כשהאם נפטרה בפתאומיות, כל רכושה עבר לבן זוגה, כפי שקבעה בצוואה. כעבור זמן נפטר גם אביה, והתברר שהוא מעולם לא עדכן את צוואתו. בן הזוג היה בטוח שחלקה של אשתו בירושת הסבא מגיע לו. החוק קבע אחרת, והמשפחה כולה נקלעה לסכסוך מר. עו"ד מאור גרצנשטיין, שעוסק בדיני משפחה, ירושה ומקרקעין, מכיר היטב תרחישים כאלה. לדבריו, ככל שהמשפחה מורכבת יותר, כך חשוב יותר לנסח צוואה שמביאה בחשבון כל "מה יקרה במידה ו...".
הכוח של צוואה, והמגבלה שלה
לדברי עו"ד גרצנשטיין, היתרון הגדול של צוואה הוא הגמישות. "אפשר להכניס לצוואה תנאים כמעט ללא הגבלה. מה קורה אם אני גרוש, מה קורה אם אני נשוי, מה קורה אם ייוולדו לי עוד נכדים שאני עדיין לא יודע עליהם. אני יכול לשבת עם עורך דין, לחשוב על כל תרחיש ולהתאים את העברת הרכוש למצב שיתקיים ביום הפטירה".
החיסרון, או ליתר דיוק המגבלה, הוא שצוואה נכנסת לתוקף רק כשאדם הולך לעולמו. "זה נשמע מובן מאליו, אבל להרבה אנשים זה ממש לא מובן מאליו. מתקשרים אלינו ואומרים: אני רשום בצוואה, איך אני מונע מאבא החורג שלי למכור את הדירה? והתשובה היא שאי אפשר למנוע. עד רגע הפטירה, הצוואה היא בעצם דף ריק מבחינה משפטית". לכן, הוא ממליץ שלא לבנות על צוואה שעוד לא מומשה.
כשהסבא נפטר, מי בעצם יורש?
עו"ד גרצנשטיין מתאר מקרה שטיפל בו לאחרונה ומראה עד כמה הדברים מסובכים. לאם היו ילדים מנישואים קודמים. היא ובן זוגה ערכו צוואה משותפת, שלפיה כל אחד מהם מוריש תחילה לבן או לבת הזוג, ובהמשך הרכוש מתחלק בחלקים שווים בין כל הילדים, הביולוגיים ושאינם ביולוגיים. גם הוריה של האם ערכו צוואה, ובה הורישו את רכושם לילדיהם, וביניהם האם.
הכול השתנה כשהאם נפטרה בפתאומיות. את רכושה ירש בן זוגה, האב החורג של הלקוח, כפי שקבעה בצוואתה. זמן מה אחריה נפטר גם הסבא. הוא לא עדכן את צוואתו אחרי מות בתו, ולכן היא עדיין הופיעה בה כיורשת.
"ההיגיון הבריא אומר שחלקה של האם ברכוש הסבא אמור לעבור לבן הזוג שלה, כי הצוואה שלה הורישה מראש הכול אליו", מסביר עו"ד גרצנשטיין. "אבל החוק אומר משהו אחר. כשמי שרשום בצוואה הוא גם יורש על פי דין, למשל בת של המוריש, והוא נפטר לפני המוריש, ואין בצוואה הוראה אחרת, במקומו באים הצאצאים שלו, ולא היורשים שלו. זו הבחנה שגם חלק מעורכי הדין לא מכירים". לכן חלקה של האם בעיזבון הסבא עבר ישירות לצאצאיה, ובהם הלקוח, ולא לאב החורג.
ההבחנה הזו יצרה קרע עמוק במשפחה. האב החורג היה משוכנע שהרכוש מגיע לו כיורש של אשתו. הלקוח, שנמצא בתחילת דרכו המשפחתית, טען שהחוק לצדו ושהסכום שיקבל מהסבא, כחצי מיליון שקל, ישנה עבורו הרבה. האב החורג השיב באיום: אם הלקוח לא יעביר לו את הכסף, הוא ימכור את דירת האם, והלקוח לא יראה ממנה שקל.
"לצערי, האיום הזה ממשי לגמרי", אומר עו"ד גרצנשטיין. "צוואה טובה ככל שתהיה, אין לה משמעות כל עוד האדם בחיים. כרגע האב החורג הוא הבעלים של כל הרכוש, ושום דבר לא מונע ממנו להעביר את הדירה במתנה לילדיו הביולוגיים. זה אפשרי, וזה אפילו חוקי".
