במקרים רבים, אנשים שנפגעו עקב רשלנות רפואית, מתקשים לפנות לעורך דין שיטפל בתביעתם. הקושי נובע ממספר סיבות. הסיבה העיקרית: אנשים אלה עסוקים בטיפול בבעיות הרפואיות שהם סובלים מהן. לעתים קרובות, הבעיות הרפואיות לאחר הרשלנות הרפואית חמורות בהרבה מהבעיה הרפואית המקורית, שעמה הגיעו האנשים לטיפול. כך, המרץ והמאמצים של אנשים אלה - כולל המאמצים הכספיים - מופנה להתמודדות הרפואית. תביעה בגין רשלנות רפואית נתפסת כמעמסה כלכלית ורגשית.
זאת ועוד: ידוע כי איסוף המידע הרפואי מהמוסדות המטפלים השונים, לצורך הגשה תביעה על רשלנות רפואית, כרוך בהליך ארוך ומתיש, הדורש לעתים קרובות הגשת תלונות למשרד הבריאות על אי העברת המידע; ואף ניהול הליכים משפטיים נוספים, רק כדי לקבל מידע. בהמשך, המוסדות הרפואיים עלולים לעשות שימוש מפתיע במידע שלא נמסר בתחילה. ואז, בשלבים מאוחרים של התיק, מתברר כי לא היה מקום כלל להגשת תביעה.
כל אלה עשויים לרפות את ידיהם של מי שנפגעו מרשלנות רפואית ולגרום להם להימנע מהגשת תביעה או לדחות את העיסוק בתביעה לזמן מאוחר יותר.
עורך הדין יבצע עבורכם את רוב עבודת איסוף המידע הרפואי, הפנייה למוסדות הרפואיים השונים; וכמובן, הגשת התביעה
מדוע מומלץ לא לוותר על הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית - אלא להקדים את הטיפול בתביעה?
מטופלים רבים אינם מודעים לכך שהזמן והאנרגיה הנדרשים מהם, לצורך הגשת תביעה על רשלנות רפואית, עשויים להיות מינימליים - ולהסתכם בפגישה קצרה עם עורך הדין.
עורך הדין יבצע עבורכם את רוב עבודת איסוף המידע הרפואי, הפנייה למוסדות הרפואיים השונים; וכמובן, הגשת התביעה. זאת, בשעה שאתם מפנים את זמנכם ומאמציכם לטיפול בבריאותכם.
בנוסף, עורך דין המצוי בתחום הרשלנות הרפואית, יידע לאתר "מוקשים" של מידע חסר וידאג לוודא מראש כי לא תוגש תביעה שאין לה סיכוי. חשוב מכך: ככל שהתביעה מוגשת ומתבררת מוקדם יותר, כך הפיצויים העתידיים יגיעו מוקדם יותר. תוכלו להפנות את הפיצויים לצורך הטיפול וההחלמה. ייתכן גם שהפיצויים יפתחו בפניכם אפשרויות לטיפולים פרטיים שאינם נגישים במערכת הציבורית.
בשלב הראשון, תתבקשו להגיע למשרד עורך הדין, שישמע מכם את סיפור המחלה והפגיעה וישאל שאלות שונות, חלקן משפטיות וחלקן רפואיות
מה יש לעשות כדי להגיש תביעה על רשלנות רפואית?
בשלב הראשון, תתבקשו להגיע למשרד עורך הדין, שישמע מכם את סיפור המחלה והפגיעה וישאל שאלות שונות, חלקן משפטיות וחלקן רפואיות. מטרת הפגישה הקצרה הזו היא לתת לעורך הדין את מירב הפרטים על המקרה, שישמשו אותו בהמשך, בפעולות השונות שיבצע, לצורך הכנת התביעה.
בפגישה זו, יסתיים חלקכם בעניין. עורך הדין ימשיך בעבודה בעצמו. בשלב הבא, עורך הדין יפנה לכל המוסדות המטפלים ויבקש מהם את המידע הרפואי המתועד, המצוי ברשותם. כאמור, שלב זה הוא המאתגר ביותר בהליך כולו. שלב זה מחייב מיומנות משפטית בתחום. פעמים רבות, המידע שיגיע יהיה חלקי ולא יתייחס לכלל הפרטים שביקש עורך הדין מראש. כך, יידרשו פניות חוזרות ולעתים אף יהיה צורך בניהול הליכים משפטיים, לצורך השגת המידע.
הבעיה המרכזית באיסוף המידע הרפואי היא ניגוד העניינים הברור של הגופים האמונים על איסוף המידע והעברתו
מדוע שלב איסוף התיעוד הרפואי הוא השלב המאתגר בתיקי רשלנות רפואית?
הבעיה המרכזית באיסוף המידע הרפואי היא ניגוד העניינים הברור של הגופים האמונים על איסוף המידע והעברתו. לפי חוק זכויות החולה, מחובתו של המוסד הרפואי להעביר את התיעוד המלא של הטיפול בחולה. המידע הוא מידע ציבורי, השייך לחולה. ניגוד העניינים נוצר משום שהגוף האמון על שמירת החומר הרפואי, תיעודו ומסירתו, הוא אותו גוף שעשוי להיות חשוף בעתיד לתביעת רשלנות שתתבסס על אותו מידע.
