זו היתה חברות של יותר מ-20 שנה. האחים עומר ונדב וחברם המשותף מוטי (השמות בדויים) גדלו יחד באותה שכונה, למדו באותו בית ספר, ואפילו שירתו יחד באותו בסיס. לכן, כשהם השתחררו מהצבא, היה להם ברור שיצעדו באותו נתיב. הרעיון להקים עסק משותף עלה מיד.
עומר היה זה שהעלה את הרעיון לרכוש זיכיון של אחת מרשתות הקפה הגדולות בארץ לצורך הפעלת סניף, ונדב ומוטי הסכימו מיד. כל אחד מהם השקיע את מיטב חסכונותיו, למעלה מ-250 אלף שקלים, לצורך תשלום דמי הזיכיון והקמת הסניף של בית הקפה. "בואו נחתום על הסכם שותפות", הציע מוטי, אך האחים דחו אותו בתנועת ביטול: "אנחנו חברים, אתה מכיר אותנו כבר כל כך הרבה שנים. חבל לבזבז כסף מיותר על עורך דין שיערוך הסכם. תוך כדי העבודה נסתדר, ואת הכסף נשקיע בצמיחה של בית הקפה".
ואמנם, השלישיה הצליחה להסתדר בכלל לא רע. בתקופה ההקמה היו בין האחים והחבר מעט חיכוכים סביב השאלה אם וכמה כסף להשקיע בריהוט או בשיווק, אבל השלושה הצליחו להתגבר על אי ההסכמות, והסניף התחיל לצמוח ולהתפתח.
הקשיים החלו כמה חודשים לאחר הפתיחה. בין השלושה התעוררו ויכוחים, לאחר שאחד האחים, נדב, שהיה אחראי על הכספים בעסק, החל להשקיע את מלוא מרצו בחדר כושר שהיה בבעלותו עוד קודם להקמת השותפות בבית הקפה. לפתע החלה בעיית תזרים מזומנים, והעסק נכנס לסחרור קשה. השלושה הבינו שכדאי להפריד כוחות, וכי לטובת כולם עדיף שנדב ייצא מהתמונה. אבל איך נפרדים? מי רוכש את החלק של מי, ותמורת איזה סכום? המחלוקות בין השלושה הובילו למבוי סתום בעסק, וגרוע מכך - למשבר משפחתי בין האחים.
הסיפור ממחיש את הבעייתיות שבהקמת עסק משותף עם קרובי משפחה או חברים, אבל הקמת עסק עם אנשים הקרובים לכם לא חייבת להיות בהכרח דבר שלילי, אם אתם עורכים תיאום ציפיות מוקדם וחותמים על הסכם שותפות או על הסכם מייסדים. בשורות הקרובות נבקש להסביר מהו הסכם שותפות, למה הוא קריטי בעסקים עם חברים או עם בני משפחה ואילו נושאים חשוב מאוד להסדיר במסגרת הסכם השותפות.
איזה תחום אחריות ייקח על עצמו כל אחד מהשותפים, אילו החלטות טעונות הסכמה משותפת ומה יקרה אם אחד השותפים ירצה למכור את חלקו או ילך לעולמו - כל אלה חייבים להיות מוסדרים בהסכם
אז עסקים לא עושים עם משפחה?
לא בהכרח. אם כבר, עדיף להיות שותפים של אנשים שאתם מכירים היטב. מה שחשוב הוא לערוך תיאום ציפיות: איך יתנהל העסק, איך יתקבלו בו ההחלטות, ואיך ניתן יהיה לעשות הפרדת כוחות, אם הדברים לא יעלו יפה, הם חלק מהנושאים שחייבים להיות מוסדרים בהסכם השותפות.
נקודה שחשוב לשים לב אליה היא אם מספר השותפים זוגי או אי זוגי - כאשר יש מספר זוגי של שותפים קיים פוטנציאל רב יותר להגיע למבוי סתום, ויש להיות ערים לכך
האם הבקשה של שותף לערוך הסכם שותפות לא עלול לפגוע ביחסי האמון בין הצדדים?
