ריבוי מפלגות בכנסת - איזו השפעה תהיה לכך?

כמו בכל מערכת בחירות מאז קום המדינה, נראה כי גם הפעם, עם פרסום התוצאות הסופיות, הכנסת ה- 19 תורכב ממספר רב של מפלגות. מדובר במספר גבוה בהשוואה לכל דמוקרטיה יציבה אחרת בעולם הדמוקרטי המערבי אליה אנחנו חולמים להשתוות. מצב זה יקשה על בנייתה של הקואליציה, ולאחר מכן על יציבותה הממשלה.

על אף שבעשורים האחרונים רבים מראשי המפלגות המתמודדות לכנסת מציבים את הצורך בשינוי שיטת הממשל בישראל וכפועל יוצא מכך את הצורך בהקטנת מספר הסיעות המרכיבות את הכנסת, כאחד הדגלים המרכזיים שלהם, אנו רואים כי גם לאחר היבחרם, שינוי כזה לא יוצא מהכח אל הפועל, וזאת על אף שלכאורה נראה כי ישנו רוב בכנסת הדוגל בשינוי שיטת הממשלה המדוברת.
מכאן, נשאלת לא פעם השאלה, מדוע שינוי כזה לא מתבצע? מדוע המחוקקים לא פועלים לחוקק חוקים שאכן ייצרו את השינוי המתבקש? הסיבה המרכזית לכך היא התלות של ראש הממשלה באותן מפלגות קטנות, שחוקים כאלה מאיימים על קיומן, ואשר הן תמיד מהוות לשון המאזניים בממשלות ישראל לדורותיהן.

ריבוי מפלגות - השפעה הרסנית
ההשפעה של ריבוי המפלגות הינה הרסנית. לצד ריבוי הדעות ועצם העובדה שהמצב הנוכחי מאפשר ייצוג כמעט לכל מגזר או פלג באוכלוסיה (שזהו דבר מבורך), הרי שמצב בו ישנן מפלגות רבות המרכיבות את הכנסת, יוצר תלות של ראש הממשלה במפלגות קטנות. תלות שמביאה, בין היתר, לכך שההשפעה של אותן מפלגות על הממשלה ומדיניותה היא גדולה פי כמה מגודלו של אותו מגזר אותו היא מייצגת.

בנוסף לכך, דווקא בגלל התלות שמפתח ראש הממשלה באותן מפלגות קטנות על מנת לבסס את הקואליציה שלו - ישנו כל העת חשש לאי יציבות פוליטית, מכיוון שבכל עת יכולה אותה מפלגה קטנה, שיודעת כי היא מהווה את לשון המאזניים לשרידות הממשלה והעומד בראשה, לאיים על פרישה מהממשלה בגין סיבה כזו או אחרת.
זאת, בין היתר, הסיבה לכך שישראל מוצאת עצמה כל פעם מחדש בבחירות מוקדמות, טרם המועד הקבוע בחוק.

בנוסף, ריבוי המפלגות פוגע גם בפעילותה של האופוזיציה, שלא פעם מורכבת מסיעות רבות שאין ביניהן דבר משותף פרט לרצונן שראש הממשלה יחדל מלכהן בתפקידו. אולם, לא די ברצון זה על מנת לפעול יחדיו ולסכל את פעילויות הממשלה בגלל אותן מחלוקות ואי הסכמות בין הסיעות השונות המרכיבות את האופוזיציה, כך שלצד ממשלה שמתקשה לתפקד אנו מוצאים עצמנו חיים בדמוקרטיה בה גם האופוזיציה מתקשה להוביל מהלכים משותפים כנגד הממשלה ותוכניותיה, כמו בכל דמוקרטיה מתוקנת.

מיותר לציין, כי ריבוי מפלגות גוזל גם תקציבים רבים יותר ממדינת ישראל. מדובר בעשרות מליוני שקלים לשנה המועברים לכל מפלגה שיש לה נציגים בכנסת.

כותב שורות אלו, אשר הגיש בכנסות ה- 17 וה- 18 מספר רב של הצעות חוק הנוגעות לשינוי שיטת הממשל כך שהכנסת לא תורכב ממספר רב כ"כ של מפלגות, מתכוון לפעול גם בכנסת ה- 19 על מנת לשנות את שיטת הממשל בישראל, כך שהכנסת תורכב ממספר מועט של סיעות. דבר זה יביא ליציבות שלטונית ולדמוקרטיה שמתפקדת בצורה טובה יותר ומשקפת את רצון הציבור בצורה מיטבית, תוך חיסכון של עשרות מליוני שקלים בשנה, שייחסכו עקב אי העברתם לאותן מפלגות שיחדלו להתקיים.