לכבוד חג הפסח הבא עלינו לטובה, הגיע הזמן לעשות סדר לא רק בבית אלא גם בזכויות והחובות שלנו במקום העבודה. מידי שנה חופשת הפסח הארוכה של הילדים מבתי הספר והגנים, החופשות המרוכזות במקומות עבודה רבים והמתנות לחג מעלות שאלות רבות בקרב עובדים ומעסיקים.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום דיני עבודה

ערב החג
ערב חג הפסח הוא יום עבודה מקוצר על פי צו ההרחבה בדבר שבוע עבודה מקוצר. במקום בו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים, יעבדו בערב החג 7 שעות בלבד. במקום בו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים, יעבדו העובדים 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. בהתאם להחלטה משותפת של ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. יש לציין שבמקומות עבודה רבים חלים צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים או חוזים אישיים הקובעים יום עבודה קצר מהקבוע בחוק בערב החג (למשל עובדי מדינה ומורים).

זכאות לתשלום דמי חגים
היום הראשון והאחרון של פסח נחשבים לחלק מתשעת הימים להם זכאי עובד יהודי להיעדר לטובת חגים. עובדים במשכורת חודשית יקבלו שכר בגין ימים אלו. עובד המשתכר בשכר יומי, שעתי או לפי תפוקה יקבל תשלום בגין ימי החג במידה שעבד לא פחות משלושה חודשים ולא נעדר יום לפני או יום אחרי החג, אלא באישור המעסיק.

זכאות לשכר בגין עבודה בחג - האמנם?
כדי שעסק יעסיק עובדים בימי מנוחה וחגים יהודים עליו לקבל אישור מהתמ"ת. התשלום לעובדים בגין עבודה בימי חג עומד על 150% משכר הבסיס עבור כל שעת עבודה רגילה, 175% עבור השעתיים הנוספות הראשונות ו-200% עבור כל שעה נוספת שיעבדו.

יש לציין, כי אין בכוחו של החוק לצמצם זכויות נוספות הנוגעות לחגים מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי. עובדי אולמות וגני אירועים למשל, יהיו זכאים ליום חופשה חלופי במידה שיעבדו בחג, בנוסף לתוספת התשלום. עובדי קבלן שיעבדו ביום חגם יהיו זכאים בנוסף לתוספת התשלום הרגילה לתוספת תשלום בגובה שכר יום עבודה.

חופשה מרוכזת
מעסיקים רבים מעדיפים לסגור את העסק בחול המועד פסח מסיבות שונות כמו: רווחים נמוכים שצפויים בתקופה זו והיעדרותם של עובדים רבים שמנצלים את ימי החופשה השנתית שלהם כדי לבלות עם משפחתם. למעסיק מותר לכפות על העובד לנצל את ימי החופשה השנתית שלו במהלך סגירה מרוכזת של העסק בפסח. עם זאת, במצב של חופשה מרוכזת כפויה, אם לא עומדים לרשותו של העובד מספיק ימי חופשה צבורים, יצטרך המעסיק ל"ספוג" את העלות, ולשלם לעובד שכר בשווי ימי העבודה של העובד. לא ניתן להוציא עובד לחופשה על חשבון "ימי חופשה עתידיים".

עובדים שאינם יהודיים
עובדים שאינם יהודיים יכולים לבחור אם ימי החג עבורם יקבלו תשלום יהיו החגים היהודיים או החגים בדתם. במידה שיבחרו בימי החג הלא יהודיים, במצב בו מקום עבודתם סגור עקב חג יהודי, ינוכה יום זה מחופשתם השנתית.

עובדים מוסלמים יכולים לבחור להיעדר בתשלום בביום הולדת הנביא, יום עליית הנביא השמיימה, היום הראשון של חודש הרמדאן, עיד אל פיטר, עיד אל אדחא (חג הקורבן), ראש השנה המוסלמי (מוחרם).
עובדים נוצרים שיבחרו בכך יהיו זכאים להיעדרות בתשלום בראשית השנה (ה-1 בינואר), בחג ההתגלות, ביום הבשורה, בפסחא, ביום עליית ישו השמיימה ובחג המולד.

מתנה חייבים רק למוצא האפיקומן
מעסיק אינו מחויב לפי חוק להעניק לעובדיו שי לחג. גם אם חילק המעסיק שי לחג בעבר אין בכך כדי לחייבו להמשיך לעשות כן בעתיד או להעניק מתנה בשווי זהה. יש לציין שבמקומות עבודה רבים, לעובדים יש זכות לקבל שי לחג מכוח חוזה אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה. במצב כזה על המעסיק להעניק שי לחג בהתאם להתחייבותו בהסכמים מסוג זה.

במידה שהמעסיק בוחר להעניק שי לחג, אסור לו להפלות בין עובדים זמניים (עובדי קבלן) לעובדים קבועים. בפסק דין אבו עסלה חסן נ' מועצה מקומית בית ג'אן, בית הדין האזורי לעבודה קבע כי לא ניתן להשתמש בשי לחג על מנת לתגמל עובדים מצטיינים, וכי למטרה זו קיימים אמצעים חלופיים.