להפך: חתימה על הסכם שותפות רק יכולה לחזק את האמון בין הצדדים. אין חשיבות לשאלה אם נעים או לא נעים לחתום על ההסכם. מכיון שבנקודת הפתיחה יש שוני בין השותפים, הניסיון והידע שלהם, ההשקעה שלהם, הדעות שלהם על אופן ניהול העסק המשותף, הם חייבים להגיע להסכמות החיוניות להמשך, גם אם זה קשה ולא נעים. איזה תחום אחריות ייקח על עצמו כל אחד מהשותפים, אילו החלטות טעונות הסכמה משותפת, ומה יקרה אם אחד השותפים ירצה למכור את חלקו או ילך לעולמו - הם נושאים נוספים שחייבים להיות מוסדרים בהסכם. בלעדיו, עדיף ששני קרובי המשפחה לא יקימו יחד עסק.
כישלון של שותפות עסקית בין חברים ומשפחה יוביל להפסד כפול ומכופל: המשפחה ו/או החברות והעסק, הוצאות משפטיות כבדות ושברון לב. לכל אלה יש משקל משמעותי בהרבה לעומת העלות של ייעוץ משפטי
אילו נושאים צריכים להיות מוסדרים במסגרת הסכם השותפות?
מבחינה מתודית, במסגרת הסכם השותפות כדאי להתייחס לשלושה פרקי זמן:
עברם של השותפים - עם כמה כסף הגיע כל אחד מהם לשותפות, כמה ידע צבר, מהו הניסיון שלו הרלוונטי לעסק, האם יש בבעלותו עסק קודם שהוא ממשיך להפעיל. כדאי לשים על השולחן כל דבר שעשויה להיות לו איזושהי השפעה על השותפות ולשקף אותו.
ההווה של השותפות - איך הולכת להתנהל השותפות ביומיום, מה תהיה חלוקת התפקידים בין השותפים, האם שני השותפים יהיו פעילים, ומה יהיו תנאי העבודה שלהם; אילו החלטות טעונות הסכמה משותפת (גיוס כספים? נטילת הלוואה?) ואילו החלטות ניתן לקבל בנפרד (פיטורים?)
נקודה שחשוב לשים לב אליה היא אם מספר השותפים זוגי או אי זוגי - כאשר יש מספר זוגי של שותפים קיים פוטנציאל רב יותר להגיע למבוי סתום, ויש להיות ערים לכך. אפשר לקבוע שלשותף מסוים תהיה אפשרות להיות הקול המכריע בנושאים שוטפים (שיווק, ניהול, ספקים וכו').
עתיד השותפות - איך ייפרדו השותפים ככל שהשותפות לא תעלה יפה (מנגנון BMBY, זכות סירוב ראשונה לשותף שנשאר בעסק ויכול להשוות את הסכום ולקנות את החלק של המציע ועוד); מה יקרה אם השותפים יבקשו למכור את העסק או להכניס משקיע (מנגנון דילול של מניות?); וכן איך ינהלו השותפים סכסוכים ביניהם, למשל במקרה של אי הסכמה על אופן ההיפרדות (גישור? בוררות?).
לסיכום, אם הקמתם עסק משותף עם קרוב משפחה או חבר, השקעתם בו ידע וממון רב, והכנסתם לתוך הקלחת את המשפחה והחברות, אל תעמידו אותם בסכנה. כישלון של שותפות עסקית בין חברים ומשפחה יוביל להפסד כפול ומכופל - המשפחה ו/או החברות והעסק, הוצאות משפטיות כבדות ושברון לב. לכל אלה יש משקל משמעותי בהרבה לעומת העלות של ייעוץ משפטי, שיאפשר לכם לצאת לדרך בצורה יציבה עם הסכם שותפות שיהווה עבורכם תעודת ביטוח.
* הכותב מתמחה, בין היתר, בעריכת הסכמי שותפות ומייסדים, ומשמש כמגשר ובורר בסכסוכי שותפים.