לחשוב על כל תרחיש מראש
מקרים כאלה, לדבריו, חוזרים על עצמם במשפחות מורכבות, ולכן חשוב לשבת עם הלקוחות, לפרוש את כל התמונה המשפחתית ולנסות לחזות מראש מה עלול לקרות. "בדיוק בשביל זה יש בצוואה את האפשרות לכתוב 'מה יקרה אם'. אנחנו במשרד לא ממהרים ולא מוגבלים בטיוטות או בזמן, כי המטרה היא מסמך אחד שמתאים לאדם לאורך כל חייו. יש לנו לקוחות בני 30, 40 ו־50 שכותבים צוואות, ואני לא רוצה שיחזרו אליי בגיל 80 כדי לשנות אותן. ברור שאי אפשר לצפות הכול, אבל הניסיון מלמד מה עלול לקרות".
העברה בין־דורית: מתנה או ירושה
לצד תחום הירושה, המשרד עוסק גם במקרקעין ובעסקאות נדל"ן, ובהן העברות במתנה בין הורים לילדים. השילוב בין שני התחומים, אומר עו"ד גרצנשטיין, מאפשר ליווי מקצועי בתחום שהולך ומתפתח: העברה בין־דורית. "מדובר במשפחה שחושבת באופן כולל איך למקסם את ההון המשפחתי לאורך הדורות, ולצמצם בין היתר אירועי מס".
לדבריו, העברה במתנה עשויה להיות לעיתים משתלמת יותר מבחינת מס מאשר הורשה. "נניח שאדם נפטר ומשאיר שתי דירות, וילדיו כבר מחזיקים דירות משלהם. ייתכן שאף אחת מהדירות לא תיהנה מפטור ממס. לעומת זאת, אם שנים לפני כן הוא היה מעביר אחת הדירות במתנה, היורשים היו מקבלים דירה שחל עליה פטור, הנובע מכך שהנפטר היה בעל דירה יחידה. העברה במתנה כרוכה בדרך כלל במיסוי קטן יחסית, אבל בחשבון הכולל היא יכולה להיות עדיפה". הידע המשולב בירושה ובמקרקעין, הוא מסביר, מאפשר לבחון כל מקרה לגופו ולייעץ ללקוח מה הדרך הנכונה עבורו.
בינה מלאכותית בשירות הצוואה
עו"ד גרצנשטיין מאמץ גם את עולם הבינה המלאכותית, דווקא בתחום שנחשב לאישי במיוחד. "גם אם אשקיע שעות רבות בהכנה, כשאדם מגיע למשרד הוא מתרגש. זה אירוע, והרבה פעמים הוא לא מצליח לחשוב לבד על כל מה שעלול לקרות. יש עורכי דין שלא אוהבים AI, אנחנו בדיוק ההפך. אני אוהב לקוחות שמגיעים כשהם מבושלים, עם השאלות הנכונות. אנחנו אפילו ממליצים לא לחתום על הצוואה בפגישה הראשונה, אלא לקחת את הטיוטה, להתייעץ, להריץ אותה ב־AI ולחזור אליי עם פידבק".
ברוח הזו השיק המשרד לאחרונה מערכת באתר שמפיקה טיוטת צוואה. הגולש מזין פרטים טכניים, כותב מה הוא מבקש להוריש ולמי, ומקבל למייל טיוטה שדומה ברובה לצוואה שתיחתם בסופו של דבר במשרד – ללא תשלום ומהבית. "כולנו יודעים שאנחנו צריכים צוואה, אבל זה נושא אישי ורגיש, ויש נטייה טבעית לדחות אותו", הוא אומר. "כאן נתנו לאנשים להתקרב לצוואה הכי קרוב שאפשר, בנחת, בסלון, בלי מעורבות של עורך דין. זה עדיין לא מסמך לחתימה, אבל זה כמו נסיעת מבחן לפני שקונים רכב: לראות איך הצוואה נראית, למי מורישים, מי העדים".
במערכת אפשר גם להוסיף מסר אישי למשפחה, הסבר על ההחלטות שעומדות מאחורי הצוואה או סתם מילים חמות. לאחר מכן, צוות המשרד יוצר קשר עם הלקוח, שומע על החוויה ומלווה אותו להמשך. "כשהלקוח מגיע למשרד, הטיוטה כבר מוכנה. אנחנו מתאימים אותה לגמישויות ולנסיבות האישיות שלו, ובמקום כמה שעות, התהליך מסתיים תוך דקות. בסוף יוצאת צוואה שקרובה ככל האפשר למה שהלקוח צריך".
להפקת טיוטת צוואה באתר המשרד לחצו כאן
עו"ד מאור גרצנשטיין עוסק בדיני משפחה, ירושה, צוואות וייפוי כוח מתמשך, מקרקעין ונדל"ן וליטיגציה. המשרד ממוקם ברחוב האופה 7, אשקלון.
** המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. האחריות לנזק והזכאות לפיצוי או לכיסוי ביטוחי תלויות בנסיבות המקרה, בהוראות הדין ובהוראות הפוליסה הרלוונטית.
** חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]