כך, פעמים רבות, המוסד הרפואי מעביר מידע חלקי בלבד, מעביר אותו בחלקים (רק לאחר שבית המשפט מורה לו לעשות זאת) ולעתים חושף מידע, שממנו עולה בבירור כי אין בסיס לתביעה, רק לאחר שהתביעה כבר הוגשה.
זאת ועוד: קושי נוסף נעוץ בכך שכאשר המידע מועבר במלואו, תהליך שנמשך מספר חודשים, הרי שלאחר הגשת כתב התביעה תוך 30 יום, על המוסד הרפואי הנתבע להגיש כתב הגנה, ובתוך 60 יום, להציג חוות דעת רפואית, שתתמוך בכתב ההגנה. עם זאת, בפועל המצב שונה בתכלית.
בפועל, חוות הדעת הרפואיות מוגשות באיחור ניכר, פעמים רבות כמעט עד שנה אחרי הגשת כתב ההגנה. איחור זה נובע, בין היתר, מהצורך באיסוף מידע מלא על התיק גם על ידי הנתבע
מהו המצב בפועל?
בפועל, חוות הדעת הרפואיות מוגשות באיחור ניכר, פעמים רבות כמעט עד שנה אחרי הגשת כתב ההגנה! איחור זה נובע, בין היתר, מהצורך באיסוף מידע מלא על התיק גם על ידי הנתבע. לאחר מכן ההליך מתעכב עקב האיחור בהגשת חוות הדעת אשר בלעדיהן לא ניתן להתנהל בבית המשפט. מדובר בכשל מערכתי, הגורם להתארכות ההליכים, הרבה מעבר לקבוע בחוק.
למעשה, הפגיעה כפולה. מצב של היעדר תיעוד או מסירת תיעוד חלקי עשוי ליצור היזק ראייתי לנתבע ולהעביר את נטל ההוכחה אליו, מה שיסייע דווקא לתובע
מי נפגע מניגוד העניינים?
למעשה, הפגיעה כפולה. מצב של היעדר תיעוד או מסירת תיעוד חלקי עשוי ליצור היזק ראייתי לנתבע ולהעביר את נטל ההוכחה אליו, מה שיסייע דווקא לתובע. עם זאת, הדבר גם יאריך את ההליכים - ולעתים יגרום לתובע בייאושו לוותר עליהם, ובכך על הפיצוי המגיע לו בגין נזקים שנגרמו לו.
זאת ועוד: מסירה מאוחרת של התיעוד הרפואי, החושף כי אין לתיק למעשה בסיס, גורמת אכזבה למטופל וגם הוצאות משפטיות מיותרות. הוצאות אלה אמנם מוחזרות לו, אך אילו היה יודע מראש כי התיק חסר בסיס, סביר להניח שהיה משקיע את כוחותיו בטיפולים ולא בהליך משפטי.
יש לדעת כי מרגע שחוות הדעת מוגשות לבית המשפט, ההליך מתנהל בצורה עניינית ומקודם על ידי בית המשפט, המציע לתובע חלופות שונות לבירור תביעותיו
האם ניתן לזכות בתיקי רשלנות רפואית?
בוודאי! למרות כל האמור לעיל, יש לדעת כי מרגע שחוות הדעת מוגשות לבית המשפט, ההליך מתנהל בצורה עניינית ומקודם על ידי בית המשפט, המציע לתובע חלופות שונות לבירור תביעותיו - הליך גישור, מינוי מומחה ניטרלי מטעם בית המשפט (אם חוות הדעת אינה תומכת בתביעה) או הגשת תחשיבי נזק (אם אין פערים משמעותיים בין חוות הדעת).
מאחר שמדובר בניגוד עניינים שנוצר על ידי החוק, יש לטפל בו ברמת המחוקק, כדי שהתוצאה לא תהיה שהמטופלים יהיו אלה שמשלמים את מחיר ניגוד העניינים
כיצד ניתן להתמודד עם ניגוד העניינים?
מאחר שמדובר בניגוד עניינים שנוצר על ידי החוק, יש לטפל בו ברמת המחוקק, כדי שהתוצאה לא תהיה שהמטופלים יהיו אלה שמשלמים את מחיר ניגוד העניינים. פתרון אפשרי לניגוד העניינים עשוי להיות באמצעות יצירת "הפרדת רשויות" ומינוי גוף חיצוני, שיהיה אמון על שמירת המידע הרפואי ומסירתו למטופלים על פי דרישתם. הדבר יבטיח יעילות ההליך המשפטי.
לסיכום: יש חשיבות רבה לפנייה מוקדמת לעורך דין המתמחה בתחום, לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. הדבר יאפשר קידום מהיר יותר של הליכים (הצפויים בכל מקרה להיות יחסית ממושכים) וקבלת פיצוי מוקדם יותר, אותו ניתן להפנות למאמצי השיקום וההחלמה.
* עו"ד אורנית שגיא-דקל עוסקת ברשלנות רפואית.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
