה, או שכבר חלה עליו התיישנות?
"זו שאלה מורכבת מאוד והתשובה עליה תלוית-מקרה. זה תלוי איפה היה הרכוש, מתי האדם שהרכוש היה שלו במקור הפסיק להיות בעל הרכוש והאם הוא או מישהו מטעמו הגיש תביעה בעבר. זה משתנה לא רק בין מדינה למדינה, אלא גם בתוך המדינה לפעמים, בעיר הרלוונטית. בפולין יש היום מהלך לסיום כל התביעות ועדיין אפשר להגיש במקרים מסוימים בעיירות מסוימות. זה מאוד מאוד תלוי-מקרה וזה בדיוק המקום שבו, עם כל הכבוד ל-AI וכל הטכנולוגיות, אי אפשר להגיע לתוצאה הנכונה בלי לבדוק את המקרה באופן פרטני ומעמיק".
מה קורה כשמשפחה מגלה היום נכס או חשבון שלא ידעה על קיומו?
"השלב הראשון זה לנסות להבין מי האדם שהחשבון או הנכס היו שלו, מתי הנכס כבר לא היה בבעלותו ומה היו הנסיבות. לשנה ולנסיבות יש משמעות רבה. צריך להבין שההליך של השבה הוא ארוך. אצלנו יש תהליכים כאלה שלוקחים מעל עשור. צריך להבין מה הדין החל על אותו נכס כי יש הבדל בין נכס במערב אירופה לבין מזרח אירופה. יש מדינות שאין מה לעשות ויש מדינות שבהן הדבר עוד אפשרי. זה ממש כל מקרה לגופו והוא דורש בדיקה מאוד פרטנית. מה שחשוב זה להבין מה יש - מה היה בנכס ומה יש בו היום".
איך מוכיחים אזרחות או זיקה למדינה כשאין מסמכים רשמיים?
"אפשר למצוא מסמכים. אני אתן דוגמה: הגורם המזכה - נניח הסבא - עלה לישראל, לא משנה אם זה לפני קום המדינה או אחרי, אבל יש על זה תיעוד כלשהו. אז אתחיל בארכיון הציוני למשל, אבין מתי הוא עלה ואמשיך משם. צריך להבין שאם אדם עלה ממדינה מסוימת, זה לא אומר שלפי החוק באותה מדינה ילדיו או נכדיו יהיו זכאים לאזרחות, אבל זו התחלה טובה לבירור.
"פה המקום להזכיר שגם אם בעבר נעשה בירור כזה והתשובה היתה שלילית, יכול להיות שהדין השתנה לטובה. שתי הדוגמאות הקלאסיות לכך הן גרמניה ששינתה את החוק בשנת 2019 ואוסטריה. אם אדם בדק את הנושא ולא היה זכאי בעבר, היום יש סיכוי שהוא זכאי".
איך מוצאים את הראיות?
"אנחנו בדרך כלל פונים לארכיונים שלאור הסיפור אנחנו מניחים ששם יהיה סיכוי גבוה למציאת ראיה ראשית. אני חייב לומר שבהקשר של גרמניה ואוסטריה, אפשר בהחלט לומר שהאוזן קשובה והם די ליברלים מבחינת הוכחת הזכות ולרוב הגישה היא לחיוב ולא לשלילה".
האם ניצולי השואה מצליחים לממש את כל הזכויות שלהם?
"ברמה הבסיסית התשובה היא כן. ברמה העמוקה, תמיד יש זכויות שלא ממומשות. אין הרבה מקרים שבהם אדם לא יכול להוציא עוד כמה שקלים מהרשויות, ביטוח סוציאלי גרמני, קרן הסיוע. אני חושב שיש גם היום פער גדול במימוש הזכויות. אנשים בטוחים שהם קיבלו את כל הזכויות שלהם, מקבלים סכומי כסף ולא מבינים שהם היו יכולים לקבל הרבה יותר. אני לא מבין למה אנשים עוד פונים לגורם שאינו עורך דין, כולל כל מיני עמותות שפשוט עושות עבודה חלקית".
מהי ההמלצה שלך?
"אם אתם רוצים לממש זכויות, לכו לעורך דין. זה עולה כסף, אבל אתם כנראה תקבלו הרבה יותר כסף. והטיפ שלי למי שמקבל קיצבה חודשית, פעם בשנה לפחות, להוציא פלט רפואי מקופת החולים, לפנות לרשות ולבקש שיחשבו מחדש אחוזי נכות. יש כל מיני מענקים וזכויות שאנשים לא מממשים וזה יכול להגיע לאלפי שקלים. זה מהותי".
מהו הצעד הראשון שאתה ממליץ למשפחה שמגלה היום מידע חדש על קרוב שנספה או על רכוש שנגזל?
"אם אני מגלה מידע חדש, ראשית אני מנסה להתייעץ. שנית, מנסה להבין מה השווי של הנכס הזה היום. עם כל מיני כלים דיגיטליים אפשר להגיע בערך להבנה האם נכס בפולין שווה עשרת אלפים יורו או מיליון יורו. לפעמים אם השווי הוא עשרת אלפים יורו, לא בטוח שזה שווה את המאמץ כי רק ההוצאות עלולות להיות בהיקף הזה. הצעד הבא לאחר הבירור הראשוני הוא לפנות לקרובי משפחה בחיים שיכולים לשפוך אור על הנושא".
יש לך דוגמה מהשטח?
"אחד המקרים הוא של אם שסיפרה לבתה על כך שלאב המשפחה היה סיפור קבוע על נכס במקום הזה והזה, וזה היה ארמון. אבל מה עשו עם זה? לא עשו דבר, הפולנים לקחו הכל. הן התחילו לבדוק ואכן התגלה נכס ששווה הרבה מאוד כסף. הן התחילו לפעול בלי להתייעץ עם קרובי משפחה אחרים, ורק אחרי שהוציאו סכום כסף גדול על בירורים והליכים, קרוב משפחה שלהם הודיע להן שהמשפחה כבר קיבלה פיצוי על הנכס. המסקנה: חשוב לבדוק ולברר מלכתחילה".
האם יש זכויות גם לדור השני של ניצולי השואה?
"כפי שקבע בית המשפט העליון בישראל בפרשת סטלה ארלזוב, מפי כבוד השופט (בתוארו דאז) אליקים רובינשטיין, אין זכויות לדור השני. הזכויות הן של ניצול השואה, ועם פטירתו, הן מסתיימות. הוא זה שנפגע ולכן הוא זה שמקבל את הזכות.
"יש זכויות שניתן לקרוא להן זכויות חלקיות: אחת - זכות לתמיכה נפשית על ידי עמותות כמו עמך. יש לזה משמעות, אנחנו רואים את זה וזה קיים. אנשים גם מבלבלים בין זכויות של יורשים לזכות של דור שני. במקרה שבו ניצול שואה לא מימש את הזכות שלו מול המוסד לביטוח סוציאלי הגרמני, ובהנחה שיש לו זכות ובסופו של דבר לא מימש אותה, היורשים יכולים לממש את הזכות הזאת אם הוא נפטר אחרי 2002. אלה העקרונות המרכזיים".
_______________________________________________
משרד עורכי הדין ונוטריון דוד ידיד פועל זה יותר מ-30 שנה ומתמחה בשירות ייעודי לבני הדור השלישי ובמימוש זכויות מול גופים בארץ ובעולם, כאשר מימוש זכויות לניצולי שואה הוא תחום העיסוק העיקרי. המשרד ידוע בתחום הוצאת אזרחויות זרות וזאת תוך שיתוף פעולה עם עורכי דין ואנשי מקצוע במדינות זרות. צוות המשרד מספק ייצוג משפטי מקיף בתחומי נזיקין, ביטוח סיעודי, פיצויים וכן ליווי השקעות וויזות משקיעים בפורטוגל, ספרד, קפריסין ויוון. המשרד ידוע בטיפולו המסור והמקצועי, תוך התמקדות בצרכים המיוחדים של אזרחים ותיקים ומתן מענה משפטי איכותי מול רשויות, חברות ביטוח וגופים בינלאומיים.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
